קינוחים

אייס קרים, יו סקרים: הגלידריות הטובות באיזור העמק והמפרץ

מאת: דלית גבירצמן

״לכי לים להשתזף, יא לבנה…״ – היו צועקים אחרי הבחורים ברחוב. ולא עזרו, כהוא זה, נסיונות הפיוס ומילות הנחמה של אבא שלי ש״לבן זה יפה״. בכל קיץ התמדתי בנסיונות לשנות את רוע העדה. הייתי מתפרקדת שעות על חוף הים, נמרחת (שומו שמיים ואלוהי הדרמטולוגיה!) בשמן תינוקות, שמן קוקוס,...Read More »


מבצע סבתא: הכירו את פרויקט סבתא בישלה גורמה

מאת דלית גבירצמן

ישנם כל מיני סוגים של אנשים בעולם, וכמו מכוניות, יש להם מנוע שונה. חלקם מונעים על דלק, תאוצה ומהירות. חלקם על חשמל, חסכנות ואפקטיביות, וחלקם אפילו על מימן, ואלו הם אנשי החזון והחלום. ויש את אותם האנשים המיוחדים שיש להם מנגנון הנעה הייברידי של נתינה ועשייה למען אחרים....Read More »


ארץ אהבתי: 69 סיבות בגללן אני מבקרת בישראל מידי שנה 

מאת: דלית גבירצמן

כמו כולנו, גם לי יש מערכת יחסים מורכבת איתה. היא מעיקה עלי, היא גורמת לי לכעס, אכזבה, ותסכול. כשאני רק מתקרבת אליה נעשה לי חם, אני מתאדמת ומיד מתחילה להזיע. היא אינטנסיבית לי מידי, חונקת וכובלת. נסעתי הכי רחוק ממנה שרק יכולתי, אך משהו ממני תמיד נשאר איתה....Read More »


מטל יצא מתוק: שיחה עם טל וייזר, בעלת "אווה סוויטס"

מאת: דלית גבירצמן

"אנשים שנמצאים באלמנט שלהם מלאי חיוניות. הם מאבדים את תחושת הזמן וחשים הרמוניה עם העולם. האלמנט לוקח אותם מעבר לחוויות הרגילות של הנאה או שמחה – לא מדובר בצחוק, זמנים טובים, שקיעות ומסיבות. כשאנשים נמצאים באלמנט שלהם הם שקועים בחוויה, מרוכזים בדרך. הם מתחברים באופן הכי בסיסי לעצמם,...Read More »


אוסקר 2017‎: עשרת הסרטים המנצחים של דלית

שמתי לי בוטוקס,

הדבקתי ריסים,

לבשתי שמלה מלאה נצנצים

שזרתי שיער

והכול כבר מוכן

עכשיו רק חסר שיבוא…

האוסקר.

כן, חברים, ביום ראשון הקרוב זה שוב קורה. אבק כוכבים, יפות ויפים, שטיח אדום, נאומים נרגשים, מי לבשה מה, ומי לעולם יזכו בתואר ״זוכה/ת פרס האוסקר לשנת 2017״. קבלו בבקשה במחיאות כפיים סוערות את משתתפי הטקס ה-89...Read More »


50 גוונים של אהבה: חוגגים את הולנטיין דיי

מאת: דלית גבירצמן

מישהו, איפשהו, מתישהו החליט שפברואר הוא חודש האהבה. כנראה שאחרי שבועות ארוכים של חורף, שמיים דולפים ואפרוריות מדכאת, אמר מי שאמר, שאם כבר אנחנו יושבים בבית וקר בחוץ, ואין בכלל חשק לצאת מהמיטה, אז למה שלא נקרא לזה חג? בואו נחגוג את האינטימיות...Read More »


10 בתי קפה מומלצים בסן פרנסיסקו

מאת: דלית גבירצמן

כל כך הרבה דברים יש בעולם הזה שאני לא מבינה. למשל, אני לא מבינה בבייסבול או בפוטבול או במה שזה לא יהיה בסוף השבוע הזה, שמטריף את אמריקה. כל העניין הזה פשוט עובר לי מעל לראש. אני לא מבינה בארכיטקטורת תוכנה, ולא משנה כמה ניסיתי להקשיב לאיש היקר,...Read More »


Read My Pins: תערוכת הסיכות של מדלן אולברייט בעיר

מאת: דלית גבירצמן

יש לי קטע כזה: לא נוח לי במקומות גדולים. תמיד מעדיפה איכות על כמות. תנו לי מופע קטן ואינטימי, אפילו אקוסטי, על פני כל קונצרט עצום מול עשרות אלפי אנשים, עם מסכי ענק ופעלולים מרשימים. תמיד מחפשת בתי קפה קטנים ומעולים עם אווירה כזאת שכונתית, שיש להם מ-ק-ס-י-מ-ו-ם...Read More »


אהבה בת 60

מאת: דלית גבירצמן

מיד כשנעלמת תרועת הפסטיבלים של חגיגות הסילבסטר ושוככת המולת החגים, ישנה איזו בהירות מחשבה וצלילות באוויר. לרגע נדמה שכולנו מדייקים יותר, קשובים יותר לעצמנו ואף נדמה שלאחרים. הקור הגדול מחזיר אותנו אל הבית ואל המשפחתיות, לרגע של התכנסות, בחיפוש אחר חמימות. בעוד שנייה יעלו קישוטי הוואלנטיין הסכריניים על...Read More »


ויוה ל-Vive La Tarte!

