עיקריות

 

 

דברים שלמדתי על בית הספר

מאת: דלית גבירצמן

האם היה לכם אי פעם מורה? מורה שראה בכם משהו שאמנם איננו בשל אך יקר; שראה בכם אבן טובה, שבחוכמה ניתן ללטשה עד שתבריק בגאווה? אם התמזל מזלכם למצוא את הדרך למורים כאלה, תמיד תמצאו את הדרך חזרה…  מיץ' אלבום/ ימי שלישי עם מורי

לסקרנים:

אם יש דבר אחד שאני...Read More »


כמו בבית: ביקור במסעדת Ba-Bite

מאת: דלית גבירצמן

הנה שוב חוזרים אלינו הימים, הימים הארוכים של חופשת הקיץ. בכל מקום כולם מדברים על תוכניות הקיץ שלהם, כן נוסעים לארץ, לא נוסעים לארץ, ואצלי, מפלס הגעגוע כבר חצה מזמן את הקו האדום. מרגישה שאני פה רק בגופי. בנפשי, אני כבר מתרוצצת מיוזעת מבית קפה תל אביבי אחד...Read More »


קיצור תולדות הגעגוע: ליל סדר עם סבא וסבתא

מאת: דלית גבירצמן

אף פעם לא הייתי חזקה במתמטיקה. למעשה, הייתי התלמידה היחידה במגמה למדעי המחשב שלא עשתה חמש יחידות במתמטיקה. שעות הייתי בוהה בתרגילים והם עד היום נשארו נאלמים בשתיקתם. על אף שמספרים ונוסחאות הם לא בדיוק הצד החזק שלי, אני יודעת מספיק כדי לעקוב אחרי המשוואה הבאה: פסח שווה...Read More »


יום המשפחה: 8 מסעדות ידידותיות לילדים

מאת: דלית גבירצמן

יש רגעים שבהם פתאום תוקף אותי געגוע להורות במישרה מלאה. לפתע חסר לי לדעת מה קורה עם ילדי בכל רגע נתון, היכן הם נמצאים ועם מי, האם הם זקוקים למשהו, ואם כן, מיד להתייצב שם לצידם. מתגעגעת לחוש אותם קרוב ולא דרך מסכים, ולחבק, אבל באמת. בעיקר לחבק....Read More »


שבוע המסעדות בסן פרנסיסקו: היכן כדאי לבקר?

מאת: דלית גבירצמן

יש לי חבר שקוראים לו יהודה, אבל אני קוראת לו יודה. על האתגר של יודה שמעתי מרותי, אבל היא מסיפור אחר. אצל יודה הכול התחיל במסעדה בצרפת. ואולי בעצם, זה התחיל עוד הרבה קודם. הוריו של יודה הכירו במחנה הריכוז, דכאו. אביו עבד במטבח ואימו היתה האחראית של...Read More »


על חגיגת יום נישואים ומסעדת מישלן בעיר

מאת: דלית גבירצמן

 

השירותים כמשל

אימא שלי תמיד אומרת שהדרך הכי טובה לדעת אם המסעדה שווה, היא לתת הצצה לחדרי השירותים.  ואין מה לעשות, אימא שלי גם בדרך כלל צודקת. כשנכנסתי לחדר השירותים במסעדת COI הבנתי את מה שליבי אמר לי כבר הרבה קודם – זאת הולכת להיות חוויה בלתי נשכחת.

הכרטיס במערכה...Read More »


שניים סינים ותור גדול: ביקור ב-Din Tai Fung

מאת: דלית גבירצמן

 

״Words are things״

― Maya Angelou

 

מילים מכשפות אותי

מילים מרתקות

יש בכוחן לפגוע

אך גם לברוא עולמות.

 

מילים מנחמות ומאחות

אך גם סודקות ופוצעות

הן אבני הגלם לבניית גשרים

כמו גם של חומות.

