גזרו ושמרו: 70 סיבות לבקר בישראל

מאת: דלית גבירצמן

אצל סבא שלי בסלון לא היה תלוי ציור של קדישמן או של תומרקין. אצל סבא משה וסבתא מנוחה היו תלויים בסלון שני דיוקנאות ממוסגרים. האחד של בנימין זאב הרצל והשני של זאב ז׳בוטינסקי. בכל שבת, כשהייתי מתגנבת לארון הזכוכית שבו סבא היה מטמין את חפיסות השוקולד המריר, היו מביטים בי שני הזאבים במבט נוקב, כמעט מוכיח. לצד כרכי האנציקלופדיה העברית, עמדו בשורה כל כתבי גדולי האומה. סבא משה מעולם לא עזב את גבולות הארץ ותמיד טען שאין מקום יפה יותר מארץ ישראל. אני בטוחה, שאפילו בחלומותיו הטרופים ביותר, לא שיער סבא שלי ששניים מנכדיו יבחרו לחיות במקום אחר, פרט לארץ ישראל. איני יודעת אם סבא משה מתהפך בקברו, אך אבא שלי וודאי מתהפך בשנתו, מנסה לברר עם עצמו איפה טעינו. איך קרה לו, ששניים מילדיו גדעו שושלת של חמישה עשר דורות (כן, 15!) ילידי הארץ ועקרו את משפחתם לכאן.

צילום: אביתר דיין

על אף העובדה שבחרתי לגור רחוק ממנה, אהבתי לארץ הקטנה שלנו, היא גדולה. כמו בכל האהבות הגדולות, אני ממאנת לראות בה את הפגמים הרבים, ותמיד סולחת לה בסוף על השגיאות, כי כמו שאומרים, אי אפשר איתה אך אי אפשר בלעדיה. היא שלי, לטוב ולרע. כולנו יודעים שבראי ההסטוריה, שבעים שנה זהו רק קמט בזמן. אך כשאני מביטה בה היום, היא פלאית ומרגשת, ולגמרי לא מובנת מאליה.

אז הנה 70 הסיבות שגורמות לי לוותר בכל קיץ על חופשה קסומה באי טרופי כזה או אחר לטובת טיסה של 16 שעות, חום של 38 מעלות בצל, חיבוק מיוזע וחיבור מיידי לארץ אהבתי.

1) הקפה – תגידו לי אתם, איך יתכן שבכל פינה, בכל קרן רחוב, ישנו בית קפה קטן ומקסים שבשבילו גיבורים עפים? בביקורי האחרון, גיליתי קפיטריה קטנה ומטריפה בלב תל אביב ששמה eats. קסם של מקום!

Eats cafeteria אדם הכהן 1

בולונג׳רי 96

2) המאפה – אבל ה-מאפה, בהא הידיעה, הוא בולונג׳רי 96. חברים, אל תגידו שלא ידעתם. גן עדן לחובבי המאפים והקינוחים. ליגה לאומית!

3) השווקים הנפלאים – מחניודה, הכרמל. חגיגה של צבעים, ריחות וטעמים. יצא לי לסייר בביקורי האחרון עם קבוצה של בני נוער בסיור טעימות בשוק מחנה יהודה. אושר כזה לא רואים כל יום!

4) ארוחות הבוקר – כולנו יודעים שאין על ארוחות הבוקר בארץ. הפעם, ניסיתי את קפה 65 בקומת הכניסה של מלון הבוטיק בשדרות רוטשילד. ארוחת בוקר מוקפדת ועשירה המוגשת כמזנון חופשי. שפע של טעמים והגשה אסתטית. מומלץ!

5) בית הבד ״גלילי״ בבית לחם הגלילית – תחנה קבועה בביקורי מולדת להצטיידות בשמן זית כתית מעולה מזן פיקואל.

6) תל אביב, יא חביבי, תל אביב. כל פינה בה היא פינת מחמד. מכיסאות הנוח בכיכר רבין לספריות הרחוב הפזורות בעיר ועד לזולות בשדרות רוטשילד.