מאת: דלית גבירצמן

לפעמים נדמה לי שמתי והגעתי לגן עדן. סן פרנסיסקו היא גן עדן לחובבי הקפה והמאפה. מאז שעברנו לכאן, אני לא מפסיקה לקבל המלצות ולשמוע על עוד ועוד מקומות מופלאים שאני פשוט ״חייבת, אבל חייבת לנסות״. בדיוק כפי שחשבתי כשהגעתי לכאן, שהאנגלית שלי ממש טובה, כך הנחתי שאני מכירה...Read More »


דלית בממלכת השוקולד: ביקורי חובה לא למכורים בלבד

מאת: דלית גבירצמן

אולי זאת רק אני, אבל השבוע כולם נראו לי קצת עייפים יותר, קצרי רוח, רגישים יתר על המידה וחסרי סבלנות. לראשונה מאז הגענו לכאן (וזה היה מזמן!), צפרו מסביבי נהגים בעצבנות תוך נפנופי ידיים שלרגע גרמו לי לבלבול קל. התלמידים בכיתה היו חסרי מנוחה והמורים נראו כאילו מדובר...Read More »


כנסיית הלחם: ביקור ב-Tartine Manufactory

מאת: דלית גבירצמן

לאחרונה שמתי לב, שלצד כתבות מסוימות טורחים לציין כמה דקות יקח לכם לסיים לקרוא אותן. אני לא יודעת מה לחשוב על זה. זה גורם לי לחוסר נוחות כמעט כמו שמציינים בתפריט כמה קלוריות יש במנה. אבל כדי לזרום עם הטרנד הזה, ברצוני לציין שאת הכתבה הבאה יקח לכם...Read More »


10 המקומות שעשו לדלית את השנה

מאת: דלית גבירצמן

אני הכי מתגעגעת לאווירת ערב החג. לשקט שיורד לאט על הרחובות, לתחושת החגיגיות הקולקטיבית, למוכרי הפרחים בצידי הדרכים, לשירים העבריים ברדיו. אוקי, אם יש משהו שאני לא מתגעגעת אליו בישראל זה לפקקים של ערב החג. לא פעם שרכנו דרכנו במשך שעתיים וחצי מרמת אביב לחדרה, פגוש לפגוש, מה...Read More »


אהבה והעיר הגדולה

מאת דלית גבירצמן

את נראית מאוהבת – אומרת לי חברה השבוע. ואני, אכן מאוהבת. בדקתי, ויש לי את כל הסימפטומים. אני מסתובבת ברחוב עם חיוך חולמני על הפנים, אנשים מביטים בי ומחייכים אלי ללא סיבה. אני מתעוררת מידי בוקר, מוקדם מהרגיל, דרוכה ונרגשת לקראת יום חדש. יש לי פרפרים בבטן ואני...Read More »


יום כיף בלייבור דיי

מאת: דלית גבירצמן

כמה חיכיתי לסוף השבוע הארוך זה! בין המעבר לעיר הגדולה לעבודה החדשה, באמת שנשארתי בלי רגע פנאי. במהלך כל ההכנות הקדחתניות לשנת הלימודים החדשה, חלמתי עליו, על ההמצאה האמריקאית הגאונית הנקראת חג העבודה, שבה עושים הכול חוץ מלעבוד. ועכשיו כשהוא כבר כאן, אני מפנטזת על כל אותם הדברים...Read More »


ט"ו באב: מתנות קטנות עם אהבה גדולה

מאת: דלית גבירצמן

זהו זה, מרגישים כבר באוויר את סוף הקיץ, החופש הגדול הגיע אל סופו. תלמידי בית הספר צועדים נרגשים לקראת שנת לימודים חדשה, תלמידי כיתה א׳ אוחזים בילקוטים עם ריח של חדש, מחדדים עפרונות ומצפים בחשש מה לקראת הבאות. הורים מודאגים מתרוצצים עם סטודנטים שמתחילים השנה את הקולג׳...Read More »


העולם על פי ארז: סדנת בישול אצל ארז קומורובסקי

מאת: דלית גבירצמן
אני מודה בהכנעה, יש משהו קסום בנוף הגלילי. למי שעשתה את דרכה מהחום הכבד והלחות הלא אנושית של אזור תל אביב, קשה לי שלא להבחין מיד, שאפילו הנשימה נעשית לפתע קלה ועמוקה יותר. העיניים נמשכות אל עבר הקווים הרכים של הנופים הציוריים. ואל תתנו לתיאורים הפסטורליים שלי לבלבל...Read More »