 

יש מילים שמתגלגלות על הלשון

ויש הנתקעות כמו תירס בין השיניים

ישנן מילים של טעם והגיון

ויש שמשאירות טעם מר על השפתיים.

 

מילים יכולות להיות רעש רקע

וגם...Read More »


מי הזיז את הגבינה שלי? מתכונים טובים לשבועות

מאת: דלית גבירצמן

על המדף הוירטואלי של ספרים שאולי עוד אכתוב יום אחד, מונח ספר על החוויה האמריקאית שלי. פרק שלם יוקדש בו לגבינות, והשם ״מי הזיז את הגבינה שלי?״ הוא יותר ממתבקש, אך מה לעשות שהוא כבר תפוס. ואם תשאלו מה עניין גבינה להר סיני? אז זהו! זה לא משום...Read More »


הקצביות הטובות ביותר באזור העמק והמפרץ

מאת: דלית גבירצמן

כפי שחג החנוכה מתקשר אצלנו עם ריחות השמן והטיגון ולל״ג בעומר מתלווים ריחות עשן המדורות, כך יום העצמאות הפך להיות מזוהה עם ניחוחות הבשר הצלוי על האש. טקס צליית הבשר הפך למנהג המרכזי של החג, אפילו עוד יותר מחידון התנ״ך וטקס הדלקת המשואות. שמיכות פיקניק, כלים חד פעמיים...Read More »


א״ב של פסח: איך יצאתי מעבדות לחירות? חלק ב'

מאת: דלית גבירצמן
פסח עוד שניה כבר כאן. ממש מרגישים אותו באוויר. אז רגע לפני שאתם מתחילים את ההכנות הקדחתניות לליל הסדר הכנתי במיוחד בשבילכם את המדריך המלא לחג החירות: מתכונים, מתנות, עצות וגם קצת חומר למחשבה, בתקווה שיעזרו לכם לצלוח את החג.

וכמובטח, הנה חלקו השני של המדריך:

כ׳ – כבד...Read More »

א״ב של פסח: איך יצאתי מעבדות לחירות? חלק א'

מאת: דלית גבירצמן

חג הפסח, זמן חרותנו. החג בו הפכנו מעם של עבדים נרצעים ושפחות חרופות לאומה גאה של בני חורין. סיריאסלי?? הרי אין בלוח השנה העברי חג שהוא יותר משעבד, יותר מלחיץ והמצריך עבודה מאומצת ממנו. אז איך אם תהיתם איך צולחים את ליל הסדר באלגנטיות? כיצד עוברים את החג...Read More »


Dogpatch: השכונה בסן פרנסיסקו שאסור לכם לפספס!

מאת: דלית גבירצמן

השבוע, רציתי לספר לכם סיפור קצר. וכך נשמע הסיפור שלי כשמתחילים אותו מהסוף: לא, אתם לא מבינים… אין דברים כאלה! מה זה המקום הזה? לאן הגענו? אני עוד שנייה מתעלפת… זה פשוט מדהים!! סוף, אני אומרת לכם, פשוט ס-ו-ף!! נראה לי שאנחנו עוברים לגור...Read More »


כלים שלובים: על אהבה ו-5 מסעדות רומנטיות מומלצות בעמק והמפרץ

מאת: דלית גבירצמן

הוא אוהב אותה,

והיא אותו,

הגבירצמנים

זה נחמד, זה נחמד, זה נחמד

אבל האמת היא שהוא פוחד,

והיא גם כן,

להיות לבד.