ארציאלי

7) ארציאלי– ואם פתאום חשקה נפשכם בפיצה מצוינת, עצרו אצל ארציאלי (הבן?) ברחוב כיכר מלכי ישראל 7. כשתראו את התור, תדעו שהגעתם למקום הנכון. רצועות פיצה מלבניות שנחטפות ישר מהתנור. תענוג!

8) חומוס ב״אבו חסן״ – יש דברים שהם מסורת, ובלי מסורת אנה אנו באים? עוד מימי רווקותנו, היינו פוקדים את המקום כשהיה עוד רק ״חור בקיר״ ברחוב הדולפין. מסעדת עלי קרואן, המכונה אבו חסן, צפופה וחסרת חן, אבל החומוס, החומוס, אין שני לו!

9) מצפה נמרוד– קסם של מקום שהוקם בראש פינה לזכרו של נמרוד שגב שנהרג במלחמת לבנון השנייה. אביו, חזי, מספר את סיפורו הטרגי על רקע הנופים הכי יפים בעולם.

10) אישטבח- אפילו תל אביבית אדוקה שכמוני, מודה שאין כמו ירושלים. בביקור האחרון ניסיתי את המאפים של אישטבח, והתאהבתי. ישתבח!

11) המזנון של אייל שני. האיש הוא בהחלט תופעה, אבל הפיתות שלו הן יצירות מופת. מהיר, איכותי וסופר-טעים.

12) מרציפן–  ואם אתם כבר בירושלים, אל תוותרו על הרוגלך החמים והאלוהיים של מרציפן. כן, אלוהיים!

13) טיילת תל אביב המשתרעת מצפון העיר ועד לנמל יפו הפרושה לכל אורך החוף עברה מתיחת פנים רצינית וחופי הרחצה, מסלולי ההליכה, הריצה והאופניים, המסעדות ובתי הקפה הופכים אותה לאטרקציה אמיתית!

14) לחם ב״לחמנינה״ – מאז שהאיש היקר השתתף בסדנה לאפיית לחם אצל הצמד המוכשר, יש לנו פינה חמה ל״לחמנינה״. ואפילו עוד לא הזכרנו את לחם נלסון. מאפיית בוטיק שווה ביותר!

15) רובין פוד– על המיזם המדליק של רובין פוד אני שומעת ממירבי הנסיכה שלנו, ורק מהשם, אני כבר נדלקת. זו יוזמה חברתית וכלכלית מבורכת ראשונה בישראל המתמקדת במניעת בזבוז מזון על ידי בישול ארוחות שף מפירות וירקות שכמעט נזרקו לפח. גאוני!

16) פטיסרי ״מימי״ בהוד השרון – אין תושב בהוד השרון והסביבה שעוד לא שמע על הפיצות המופלאות של מסעדת נונו. כעת, פתחו הבעלים של נונו ממש בסמוך פטיסרי בולונז׳רי שכל פחמימן אדוק חייב לבקר בה. לצד לחמים מבצק מחמצת בת 14 שנים, נמכרים במקום שלל מאפים משובחים.

17) מסעדת ״דלידה״ – בלב פלורנטין ממוקמת המסעדה הקרויה ע״ש זמרת השאנסון המצרית. במקום המקסים של השף דן זוארץ, באווירה מיוחדת מוגשות מנות אוכל מקסימות לא פחות. מול המסעדה נפתח הבר של דלידה, המגיש מנות בר קטנות וכייפיות. נועז, מגניב ושווה ביותר!

18) נדב קינוחים ברמת ישי – לחם טוב יש בארץ בכל מקום ובנדב קינוחים הוא טוב במיוחד! אוהד ונדב, קמים מדי בוקר בכדי ליצור את כל השפע המוצע למכירה במקום. הינכם מוזמנים להתענג בין אם זה בישיבה בבית הקפה ובין אם חשקה נפשכם לקחת קינוחים או מאפים הביתה. תביאו לי עוגת שמרים טרייה – ותראו לפניכם אישה מאושרת!

