מערכות יחסים – פרק חמישי

דייב, בחור בשנות השלושים המאוחרות, נשוי כשנתיים, יחסיו עם אשתו החלו לפני למעלה מעשר שנים כשפגשו זה את זו בקולג', בשנות העשרים לחייהם.  לאורך השנים גרו יחד, נפרדו וחזרו, ולבסוף, לאחר לחץ רב מצידה, החליטו להתחתן. במהלך השנה האחרונה חלה התרחקות ביניהם. דייב מגיע הביתה בשעות הערב המאוחרות, מתיישב מול המחשב ושוקע בענייניו. לפעמים הוא עסוק בקורס און ליין, לפעמים משחק במשחקי מחשב, ולעיתים ממשיך את יום העבודה שלו עמוק אל תוך הלילה. הוא נמנע מיחסי מין. במהלך סופי השבוע הם מבלים בסידורים, ברכיבה על אופניים, במפגש עם חברים. אין ביניהם מריבות. יש רק מרחק, שהוא יוצר.

לשאלתי מה הביא להתרחקות, הוא משתהה. אין לו הסבר ברור. לכאורה לא קרה דבר. החיים ממשיכים לזרום במסלולם ללא לחצים מיוחדים או משברים גדולים. הכל על מי מנוחות. שאלתי אם הוא מרגיש ירידה בליבידו, שינוי במשיכה המינית או בצורך ביחסי מין? תשובתו שללה את האפשרות שדייב מדוכא או חווה ירידה בצורך המיני. הוא נמשך אל נשים אחרות, ומאונן לפעמים, להנאתו. ומה לגבי אשתו? שוב הוא נבוך, מחפש מילים. לבסוף הוא מצליח להסביר: אישתו מטרידה אותו בקטנות. הוא מוכרח להקשיב בפרטי פרטים ולשמוע על המריבה שהיתה לה עם חברתה למשרד, על המתנה שהיא מתכננת לקנות לאימה, על השיחות שניהלה עם השכנה, על מה אכלה בצהריים, על הדיאטה המטרידה, על התכניות שלה למחר. כשהיא הולכת לקניות בסופר היא מתקשרת ושואלת אם לקנות תפוחי אדמה צהובים או אדומים, אם לקנות חסה עגולה או מאורכת…והרשימה ארוכה. הוא מרגיש חוסר עניין בלשון המעטה. הוא רוצה חברה לחיים שתעניין אותו בנושאים שברומו של עולם ולא בענייני זוטות, והוא כבר מתחרט על החלטתו להינשא, החלטה שהגיע אליה בכובד ראש ובקושי רב.

רון ושרה נשואים חמש שנים, ללא ילדים. שרה סטודנטית לדוקטורט ובעלה מחוסר עבודה בשנה האחרונה. הם מתארים את השנים הראשונות של הקשר ביניהם כשנים רוויות תשוקה ומיניות, ואילו בשנה האחרונה חלה ירידה חדה בתשוקה המינית של שרה. היא מתחמקת מיחסי מין ואינה מעוניית בקירבה. היא משמשת לבעלה אוזן קשבת. היא תומכת בו ועוזרת לו בחיפוש עבודה. הם מבלים יחד שעות רבות בנסיון להבין למה פוטר ומה קרה. הדיכאון שלו מציף את שניהם, אבל משפיע על הליבידו שלה בלבד. הוא, לעומתה,  מעוניין בקירבה ומרגיש נטוש ודחוי מבחינה מינית.