אוהבים אותך מולדת: 24 שעות בתל אביב

מאת: דלית גבירצמן

ראשית מכה בי שוב האור הבוהק, חסר הרחמים. נקבוביות העור הלומות החום מנסות, ללא הצלחה יתרה, לווסת את רמת הלחות ואיתן כל נים בנפשי נפתח לרווחה לקלוט את כל האהבה. אני שוב בבית. שלא בהרגלי, ותודות לג׳ט לג המבורך, אני שועטת כבר עם הנץ החמה לעבר בית הקפה...Read More »


על סוף, התחלה ומתכון לקאפקייק

מאת: דלית גבירצמן

כל הנקודות כבר מתחברות לקו

משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו…

אני מנסה לחשוב מה אני אוהבת יותר – סופים או התחלות?  בהתחלות, יש משהו חגיגי ומלא בהבטחה. אך גם סוף הוא מועד חשוב. זוהי הזדמנות טובה לבחון את הדברים שעשינו עד כה ולבדוק אותם היטב ביחס לציפיות של עצמנו....Read More »


מי הזיז את הגבינה שלי? מתכונים טובים לשבועות

מאת: דלית גבירצמן

על המדף הוירטואלי של ספרים שאולי עוד אכתוב יום אחד, מונח ספר על החוויה האמריקאית שלי. פרק שלם יוקדש בו לגבינות, והשם ״מי הזיז את הגבינה שלי?״ הוא יותר ממתבקש, אך מה לעשות שהוא כבר תפוס. ואם תשאלו מה עניין גבינה להר סיני? אז זהו! זה לא משום...Read More »


מלכת המדבר: שיחה עם מריומה בן יוסף, מקימת בית השנטי

מאת: דלית גבירצמן

יש אנשים שפשוט מאירים את החדר. הם מאירים לך את הלב והנשמה. הם מחברים אותך אל תחושות ורגשות, אל פחדים קמאיים ואל מחשבות שאולי לפעמים יותר נוח לנו להדחיק. הם שם בשביל לחבר אותנו אל עצמנו. הם ממוקדים כמו קרן לייזר ואי אפשר שלא להתחבר לאנרגיה שלהם. אפשר...Read More »


יום האם: המקומות המומלצים לחגוג והספרים הטובים לקרוא

מאת: דלית גבירצמן

אימהות היא אי של מהות

היא אהבה אדירה וגם כעס עצור

נתינה אינסופית ועייפות גדולה

רוך עוטף ועוצמה אדירה

מאבק ואושר שאין לו קץ

דאגה משתקת וגאווה עצומה

צעקה חנוקה וצחוק גדול

אימהות היא צמיחה ונסיגה, ושוב גדילה

היא תודה ענקית לעולם, ברוך ששעשני אישה

 

יש בעולם אישה אחת, שלעולם נקרא לה: אמא. השבוע, לכבוד יום...Read More »


המימונה האשכנזית שלי

מאת: דלית גבירצמן

עם היד על הלב, אני מזה לא קנאית. שמחה בחלקי, אשרי וטוב לי בחיק משפחתי, בביתי ובעיסוקי. אבל יש יום אחד בשנה, יום אחד, יחיד ומיוחד, שממש, אבל ממש בא לי להחליף את העדה. כן חברים, זהו יום המימונה. מה אני אגיד לכם, החג הזה פשוט ״תפור״ עלי....Read More »


א״ב של פסח: איך יצאתי מעבדות לחירות? חלק ב'

מאת: דלית גבירצמן
פסח עוד שניה כבר כאן. ממש מרגישים אותו באוויר. אז רגע לפני שאתם מתחילים את ההכנות הקדחתניות לליל הסדר הכנתי במיוחד בשבילכם את המדריך המלא לחג החירות: מתכונים, מתנות, עצות וגם קצת חומר למחשבה, בתקווה שיעזרו לכם לצלוח את החג.

וכמובטח, הנה חלקו השני של המדריך:

כ׳ – כבד...Read More »

מגד מיגדנות: מתכון לבראוניז שוקולד קוקוס

מאת: דלית גבירצמן

הריני מודה ומתוודה: אני הרבה יותר טובה בלתת מאשר בלקבל. אני פשוט יותר נהנית לתת ולא תמיד יודעת איך לקבל. במיוחד מביכות אותי מתנות. לא בטוחה מתי לפתוח, ליד האורחים או אחרי שהם הולכים? אפשר היה לכתוב על זה תיזות ולחבר על זה שירים, אבל יש דברים שיותר...Read More »


מתכון מנצח לאוזני המן

מאת: דלית גבירצמן

חברים וחברות,

אופים ואופות,

לפעמים יותר

זה פשוט – פחות.

 

השבוע לא ארבה במילים

ולכבוד פורים –

אעניק לכם במתנה

מתכון בהזמנה.