19) מסעדת יפו-תל אביב – כי זה חיים כהן. נקודה.

20) היקב של פלטר – אחרי סיור אישי ביקב, פשוט התאהבנו. באיש וביינו. בהחלט שווה את מקומו ומשקלו במזוודה!

21) מיט פוינט – חנות בשר חדשה ומשובחת בהרצליה. ראובן בר, שהוא חבר יקר וחובב בשרים כשלעצמו, הקים בכניסה לאזור התעשיה מקום מעוצב להפליא לבשרים בשותפות עם אכרם דבאח הנחשב למשווק הגדול ביותר בארץ של בשר טרי.  אבא אבן 3, בית מרכזים 2001.

22) דקלבאום באזור התעשייה עמק חפר – פינת חמד באזור השרון.

23) הופעות, הופעות, הופעות. שפע התרבות בארץ פשוט מסחרר! מופעי מחווה למשוררים כמו תרצה אתר וסשה ארגוב, מופעים במועדונים כמו זאפה והרצאות נפלאות בלי סוף.

24) מגוון המטבחים האתניים. הפעם, נדלקתי על המטבח הגרוזיני והחצ׳אפוריה. מעדן!

25) טחינה של הר ברכה – טחינה משובחת המיוצרת במפעל קטן בהר גריזים. לא תשכנעו אותי אחרת.

26) הגבינות– הגבינות בארץ מטריפות את חושי. הפעם גיליתי את גבינת פטאקי, גבינת פטה של גבינות שומרון.

27) ללין– בכל ביקור בארץ, אני עוברת ב״ללין״ ומצטיידת במבחר מוצרים מפנקים ומטהרי אוויר בניחוחות נפלאים. סתם פינוק!

28) בר לחם – בגלל הפוקצ׳ה עם הגרעינים. נקודה.

29) קבלת שבת על חוף הים בתל אביב – בית תפילה ישראלי מקיימים בחודשי הקיץ את קבלות השבת באוויר הפתוח, מול הים בעת השקיעה, על הדק הצפוני של נמל תל אביב. חוויה!

30) תאטרון מקורי ישראלי.

31) הסביח של עובד– עוד תחנה של געגוע וסיבה לבקר זה הסביח, ועם על הכבוד למוסדות המקומיים, אין כמו הסביח בארץ. המזנון של עובד בגבעתיים הוא כזה מוסד וותיק, שיש עליו אפילו ערך בוויקיפדיה.

32) הזיתים – כי רק מי שחי מספיק שנים מחוץ לגבולות המדינה יודע להעריך את טעמם של הזיתים בארץ.

33) גלידרית הבוטיק וניליה. בגלל האיכות. בגלל הטעם.

34) אבטיח קר, מתוק מתוק – כי אין כמו האבטיחים בארץ!

35) חצילים על האש עם טחינה – מנה שהפכה להיות מנת הדגל של המטבח הישראלי. בתור אחת ששרופה על חצילים – אני מכורה לה.

36) יין ״גשם לבן״ מיקבי שאטו גולן. פשוט צריך לטעום בשביל להבין. וגם, היינות המעולים מיקב קלו דה גת. זהו יקב בוטיק השוכן בקיבוץ הראל, שבמורדות הרי יהודה. איכותי ויוקרתי!

37) אורוות האמנים– פרדס חנה. רק בישראל יכולים לקחת אורוות סוסים ישנות של בית ספר חקלאי ולהפוך אותן למתחם אמנים ויוצרים מדליק, זרוק ומיוחד. מתחם ״בית המפגש השלישי״ רחוב סיני פרדס חנה.

