בורקס גבינה

השעות הקטנות של הלילה… השעות הקסומות בהן הכול שקט ורגוע. המולת היום-יום שוככת, הקרירות הנעימה הזו באויר, קולות הנשימה של היקרים לי הישנים בשלווה במיטותיהם, בשעה שלי, יש את כל הלילה לקרוא, להקשיב למוסיקה, לצפות בסרטים, לכתוב, לחשוב ולחלום. ולא משנה עד כמה אהיה עייפה במשך היום, וכמה כוסות קפה הייתי צריכה לשתות בכדי להגיע עד הלום, תמיד כשמגיע הלילה, נדמה שהכול עוד אפשרי. עוד כשהילדים היו קטנים, אהבתי את רגעי הקסם הליליים הללו, אחרי ששבו כולם חזרה הביתה מיום ארוך ומייגע בבית הספר ובעבודה, כשמגיע סוף סוף הרגע שכולם כבר רחוצים, רגועים וספונים במיטותיהם, ונדמה ולו לרגע קט, שהם מוגנים תחת כנפי. ככה זה כשאתה בן אדם של לילה… אבל בבוקר, אלוהים שישמור! השעון מתחיל להתריע עשרים דקות לפני מועד היקיצה המשוער, ואז הוא נחבט בזעם פעם אחר פעם, מתקשה עד מאוד להגשים את יעודו. לבסוף, בלית ברירה אני קמה, מבצעת את כל המטלות הנדרשות בכדי שאראה ייצוגית (פחות או יותר) ויוצאת החוצה לאויר הקר של הבוקר. מביטה בתימהון בכל הפרצופים המחויכים והנמרצים של עוברים ושבים, ולא מבינה איך זה שאנחנו חולקים את אותו מטען גנטי. מגיעה לבית הספר בשמונה, ושעתיים לאחר מכן מצליחה סוף סוף להתעורר לחלוטין. לשמחתי, אני מבלה את שעות הבוקר עם זאטוטים שמקבלים בסלחנות את אותות המצוקה הניכרים על פני שעות אחרי שהופעתי פיזית בכיתה. שלוש כוסות קפה אחר כך, אני כבר מאוששת. מבצעת את מלאכת יומי כמורה וכאם ומצפה שוב בכליון עיניים לשעות הלילה.

photo (1)

אבל אז כשארוחת הערב היא כבר זיכרון רחוק, פתאום מתחשק משהו לאכול. יותר נכון, בכיוון של לנשנש, ואז מתחיל הדיאלוג הפנימי שלי עם עצמי, לאכול או לא לאכול. מצד אחד, מנסים לשמור על המשקל, אבל מצד שני, ממש, אבל ממש בא לי לאכול משהו. אני מהדור שגדל וחונך על מאפיית אבולעפיה, כך שבאישון ליל אני תמיד מפנטזת על הריחות המפתים שעולים בעיקר בכניסה למאפיה. בתור מי שחפצה בפחמימה בכל שעה
משעות היום, אינני מסרבת אף בארוחת הלייט נייט שלי לפרוסת לחם או לכל דבר מאפה כגון פוקצ'ת שמן זית ומלח גס, מקל מגולגל מבצק עלים עם גבינת גאודה, ואפילו קרואסון שקדים או חמאה יעשו את המלאכה. לעתים מזומנות, אני מוצאת את עצמי חולמת על מאפה גבינה אוורירי, חם ומפנק, אך מאחר ותל אביב כה רחוקה, לא נותר לי אלא להכין בעצמי בורקס גבינה, עשויים ללא דופי, שהם בשיאם כשהם יוצאים מן התנור חמים ופריכים. כשמגישים את מנת הבורקס בבוקר, נהוג להוסיף זיתים, טחינה וביצה קשה.

אז מה צריכים?

1 חבילה בצק עלים מופשר וקר

ביצה טרופה

3/4 כוס תערובת גבינות (צהובות, פטה, קוטג׳)

שומשום לזריה

מה עושים?

שוטחים את הבצק וחותכים לריבועים. מגררים את הגבינות ומערבבים אותן עם 1/2 ביצה. לגבי הגבינות, אני פשוט משתמשת במה שיש במקרר. רצוי שתהיה גבינה צהובה פיקנטית אחת לפחות, וחשוב שהמרקם לא יהיה נוזלי מידי. יוצקים כפית די גדושה מן התערובת על כל ריבוע בצק, מקפלים למשולש ומהדקים (היטב!) את הקצוות. מניחים בתבנית אפיה מרופדת בנייר אפיה. מברישים כל בורקס במחצית השניה של הביצה ומפזרים מעל את השומשום. אופים בחום בינוני כ-20 דקות עד שהבורקסים משחימים. מניחים להם לעמוד מספר דקות (אם מצליחים להתאפק), ואז – טורפים בהנאה!

בתאבון!

דלית