 

אחרי עשרות נסיונות

והרבה אכזבות

אוזניים רופסות

עם מילוי מקופסאות

 

מצאתי סוף סוף מתכון מצוין

שלא דורש הרבה מיומנות או זמן

פשוט עקבו אחר ההוראות

ותהנו מאוזני המן מנצחות!

(בהשראת מיקי שמו)

אוזני המן מנצחות

מה צריכים?

לבצק:

420 גרם...Read More »


הוי, סיאטל שלי: סוף שבוע בעיר האהובה

מאת: דלית גבירצמן

אני פוקחת את עיני ומחלון חדרי נשקף הר רנייה המושלג. כן, אנחנו שוב בסיאטל. באנו לחגוג לילדה יום הולדת עשרים. יום הולדת עגול ומושלם לילדה שלנו, שנולדה עם חמישה אחוזי סיכוי לשרוד. גורנישט, כלום לא יצא מזה- הפטיר הרופא הכירורג כשיצא מחדר הניתוח אל עבר האיש המודאג וההורים...Read More »


לוס גאטוס, אהובתי: פינות החמד המומלצות בעיר

מאת: דלית גבירצמן

מה אתה רואה?

מה אתה רואה?

אני רואה שקד פורח

והמעוז מלון אורח

וזה סימן של שקט ושלוה

כי מדרום תפתח הטובה.

מילים ולחן: אברהם זיגמן

עורו אחי ואחיותי, פיין-שמקרים...Read More »


מכה שורשים: מתכוני פירות יבשים לט"ו בשבט

מאת: דלית גבירצמן

אוקי, אני יודעת שזה נשמע מוזר לשמוע אותי, עירונית אדוקה לבושת שלמת בטון ומלט, מתפייטת על הטבע. אבל, תודו שמראה פריחת העצים הנשירים ולבלוב העלים הירקרקים והרעננים אחרי הגשם הוא פשוט מרהיב ביופיו. אז אחרי שברכנו ואיחלנו שתהיה לנו ״שנה טובה ומתוקה כדבש״ בראש...Read More »


10 בתי הקפה הטובים באזור העמק והמפרץ

מאת: דלית גבירצמן

אין מה לעשות: אנחנו, הישראלים, אוהבים את הקפה שלנו. נקודה. ואם ניקח בחשבון שיש לנו העדפה לקפה האיטלקי, למאפה הצרפתי ולשרות האמריקאי, ונערבב אותם עם האנינות הישראלית האופיינית, נמצא שאנחנו פה, אפעס, קצת בבעיה. אם נוסיף לכך את האהבה הגדולה שלנו לבילוים ליליים, בזוג...Read More »


הOrr בקצה המנהרה

מאת: דלית גבירצמן
בראשית ברא אלוהים את האור. האור הוא אנרגיה, הוא הכוח המניע והתורם לצמיחה והתחדשות. הוא כוח היצירה. האור הוא המקור וסמל החיים. הוא קיים במתח שבין שקיעה ודעיכה לצמיחה והתחלה חדשה. בין מימוש הפוטנציאל לדריכה במקום.

חג החנוכה...Read More »

פוסט תודות עם מתכונים לחמוציות

מאת: דלית גבירצמן
מודה אני
על צבעי השלכת המרהיבים ביופיים
על הניחוח הנפלא אחרי הגשם
על אנשים טובים באמצע הדרך
על מחווה שנעשתה מבלי לצפות לדבר בתמורה
על ספר מתכונים חדש ומבטיח
על שיש לי בשביל...Read More »

דלית מבקרת: מסעדת ראמן חדשה במאונטיין ויו

 מאת: דלית גבירצמן
״את שומעת, נפתחה איזו מסעדת ראמן חדשה בעיר ויש עליה המון המלצות״, כך אומר האיש ערב אחד. ״מחר בערב, מתאים?״ אני מיד מזדרזת להשיב. וכך, בערב סתווי וקריר שכזה של חודש נובמבר, אנו עושים פעמינו אל המסעדה. בלב מרכז מסחרי שבעיר...Read More »

דלית מציגה: המסעדות המומלצות לחגוג בהן יום הולדת

מאת: דלית גבירצמן

הסתיו הוא העונה האהובה עלי ביותר, לא רק משום שהוא מבשר את סופו של הקיץ ואת בוא החורף. בניגוד לדיעה הרווחת, אצלנו בבית, הסתיו לא מביא איתו שלכת ודכדכת אלא בדיוק להיפך; רוחות הסתיו נושאות עימן אל ביתנו סיבות טובות לחגוג ולשמוח. מיד עם...Read More »


על שבריריות השגרה ועוגיות סילאן ושקדים כנחמה

מאת: דלית גבירצמן
מרוב דמעות הראיה מתערפלת

מרוב מדבקות כבר לא רואים את הדלת

מרוב נרות לא רואים כמה אופל

מרוב פתקים לא רואים את הכותל

מרוב שירים לא שומעים את הקול

Read More »

עוגה, עוגה, עוגה: עוגת שוקולד מושלמת ליום הולדת

מאת: דלית גבירצמן
יש לי יום הולדת

קנה לי מתנה

יש לי, יש לי יום הולדת
רק פעם בשנה
יש לי יום הולדת
אל תשכח אותי
מה שמתחשק לך לשתות
היום תשתה איתי…
מאת: דלית גבירצמן
אנשים ישכחו מה אמרת,
אנשים ישכחו מה עשית,
אבל אנשים לעולם לא ישכחו
כיצד גרמת להם להרגיש.
(מאיה אנג'לו)

״ושמחת בחגך״ זה בסוכות, נכון?