38) עמותת תודעה– יש בארץ המון אנשים שעושים, מתנדבים ומשנים את פני החברה.יצא לי הפעם להתוודע לעמותת תודעה, ששמה לה למטרה למגר את תופעת הזנות בישראל. העמותה עוסקת בחינוך ובשינוי התודעה.

photo by Evan Bench

39) תבליני פרג – למי שלא מכיר, בלב שוק לוינסקי מסתתרת חנות קטנה ומטריפה ובה מעל למאה סוגי תבלינים, עם התמחות עיקרית בתערובות למטבח הצפון אפריקאי. ניתן למצוא שם האריסה, פלפל צ'ומה, לימונים כבושים, סחוג, תערובות תיבול לגריל, לממולאים ועוד. גם בשוק לוינסקי ניתן להנות, לטעום ולהסניף את כל התבלינים המוכרים והטובים מפפריקה, מקלות קינמון וקארי הודי ועד לתערובות מיוחדות לבישול.

40) תיקים של דניאלה להבי.

41) חנויות ספרים כמו סיפור פשוט והמגדלור – כי אין תענוג יותר גדול מלצלול אל תוך חנות מלאה בספרים בעברית. לגעת, ללטף, ולמלא את הלב והמזוודה.

42) תספורת  – כי אין על הספרים בארץ. בכל קיץ אני נוהגת לפנק את עצמי בתספורת חדשה.

43) פיתות עם שומשום של אבולעפיה. מסורת, כבר אמרנו, לא?! בתום שבעת ימי הפסח, היינו נוסעים לרחוב יפת, סמוך לכיכר השעון, ושם נהגנו לעמוד בתורים הארוכים בהמתנה לפיתות העגולות עם השומשום שהיו יוצאות חמות ישר מן התנור. טעם של ילדות!

ברקיז'

44) ברקיז׳– בלב מתחם ביתן אהרון שבעמק חפר מסתתרת פינת חמד. פנינה בדמות טברנה יוונית בשם ברקיז׳. האוכל נפלא, העיצוב משגע. בקיצור, יאסו!

45) שוקו בשקית – כי לא תמצאו כזה בשום מקום אחר בעולם!

46) שוק הפשפשים ביפו– מה שקרה לשוק הפשפשים ביפו הוא סוג של נס או מתיחת פנים. תקראו לזה מייק-אובר מטורף. משוק מאובק, מיושן ומוזנח הוא הפך למרכז בילוי הכולל בוטיקים, גלריות, חדרי סטודיו, ברים, מסעדות ובתי קפה. מחובבי עתיקות מזדמנים שהיו באים לנבור באלטע זאכן, מציפים את רחובות השוק חבר׳ה צעירים ויפים, תיירים ומבקרים מכל העולם. מה שבטוח, בראיסה שווה לבקר!

47) סבוני רחצה של אהבה – סידרת הסבונים הנוזליים של אהבה, המועשרים במינרלים מים המלח ובמרכיבים צמחיים. קרם הרחצה הקטיפתי בריחות של היביסקוס, לוטוס ומרווה הוא באמת – תענוג של ממש!

48) יוגה על חוף הים בתל אביב לעת שקיעה.

49) לרקוד גאגא בנווה צדק עם אוהד נהרין.

50) הג׳עלה – למי שלא יודע, ג׳עלה זוהי תערובת ממכרת של אגוזים וגרעינים המעשירה ומשדרגת כל סלט טרי (זה כמובן, אם מתאפקים לא לנשנש אותה בין הארוחות). הנאה צרופה!

51) ה נ ע ל י י ם – אין כמו חנויות הנעליים בארץ. תראו לי אחת שלא חוזרת מביקור מולדת בלי איזה זוג אחד או שניים. ברשת החנויות שופרא ניתן להשיג את מיטב מותגי הנעליים מאירופה כמו טריפן הגרמנית, Vialis הספרדית, Gola, Un ועוד. ואם כבר בנעליים אסכינן, חייבת להזכיר את אחת אחת, חנות הנעליים בשוק הפשפשים המייצרת נעליים בעבודת יד, כמו פעם.

״הצל ליבו של ילד״

52) ביקור בעמותה ״הצל ליבו של ילד״, שדואגת לניתוחי לב מצילי חיים לילדים ממדינות מתפתחות, מרגש אותי עד דמעות. העמותה הצילה יותר מ4,400 ילדים ממדינות אפריקה, דרום אמריקה, אירופה, אסיה והמזרח התיכון. גאווה ישראלית.