אז מה שווה כל סיפור האהבה הזה,

מאת: דלית גבירצמן

אני שואלת את כריסטין הספרית המופלאה שלי (שהיא הסוד הכי שמור בעמק!) מה היא יודעת על שנת הקוף. כהרגלה, היא מצחקקת ומרגיעה אותי שהכול יהיה בסדר. כן, הקוף הוא שובב, פעלתן, קופצני ולפיכך השנה הקרובה תהיה מאתגרת, אבל אין סיבה לדאגה. ליתר בטחון, היא...Read More »


עץ הלימון נתן ריחו: מתכונים עם לימונים

מאת: דלית גבירצמן

אני זוכרת שבאישון לילה אחד אחזתי בזרועו של האיש היקר והובלתי אותו למרפסת דירתנו ברמת אביב. בטרם הביע קול תמיהה או מחאה, היסיתי אותו באצבעי ובידי השניה עשיתי אוזני כאפרכסת. ביקשתי שיקשיב היטב ויאמר לי מה הוא שומע. האיש, הביט בי בפליאה כאילו השתבשה...Read More »


על מבשלת בירה ותבשיל בקר שיכור

מאת: דלית גבירצמן

אל תחשבו שזה קל לחיות לצידו של האיש היקר. הוא תמיד עסוק במשהו; כובש, צולה, מאדה, חובץ, לש, מתפיח, אופה ומתסיס. בשנים האחרונות, נפתח אצלי בגראג׳ סטארטאפ חדש, אמנם לא נראה לי שנעשה ממנו מליונים, לפחות לא בעתיד הנראה לעין,...Read More »


דלית גבירצמן מציגה: 10 המוצרים הטובים של Trader Joe’s

מאת: דלית גבירצמן

וכך יושב לו יודוקוליס ליפשיץ, עצוב ומיותר

והדמעות זולגות מעיניו ללא הפסק, ללא הפסק…

זה לא עסק, זה לא עסק. היא לועסת, ולועסת…

זה לא יוסף, זה לא יוסף, זה לא יוסף, זה לא יוסף,

וזהו זה, וזהו זה, וזהו זה!

כפרה עליה
השמיים משתנים
לעיני החקלאים
השכנים מתכוננים
לימים הנוראים.
מישהו חושב עליך
ורושם את מעשיך.
בוא הביתה במהירה
עם הרוח הקרירה.
בכל שנה, כשאני מקשיבה לשיר הנפלא הזה של...Read More »

על מזון מלכות ומתכון מלכותי לחג

מאת: דלית גבירצמן

דְּבַש נִגָּר

כְּמֵי נָהָר

הָלוּם נִשְׁאָר

עוֹבֵר תָּמִים;

תּוֹכוֹ יִסְעַר

יִפְעַם נִמְהָר

כְּרֶטֶט גַּל

בְּתוֹךְ יַמִּים.

 יֵז הַדְּבַשׁ,

חוֹמֵר נִגְרָשׁ

מִיַּעֲרָה

לָאַגָּנִים;

מֶתֶק חָשׁ,

שֶׁל יוֹם חָדָשׁ

כָּל הַלּוֹקֵק

מאת: דלית גבירצמן

יום חמישי בלילה

חצות וחצי

והעיר הומה אדם. 

כן, הבנתם נכון –

אני לא כאן.

העיר הלבנה

מחבקת אותי אליה

בנשימה...Read More »


פסטה ברוטב יין אדום ועגבניות שרי

מאת: דלית גבירצמן

לקחת את ידי בידך ואמרת לי

בואי נרד אל הגן.

לקחת את ידי בידך ואמרת לי

דברים שרואים משם – לא רואים מכאן.

ניגנת לי שיר על הגיטרה

וקולך רעד

רוח בי קמה

Read More »

באה מאהבה

קֶצֶב הֲלִיכָתָהּ

קֶמֶט בְּשִׂמְלָתָהּ

הֵם שֶׁיָּעִידוּ הֵם שֶׁיַּגִּידוּ

שֶׁדָּבַק בָּהּ טַעַם הָאַהֲבָה.

עֵשֶׂב בִּשְׂעָרָהּ

וּשְׁתֵּי עֵינֶיהָ גַּם מְסַפְּרוֹת עָלֶיהָ

שֶׁהִיא בָּאָה מֵאַהֲבָה.