צילום: רון...Read More »


כל מה שלא לימדו אותי בבית הספר

מאת: דלית גבירצמן

הימים המהבילים של אמצע חודש אוגוסט מבשרים כבר את סוף הקיץ ותחילת שנת הלימודים. ילקוטים מצוחצחים, מחברות ריקות ועפרונות ריחניים נושאים איתם הבטחה לשנה נוספת, בה לא ילמדו ילדינו את השיעורים החשובים באמת. בעוד כשבוע-שבועיים, ילוו שוב הורים מודאגים את ילדיהם לכיתה...Read More »


שנסון לקרואסון ולתופין ששמו קראפין

מאת: דלית גבירצמן
אני מרחפת בגובה 23,000 רגל,
במצב תודעתי שבין כאן לשם,

בין יום ללילה,

מתרחקת מ- ומתקרבת אל-
כל מה שיקר לי בעולם הזה
ובליבי רק דבר אחד – אהבה.
ההיית...Read More »

ישירות מבית הבד: עוגת שמן זית ורוזמרין

מאת: דלית גבירצמן

חברים, הרשו לי לפתוח בווידוי מרגש עד מביך: מבחינתי, כל מה שנמצא מעבר לגבול הרצליה-צפון, מ-ק-סי-מום רשפון, נתפס בגדר ״חוץ לארץ״. עד שהכרתי את האיש היקר, לא שמעתי אפילו על חדרה. לפיכך, כאשר העפלנו צפונה בשבוע...Read More »


מאפה שושנים מתפוחים ובצק עלים

מאת: דלית גבירצמן

כל  מי שמכיר אותי, יודע שאני לא בן אדם טרנדי. לא עוקבת אחרי צו האופנה, לא מתעניינת במעצבים למיניהם, לא יודעת איזה צבע שולט הקיץ. תגידו מה שתגידו, אבל גם אם יתהפך העולם, לא תתפסו אותי בצבעי ניאון זוהרים או בהדפסים וטקסטורות למינהן. כמו...Read More »


שיר אהבה ועקיצת דבורה

מאת: דלית גבירצמן

זה הולך להיות שיר אהבה
אך לא לבעל או לאחות
זה הולך להיות הפעם –
שיר אהבה לחמות.
אמנם, היא מכונה בטעות

״חמה״ ולא ״חמות״,

מאת: דלית גבירצמן

לפני כשנה, קיבלנו מחברה אהובה, שמבינה היטב לרחשי ליבנו וקיבתנו, מתנה מקורית. במעטפה יפה ומקושטת חיכתה לנו הפתעה – תלוש השתתפות בקורס להכנת גבינות. לשמחתנו הרבה, גילינו שקיים בית-ספר לגבינות בסן...Read More »


המטרה: להוריד חמישה קילו עודפים, האמצעי: עוגת סילאן, טחינה ופיסטוקים

מאת: דלית גבירצמן

״בשלנית ודיאטנית נכנסות לבר״… אני יודעת, זה נשמע קצת כמו תחילתה של בדיחה שחוקה. ומי שמכיר אותי יודע, שאצלינו בבית לא מזכירים, אפילו לא ברמיזה, את ה-D Word. בשום פנים ואופן, לא! כי אם יש מילה שעושה לי לא נעים...Read More »


לא קופא על השמרים

מאת: דלית גבירצמן
״כל מי שמבין דבר או שניים בבצק יודע שאפייה איננה מלאכה לפחדנים ולא עסק להססנים. צריך לדעת מהי התוצאה המדויקת שאתם רוצים לקבל, ולגשת לעבודה בהתלהבות, אך גם בריסון עצמי. לא לפחד לנסות או לטעות, ולא להסס בשום שלב. זהו...Read More »

ארוחת ה"פופ-אפ" הסודית של השפית משב שלף

מאת: דלית גבירצמן

קוראים לה משב שלף. וכשמה כן היא. כולה ניחוחות של ישראליות שורשית ויפה עם משב רוח צרפתי ואנין. היא שייכת לדור של צעירים שכשמביטים בהם, עדיין מבחינים בישראליות היפה שכולנו גאים בה, אך יחד עם זאת, אין בהם את התמימות והסגירות שאפיינה...Read More »