53) חוף הים לפנות ערב – סתם לשבת מול הים בשקיעה. לא צריך הרבה יותר מזה.

54) קולנוע ישראלי – כל שנה אני מחכה למנת הסם שלי. הקולנוע הישראלי נתן קפיצה ענקית בשנים האחרונות והוא מזמן חוויה תרבותית אמיתית! והפעם, צפיתי ה״אופה מברלין״, ״מוטלים בספק״ ו״פיגומים״.

55) טובי פרבר – התכשיטנית הכי מוכשרת והכי מקסימה שזכיתי להכיר. כל תכשיט בקולקציה של טובי פרבר הוא יצירת מופת. כל אחד מהם מיוצר בעבודת יד והוא אחד, יחיד ומיוחד.

56) חנויות הקונספט– יש קסם מיוחד בחנויות הקטנות שיש בארץ. חנויות קונספט ייחודיות כמו ״מדפים״ מאפשרות למעצבים ויוצרים ישראלים ממגוון תחומים להציג את עבודותיהם.

57) השוקולד– טוב, אז נכון שלא נוסעים לארץ רק בשביל שוקולד, אבל אם אתם כבר שם, אז שווה לראות איך אפילו בתחום המתוק הזה מדינתנו הפכה לממלכת שוקולד שלא נופלת מממלכות גדולות ומפורסמות בעולם. ג׳וליקה ברמת השרון שוקולד קרדינל והשוקולד המשובח של איקה כהן, היזמית והבעלים של ״Ika Chocolate” – שזכתה להכרה ארצית ובינלאומית. כבוד!

58) החברים – כי אין להם תחליף.

59)  הנחיתה בנמל התעופה בן גוריון – כי אין מקום אחר בעולם שאליו אני כל כך מתרגשת ומצפה להגיע. לא, לא מוחאת כפיים, אבל בהחלט נרגשת.

60) ימי שישי אחר הצהריים – כי אין עוד שלווה כזאת ואווירה כזאת בעולם.

61) גבינת קוטג׳ ישראלית.

62) ספרים חדשים בעברית- ספר שני בדיוק יצא ללייזה פאנלים עם מתכונים חדשים וסיפורים משעשעים, כמו שרק היא יודעת.

63) בגדי מעצבים ישראליים.

64) תבניות וצרכי אפייה – כמו שרק בארץ יש! יש בארץ מבחר חסר תקדים של תבניות חד פעמיות למאפינס, קאפקייקס, אינגליש קייק, ומה לא. כלים חד פעמיים לכל מנה ולכל אירוע. מפיות חגיגיות וראנרים לשולחן, אין פעם שאני לא מצטיידת.

Power Coffeeworks

65) Power Coffeeworks- פרט ל״תמול שלשום״ ו״המטחנה״ מספרת לי ריבי, מדריכת הטיולים הכי שווה בירושלים והמדריכה הקולינרית שלי בעיר, על בית קפה קטן ומשגע בירושלים הנקרא  Power Coffeeworks. משובח!

66) היוגורט – הכי טעים שיש.

67) השפה העברית– כי אין כמו לצלול לתוכה. כתב העת משיב הרוח מארגן סיור ספרותי בשוק מחנה יהודה במסגרת פרויקט ״שיר בשוק״. רק בישראל!

68) מסעדות הדגים– אין מסעדות דגים כמו בארץ. המסעדה האגדתית אורי בורי היא, ללא ספק, מקום עלייה לרגל.

69) המשפחה שלי – כי היא הכי אהובה בעולם.

70) יום עצמאות שמח, ישראל שלי. ידענו אש, ידענו רעם ואהבה בת שבעים. ברחתי ממך לא פעם, אבל אנחנו תמיד חוזרים. יפה שלי את יחידה ומכושפה שלי, מאור השחר עד לבוא לילי, אוהבת אותך, אוהבת עדיין.

חג שמח,

דלית