Read More »

מה עניין שמיטה?

מה עניין שמיטה? 

לקחת פסק זמן ולא לחשוב 

לשבת מול הים ולא לדאוג 

לתת לראש לנוח מהפיצוצים 

לתת ללב לנוח מהלחצים 

אני יודע שזה לא הזמן 

בעצם גם אני עוד לא מוכן 

אבל...Read More »


מוסקה יוונית

יאסו, יהודה!

או איך (שוב) ניצחנו את היוונים

כמו אצל פיקסו, שאת הקריירה שלו נהוג לחלק לתקופה הכחולה והתקופה הוורודה, גם אצלינו בבית יש תקופות, אלא שבמקום לצבעים, החיים שלנו מתחלקים למטבחים. בתחילה, היתה התקופה הצרפתית שבה, כמו ג׳ולי...Read More »


עוף בערמונים

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

כמה טוב שבאת הביתה

כמה טוב לראות אותך שוב

ספרי מה נשמע, ספרי

ספרי איך היה

ולמה לא שלחת גלויה?

כמה טוב שבאת הביתה

קצת רזה, אך מה זה חשוב

עשית חיים, עשית דברים

ראית קצת צבעים אחרים.

אך...Read More »


הקציצות של סבתא נעמי

טוב, אז לא בדיוק אבא – אלא דווקא אימא, ולא שלי, אלא שלו. כי כמו שכבר סיפרתי לכם, אימי – שהיא לכל הדעות אישה מקסימה – אוהבת את המטבח שלה בעיקר כשהוא נקי ומסודר. לכן, כשאני מתגעגעת ל״ניחוח של בית״ או סתם כשבא לי לפנק את הילדים, מיד אני...Read More »


רוטב בולונז

שנותי כאימא צעירה כבר מאחורי, לא, תמחקו את זה… שנותי כאימא לילדים צעירים כבר מאחורי. הזכרון גם כבר לא מה שהיה פעם, אבל אני עדיין זוכרת את שאלת השאלות ״מה להכין היום לארוחת ערב?״. זה תוקף אותך איפה שהוא לקראת יום חמישי, כשהשאריות מסוף השבוע כבר מזמן אזלו וגם...Read More »


סלמון בחרדל, דבש וליים

השבוע חוויתי דז׳ה וו אמיתי. ממש כמו עם עוגיות המדלן המפורסמות של מרסל פרוסט, חזרתי בעקבות הזמן האבוד אל מחוזות ילדותי ואל הארוחות המשפחתיות בשבת בצהרים אצל סבתא מנוחה. אחרי שעזרתי לה להגיש לשולחן את צלחות האוכל, היתה גומלת לי סבתי בזכות הבלעדית לגרד את השאריות שנדבקו לתחתית הסירים....Read More »


סלמון במיונז, חרדל ושמיר

יומן מסע- פרק ראשון: אוהבת להיות בבית

יש אנשים שמטפסים על הרים

יש אנשים שצונחים מגבהים

יש אנשים שרוכבים על סוסים

ויש כאלה שגומאים מרחקים

אבל אני אוהב להיות בבית

עם התה והלימון והספרים הישנים

כן, אני אוהב להיות בבית

עם...Read More »


עוף בסויה ודבש

(צפון) מערבה מכאן, עומדים צוקים ומחכים, ומחכים…

אנחנו ממשיכים במסענו, גומעים מאות קילומטרים ביום וחוזים בדרכנו מראות ונופים מעוררי השראה ואף אי אלו הרהורים רליגיוזיים. העין לא שבעה מלהכיל את כל היופי השופע הזה. הכביש המקשר בין אגם לואיז לשמורת הטבע הלאומית ג׳אספר הוא...Read More »