עוגת שוקולד וקוקוס לפסח

מאת: דלית גבירצמן

ספירת מלאי (ע״פ לחן של נעמי שמר למילים במקור של יוסי בנאי)

מדינה אחת, מדינה שניה

הגוף נמצא כבר כאן, אך הנפש חצויה

שמש אחת גדולה

כאן שוקעת, שם עולה

עם אחד שואל אם הוא עדיין עם סגולה

עשרים ושתיים שעות טיסה, ושוטרת בכניס

ואבא׳שלי תולה על החבל ת׳כביסה

אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו

שבשמיים ובארץ

חמש עשרה שנים, שאני בגולה

חמש עשרה שנים ואני עדיין לא רגילה

דורות של תלמידים את הלב מחממים

עדיין מתרגשת עם תחילת הלימודים

מכינה המתכונים וכותבת ב״עניינים״

אך בלב עוד פעם נוקפים הגעגועים

אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו

שבשמים ובארץ

הנה בא חג הפסח, ואיתו הבהלה

איפה נמצא קרפיון לדג הממולא?

שולחן אחד ערוך לחמש משפחות

Read More »

שאריות של החיים....

מאת דלית גבירצמן

שאריות של החיים / עידן רייכל

מה הזמן מסמן לי

זה הכל שאריות של החיים

ולחיות את הרגע

להתחיל לאסוף את השברים

Read More »


סרת הביטחון

מאת: דלית גבירצמן

״איך זה שכוכב אחד לבד מעז. 

איך הוא מעז, למען השם. 

כוכב אחד לבד. 

אני לא הייתי מעז. 

ואני, בעצם, לא לבד״.

Read More »


And the Oscar Goes To...

מאת: דלית גבירצמן

כמו כל אמא יהודיה, רציתי, פינטזתי, ממש חלמתי שהילד שלי – כשיגדל – שיהיה רופא. תלמיד טוב הוא תמיד היה, בזכרון טוב הוא תמיד ניחן, כמו גם באמפתיה ורגישות לבני אדם. אך לא ברור כיצד ומתי, הילד החליט, אגב –...Read More »


אם תתן עוגיה לדלית

אם תתן עוגיה לדלית 

היא תרצה, כמובן, גם כוס קפה על-יד

 

אם תציע לה באדיבותך כוס קפה

היא תשאל איזה קפה יש לך

 

כשתגיד בהתנצלות שיש לך רק קפה נמס

היא...Read More »


עוגה ג׳ינג׳ית עם נמשים

בדרך אל האושר

פעם, לפני שנים, לא היתה שום בעיה לשקוע באיזו דכדכת עונתית או דיכאון ויראלי. שלכת, אכזבה או שברון לב זמני היוו עילה מספקת. למנת הייסורים היה איזה נופך הגותי-קיומי ולתוגה גוון רומנטי. היום, רק תנסה לרמוז ששורה עליך איזו עצבת, ומיד אתה מוקע מן החברה...Read More »


עוגת שיש נוטלה

בֵּן לוּ הָיָה לִי! יֶלֶד קָטָן,

שְׁחֹר תַּלְתַּלִים וְנָבוֹן.

לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ וְלִפְסֹעַ לְאַט

בִּשְׁבִילֵי הַגָּן.

יֶלֶד.

קָטָן.

מילים: רחל

שנים רציתי ילד. כמהתי לילד. ערגתי לילד. ככל שנקפו השנים ולא נסתייע הדבר בידי, כך הלכה ופשתה בגופי התשוקה לאחוז בילד משלי, הלכה והשתלטה על כל תא בגופי. נדמה היה...Read More »


עוגיות מבצק גלידה

נדודי שינה בסיאטל
חצינו את הגבול לוושינגטון. השלכת מרהיבה ביופיה. עוד בטרם הספקנו להתפעל מהנוף, עוצר אותנו שוטר זריז על נהיגה במהירות מופרזת ואפילו לא אני נהגתי… ברוכים הבאים לוושינגטון! האוויר כל כך צלול, נקי ורווי מרוב העצים והגשם, שהריאות העירוניות שלי מיד נכנסות

עוד שנה חלפה, ראש השנה כבר בפתח והגיעה עת הסיכומים. הנה עשרה דברים שאני מבטיחה לעצמי שלא אעשה בשנה הבאה (או לפחות אנסה):

לא אבדוק אימיילים בזמן שאנשים מדברים אלי

לא אקרא טקסטים בנהיגה

לא אזלול לפני השינה

לא אפתח ציפיות מאחרים כדי שלא אתאכזב

לא אתעצבן על נהגים...Read More »


אזני המן

ששש…אל תגלו לאף אחד, אבל יש לי את המתכון לבצק הכי מדהים שיש, שבקלות יכול להתחפש בפורים לבצק לאזני המן הכי קלים להכנה, הכי פריכים והכי נימוחים בעולם! בשגרה, אני מכינה ממנו רולדות במילוי נוטלה, ממרח תמרים, אגוזים קצוצים או פרג, ואילו לכבוד חג פורים העוגיות הופכות כבמטה קסם...Read More »