מה המשותף בין שני המקרים? בשני המקרים מדובר באינטימיות מילולית המטשטשת את הגבולות בין בני הזוג. אשתו של דייב לא שומרת דבר לעצמה. השיתוף שלה חונק אותו. הוא נאלץ להיות מעורב בכל החלטה קטנה כגדולה. הוא נאלץ לשמוע על פרטי הפרטים המעסיקים את אשתו, דבר שגורם לו תחושה של סלידה וצורך להתרחק. גם שרה מרגישה טשטוש גבולות. עצם העובדה שחייה עמוסים ומלאי עניין גורמת לחוסר איזון בולט ביניהם. הוא מרגיש ריקנות ודיכאון, היא עסוקה ועמוסה, הוא זקוק לתמיכתה ואינו יכול לפגוש בה כאדם בעל חיים מלאים משלו, דבר שמונע ממנו את תחושת היותו עצמאי, נפרד, ובלתי תלוי בה מבחינה רגשית.

לכן, אותה אינטימיות נהדרת שכולנו שואפים ומייחלים לה, עלולה להיות, לפעמים,  בעוכריה של מערכת יחסים זוגית אם הגבולות הופכים מטושטשים והאינטימיות הופכת לתלות.

הצצתי בוויקיפידיה ומצאתי הגדרה למושג אינטימיות: "מערכת יחסים קרובה, חמה ואוהבת עם אדם מוכר או עם קבוצת אנשים. אינטימיות קיימת ביחסים שבין גבר לאישה, או  בקשרי ידידות שאינם רומנטים, הכרוכים בהיכרות עמוקה. קיימת הבחנה בין אינטימיות פיזית לאינטימיות רגשית".

אסתר פרל בסיפרה "מייטינג אין קפטיביטי" טוענת שלנשים יש מונופול רב שנים בנושא האינטימיות.  לנשים יש עליונות מילולית ורגשית שהתפתחה מתוך כורח. נשים היו תמיד בעמדת חולשה כלכלית ומעמדית, דבר שאילץ אותן לחדד את המיומנות הדיפלומטית שלהן ולהתמחות בבניית מערכות יחסים. היא טוענת שנשים יצרו את האשליה שמערכת יחסים רומנטית חייבת להתבסס על אינטימיות מילולית מלאה, כשלמעשה הדברים מורכבים יותר, ואינם פשוטים.

היא מביאה שורה של דוגמאות שבהן לא קיימת אינטימיות מילולית אבל קיימת אינטימיות מסוג אחר. אחת הדוגמאות מספרת על בעל ואישה, נוריקו וג'ון, הוא לא מבין יפנית והיא לא מדברת אנגלית, ובכל זאת הם מצליחים לאהוב זה את זו ולהרגיש זה את זו ללא מילים. הוא חופף את שיערה, היא מבשלת עבורו מטעמים, הוא מנגן והיא מקשיבה, היא מטפחת את הגינה…והוא יושב בצילה, נהנה מיופיה.

לטענתה, עודף מילים בתוך הקשר הזוגי יוצר מצב של חוסר גבולות הדרושים כל כך כדי ללבות את אש התשוקה והאהבה. שני אנשים נמשכים זה אל זו הרבה יותר כאשר קיים חייץ כלשהו ביניהם. חייץ המשמר את האני הנפרד של כל אחד מהם לחוד. והראיה לכך: בשלב החיזור, בני הזוג נמשכים זה אל זו מתוך סקרנות לגלות ולהכיר וגם כדי לכבוש את הצד שכנגד. לדברי אסתר פרל,  גם בתוך מערכת של חיי נישואין רצוי לשמר את החייץ הזה במידת האפשר, כדי לשמר מידה מסויימת של מתח בריא בין בני הזוג. או במילים אחרות, עודף של אינטימיות המטשטש את הגבולות מקלקל את המתח המיני ואת התשוקה, זו שהיתה שם פעם. דוגמא נוספת למרחק שיוצר קירבה: לעיתים, כשאחת או אחד מבני הזוג לוקח חופשה מהשני- במסגרת נסיעת עסקים או בכל מסגרת אחרת- בסופה של החופשה, כשבני הזוג פוגשים זה בזו מחדש, הגעגועים זה אל זו והצורך בחיבור מחדש, יוצר מחדש את האינטימיות, מרענן אותה.

הכותבת: ד"ר נגה ניב

פסיכולוגית קלינית בפאלו אלטו