שוקיים מזוגגות בשום וסויה

תמיד אהבתי ערים, וערים גדולות בפרט. אני בעיקר אוהבת ערים גדולות השוכנות סמוך למקור מים גדול, אבל אני ה-כ-י אוהבת ערים גדולות, השוכנות ליד מקור מים גדול ושאפשר לנוע בהן בקלילות ברגל. אז אחרי תל-אביב (כמובן!), ניו-יורק וסן-פרנסיסקו, התאהבתי גם בונקובר. זה קרה לפני כחמש שנים לערך. נסענו האיש...Read More »


פילה סלמון ברוטב אסייתי

באופן כללי, אני תמיד מופתעת ומוחמאת כשאנשים מגיבים למה שאני כותבת. אני-הביקורתית תמיד אומרת לאני-ההגותית ״נו תגידי, את מי את חושבת שזה מעניין…?״. נחמד לקבל מחמאות מנשים, אבל נחמד במיוחד לגלות שאפילו גברים קוראים. אז החלטתי הפעם להקדיש את הטור לגברים שבחיינו. אותם אלו שלפעמים כל כך מרגיזים ולא...Read More »


אושפלאו

 "…חוץ מזה ספרים זה גם תענוג, בפירוש ספרים תענוג. בן אדם הולך לבית הבראה של ההסתדרות  לא ייקח איתו שניים, שלושה ארבעה חמישה ששה ספרים?

-אבל לא רק בעניין הבריאות, יש גם להיטים, בן אדם הולך למסיבה ישאלו אותו "האם קראת את "הממונה" של מיקי בר קיקי?"  מה יגיד? –...Read More »


שישליק עוף במרינדה

קיץ בא ושוב זה חם
בואי ונברח לים
רק אני ואת, הים והשמיים
קיץ בא ושוב זה חם
בואי נשאר בים
שם בתוך החול, הכי קרוב למים
נעים לרבוץ בחול איתך
כמה חם, אני אוהב אותך
והים הזה כולו שלך ויש לי זמן
כמה חם!
מילים: אריק איינשטיין
שוב הגיע הקיץ ואיתו החום הנוראי, הלחות הבלתי נסבלת והצבעוניות הבוהקת. מי שמכיר...Read More »

דג באס ברוטב מיסו

לאחרונה התגלתה אצלי אלרגיה (או בעברית: רַגֶּשת) שעם השנים רק הולכת ומחמירה. הסימפטומים כוללים חוסר שקט כללי, סימני רעב, עצבנות, עליה בלחץ הדם וקשיי נשימה. האלרגיה שלי לא קשורה לאביב, לא לאבק ולא למוצרי מזון למינהם. האלרגיה שפיתחתי היא לבישול עילי. ואל תבינו אותי לא נכון, אחת ההנאות הגדולות...Read More »


עוף בתבליני פרג

אנשים שואלים אותי לפעמים ״מה, לא אכפת לך לפרסם את כל המתכונים המוצלחים שלך שאספת בעמל רב במשך שנים?״. אז הנה התשובה שלי. בעיני, העולם נחלק לשני סוגים של אנשים; אלה שאוהבים לתת ואלה שאוהבים לקבל. אין האחד עדיף בהכרח על השני, ואין האחד יכול להתקיים ללא השני. אני, בעוונותי,...Read More »

קניידלך

אוקי, תגידו מה שתגידו, אבל נוסטלגיה זה לא הצד החזק שלי. לא, לא לקחתי את הילדים לראות את השכונה בה גדלתי ואת בית הספר בו למדתי, לא, לא נראה לי הקונספט של מסיבות מחזור למינהן, ולא, לא ממש נשמע לי הגיוני לחדש קשרים עם אנשים שלא שמעתי מהם שלושים...Read More »


ביף טריאקי

שלום, שמי דלית גבירצמן ואני לא אוכלת בשר. מזה כשלושה עשורים שקצה מזלגי לא נגע בבשר אדום, שסכיני לא ביתרה סטייק רך, עסיסי ומדמם וששיני לא נגסו בשווארמה המגירה את נוזליה לתוך הלאפה. לא עוזרים המבטים המודאגים של הורי, חוסר...Read More »