עוגת שוקולד רומנטית

לא דברנו עוד על אהבה…

בספר שלעולם כבר לא אכתוב על החוויה האמריקאית שלנו, יוקדש פרק שלם לחגים. אני זוכרת איך בשנים הראשונות להגעתנו לכאן, נדהמתי לגלות שבצד הזה של האוקינוס, כל חג מתאפיין לא רק במאכלים אלא גם בצבע שונה; חג ההודיה מתהדר בצבעי שלכת כתומים וחומים, הכריסטמס...Read More »


עוגת קפה

שמעתי צליל חיוג, שלשלתי אסימון

חייגתי לג׳קלין, במספרת סימון
הלו מון-שר סימון, תקרא לי את ג׳קלין
הלו, זה לא סימון, הלך האסימון

מילים: ירון לונדון
ביצוע: הגשש החיוור

פעם, לפני הרבה שנים, כשהייתי סטודנטית באוניברסיטה, עבדתי כטלפנית במרכזיה הבין-לאומית. בין משמרת למשמרת, ובין שיחת גוביינא לניו יורק, לליטא או לאוסטרליה, נהגתי להביט מסביבי...Read More »


טירמיסו

או על בינה, גבינה ו…זביונה

 ״..בן שתים-עשרה כבר ידעתי מה אני אוהב לאכול ומה אני שונא, אבל לא שיערתי שאוכל יכול להסב עונג כה עמוק וחריף. לא רק לשוני וחכי, גם גרוני ומעי וקצות אצבעותי הנביטו פקעיות זעירות של טעם. הריח מילא את אפי, רוק הציף את פי, ואף-על-פי שעוד...Read More »


עוגת טחינה ושומשום

יושב בסן פרנסיסקו על המים

שוטף את העיניים בכחול ובירוק

יפה בסן פרנסיסקו על המים

אז איך זה שאני מרגיש רחוק… (א.א.)

——

החיים פה – דבש!

כולם מחייכים, כולם אדיבים, כולם מנומסים.

כולם יפה בתור עומדים

וקוסטקו כבר אמרנו?

חינוך לערכים, ציות לכללים וכבוד לאחרים.

כל ילדותי חייתי בבתי דירות. שכנים מלמעלה, שכנים מלמטה, צעקות מהמרפסות השכנות ״אסנת, בואאאאי הביתהההההה״, ניחוחן של חביתות הנישא מדירות השכנים בשעות הערב ודפיקה על הדלת: ״יש לכם במקרה כוס סוכר…?״ – כל אלה היו תמונות מוכרות מהווי השכונה. טבע היה משהו שרואים רק בסדרות טלויזיה. כילדה עירונית אורתודוקסית, אני...Read More »


עוגיות שקדים

לא רק געגוע חולף

ממש על סף הדלת תפס, אמר לי חבר

לא יצאו חודשיים אתה על ארבע חוזר

זה רק תעתוע חולף

 זה רק געגוע בתוך הלב…

בכל שנה באביב, כמו פטריות אחרי הגשם, מתחילות לצוץ השמועות… מי חוזר ומי נשאר. ובכל פעם כשמתבשרים...Read More »


עוגת דבש

מילים: יוסי בנאי
לחן: מיכה שטרית
בסתיו תמיד בסתיו בשקט ודממה
יוצאים זיכרונותי על גב ענן קטן
והם שטים להם מעל האדמה
כדי להתבשם מכל נופי הזמן
וכמו תמיד בסתיו אני נפרד בצער
מקיץ שעכשיו רואים את קצה סופו
ובין עלים צמאים אני עומד כמו נער
ממתין בסקרנות לחורף שיבוא
אני זוכר תרנגול כפרות
ציפור קטנה על...Read More »

עוגיות שושנים

יש קסם בהכנת אוכל. מעבר להיותו משהו בסיסי, הכרחי וקמאי, יש במזון אלמנט רוחני שמחבר ומלכד את כולנו סביב שולחן האוכל. בכולנו יש את הצורך להזין ולהיות מוזן, אך ההתעסקות בתחום הבישול והאוכל מספקת לנו מצע לביטוי ולהבעה רגשית, שהוא הרבה מעבר לצרכים הבסיסיים שלנו. המסר...Read More »

עוגת שיפון ג'ינגר

מת אב ומת אלול ומת חומם

גם נאסף תשרי ומת עימם

רק נשארה גחלת עמומה

של אהבת הקיץ הגדומה…

(מילים: נתן יונתן)

שינויי מזג האויר הביאו אותי לחשוב… שחרף התדמית...Read More »


מאפינס דלעת

אפילו לאחר שנים רבות בניכר, אני עדיין נעה בחוסר שקט כשמגיע ה-31 באוקטובר. פשוט לא מצליחה להתחבר לחג הזה, ולא רק משום שהוא נוצרי ונוכרי ומפחיד. נכון, שאם אודה על האמת, גם על פורים שלנו אני לא ממש משתגעת, אבל השילוב הזה של תחפושות, שלדים מרקדים וממתקים...Read More »


בליני עם שמנת וקוויאר

סגרו את קולנוע פריז, ומילאו אותו מלט

שהבניין מעליו יהיה יותר יציב,

עכשיו ביום שישי, משחק כדורגל

זה טוב לרוץ עם חברים.

מילים: אלדד גואטה, יהלי סובל, פיטר רוט ושחר אבן-צור

Read More »

ביסקוטי

הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,

וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת,

וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי,

קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת.

וּבְעֵת רַחֲמִים, בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת,

שְׁחִי וַאֲגַל לָךְ סוֹד יִסּוּרָי:

אוֹמְרִים, יֵשׁ בָּעוֹלָם נְעוּרִים   –

הֵיכָן נְעוּרָי?

וְעוֹד רָז אֶחָד לָךְ אֶתְוַדֶּה:

נַפְשִׁי נִשְׂרְפָה בְלַהֲבָהּ;

אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם...Read More »


עוגיות פרג וקוקוס אישיות

כתבה שובבה, מתכון תמים

אולי זו רק אני, אבל כל לבבות השוקולד וצבעי הוורוד והאדום מסחררים את ראשי. ואולי זה פשוט האביב שהפציע בטרם עת. בכל אופן, אני מתעסקת לאחרונה בנושא הגודל. אז נכון, שאנחנו חיים בארץ...Read More »


עוגת פרג פשוטה ונהדרת

אני אוהבת להתעורר איתו בבוקר במיטה. אוהבת אותו איתי בכל מקום ובכל שעה. כן, כל מי שמכיר אותי יותר מחמש דקות יודע שאני די מכורה לו – לקפה. בבוקר, אני לא פוקחת עין תורנית לפני שמטחנת הקפה מכריזה בקולי קולות...Read More »


סלט תפוזים ועוגת תפוזים

(שני מתכונים במחיר של אחד)

קילפתי תפוז,

מצאתי בפנים –

כמו בתוך קן

ילד ישן.

הילד אמר:

"אתה עשית פה חור,

תקן את הפלח,

נושב עלי קור."

אמרתי: "רגע,

סליחה, שלום."

ואת הפלחים

שמתי במקום.

ועד היום –

אם הוא לא הצטנן,

בתוך התפוז

ילד...Read More »


סופלה שוקולד

שדות גולדברג

מילים ולחן: מאיר אריאל

ילדתי שלי

אל תלכי לבדך

אל תלכי לבדך

בשדה המוזהב

ילדתי שלי

אל תלכי לבדך

Read More »


לחיי התחלות החדשות: קוקטיל מוסקטו עם ליקר קסיס ופירות יער

מאת: דלית גבירצמן

היום:

אני יושבת באוטובוס המוביל לטרמינל בשדה התעופה בסיאטל במצב של שוק מוחלט. כמו אחרי תאונה, אני בודקת לראות איפה כואב. עיניי קרועות לרווחה כמו דמות מתוך ספר אנימה יפני, זוויות פי מוטות כלפי מטה ואני מגלה שלא לקחתי נשימה...Read More »


סורבה תות וחומץ בלסמי

והימים ימי ראשית הקיץ
ימי ראשית
בבוסתנים צבר ועץ הזית
רוח חרישית
הלך עבר בדרך עפר
ימי בציר ימי ניגון ושיר
ימי בציר ימי ניגון ושיר
הלך עבר בדרך עפר
ימי ראשית הקיץ
עלמה יפה בחוט זהב רוקמת
בדי קטיפה
כדור של בדולח בידי קוסמת
מראה שקופה
הלך עבר בדרך עפר…

ימים לבנים מילים: לאה גולדברג, לחן: שלמה יידוב

ימים לבנים, ארוכים, כמו בקיץ קרני החמה.

שלוות בדידות גדולה על מרחב הנהר.

חלונות פתוחים לרווחה אל תכלת דממה.

גשרים ישרים וגבוהים בין אתמול ומחר.

יא מדרובה!

אולי זו רק אני, אבל יש משהו בחג הפסח הזה שדי מלחיץ אותי, וזה לא רק הנקיונות וההכנות הקדחתניות לקראת ליל הסדר. יש משהו באתוס של החג אותו אנו אמורים להנחיל מדור לדור שמפריע לי. כבר באקספוזיציה אני נעה בחוסר נוחות כשאני מספרת...Read More »


מאפינס שוקולד וסלק

על גאווה ודיעה קדומה

 אם לא די היה בכל הדרמה וההתרגשות הרבה לקראת עזיבתו של הבכור לקולג׳, הנה הגיע יום אחד האימייל המבשר מי יהיה השותף שלו לחדר במעונות. נדמה היה כאילו מישהו חמד לו שם לצון, כשהחליט לשים את דור גבירצמן בחדר אחד עם...Read More »