עוף צלוי עם לימון, תפוחי אדמה ברוזמרין

מכנים אותו ״השף העירום״, ועם שם כזה מפתה כבר מתחשק להיכנס איתו למטבח. ג׳יימי אוליבר הוא שף בריטי חמוד שזכה לכינוי לא בגלל שהוא מבשל ללא בגדים, אלא משום שהוא מפשט את תהליך הכנת האוכל ובוחר להשתמש בחומרים פשוטים, טריים ונגישים. הוא זכה להצלחה מסחררת בזכות תוכניות...Read More »


מתכוני שום

מצאנו כתוב ומצאנו רשום

עשרה דברים נאמרו על השום

מסמיק פנים, מאיר עיניים,

הורג כינים בבני המעיים…

(מתוך המחזמר ״אלוף בצלות ואלוף שום״ ע״פ חיים נחמן ביאליק)

אני מודה...Read More »


ריזוטו דלעת

מכל החגים האמריקאיים, חג ההודיה (או חג מתן תודה כפי שהוא מכונה במחוזותינו) הוא החג האהוב עלי ביותר. המסר שלו כל כך פשוט, חכם ואוניברסלי. בקלות אתה מוצא את עצמך מצטרף למליוני אמריקאים הלוקים רגעית בזכרונם באשר לעוול ההסטורי, הגזל והצביעות, וחוגג עם בני משפחה וחברים סביב שולחן ערוך,...Read More »


צ'ולנט

הנה בא החורף, רוב הזמן גשום,

קר בבית ולא רוצים לקום.

אחד חושב על ילד, אחד על אהבה,

הלואי ולכולנו תהיה שנה יפה.

מילים ולחן: אריק איינשטיין

איזה כיף, קררררר! המראות הקסומים של השלג בארץ העפילו למבזקי החדשות,...Read More »


תפודים משוטחים ואפויים

 כמו בכל פעם ראשונה הייתי מהוססת. חששתי, כן, אפילו הייתי די מבוהלת… מה יהיה ואיך יהיה? ולמען האמת, לא ידעתי כל כך למה לצפות. ידעתי שהפעם הראשונה היא תמיד בלתי נשכחת אך היא גם יכולה להיות מלחיצה ובלתי נעימה. לא רציתי שהפעם הראשונה שלי תהיה טראומטית. ערב...Read More »


סונטה או אולי אפילו קנטטה לפריטטה

אני לא יודעת מה איתכם, אבל אני מוצאת שיש משהו כל כך מרגש בלנסות מתכון חדש! כמו בדייט ראשון, ההתרגשות, הציפייה וההקפדה על הפרטים היא חוויה חד-פעמית, שאינה חוזרת בפעמים הבאות. ביום חמישי, אחרי שבוע מתיש במיוחד, כשכל הבית (על דייריו) מתחיל כבר לגלות סימני שחיקה, עייפות...Read More »


מה מה, ניוקי תפוח אדמה

מאת: דלית גבירצמן

זוהי כתבה על תפוח אדמה, למה מה? האמת, שאני די ראש בטטה**, כי רק כשהבחנתי בעטרה הצולה, כמדי שנה, תפודים לתלמידי כיתות ג׳ ומורחת את פניהם בעיטורי כבוד מפוחמים, רק אז נפל לי האסימון של״ג בעומר הגיע. אוקיי, אם אודה באמת, זה...Read More »


אטריות הביצים של סבתא מנוחה

מסורת! מסורת!

כנר על הגג, נשמע קצת מטורף לא?

אבל כאן באנטבקה הקטנה שלנו.

כל אחד מאיתנו הוא מין כנר על הגג.

המנסה לאלתר איזו מנגינה פשוטה וערבה,

מבלי לאבד את שיווי המשקל,