מכתב פרידה

ואני רק מתפללת לשלום הנפש היוצאת אל הקרב, לשלום הנפש הצעירה, העקודה, שתישמר מכל משמר.selfie1-225x300

 ואתם מתכוננים לקרב. קסדה אפוד ונשק, הפנים נצבעים בצבעי ירוק, הנפש מוסוות היטב. רק העיניים היוצאות והחיוך העצוב מעידים על המתחולל פנימה. אולי יש אמונה ומסירות, בוודאי יש פחד. והחברות והביחד משככים, מרגיעים. צריך לדעת שיהיה שם מישהו שישמור, שתהיה כיפת מגן מהשמים, פלדה מוצקה באדמה, חברים לנשק, מפקד וחובש אמיץ שלא יפקירו פצועים בשטח. העיקר לא למות לבד.

ופתאום יש רגע לסלפי-סלפי בפקודה, כתיבת דיוקן אישי ומשפחתי, התבוננות צלולה החוצה ופנימה. מבקשים שתכתבו מכתב פרידה, ליתר ביטחון, מי יודע.

 תגידו לי, זה נורמלי שילד כותב מכתב פרידה לאימא?  וגם אמא משתגעת: אולי זאת הפעם האחרונה…

 אבל אולי זה נכון, מקל, משחרר, לשים על הכתב, לדבר את האמת והמועקה של הנפש היוצאת לקרב. כולם כותבים, יושבים וכותבים לבד, כל אחד עם עצמו, וביחד.

 ויש גם הזדמנות לתת מתנה אחרונה, מילות אהבה, לחוות רגש מזוקק, לנגוע באמת פנימית, שקיימת רק עכשיו ואתם כל כך צעירים. סלפי לבבי, מתאים לגיל 90.

אבל טוב שתהיה מזכרת לעצמך, צידה שכזאת לתחילת החיים, או שלא נדע, חס וחלילה, מזכרת שורפת, מנחמת לקרוביך.

 ואנחנו יודעים שגם אם אתם פה אחרי הכל, זאת כבר לא אותה הנפש, עם כל מה שעברה. היא השתנתה ונכוותה. והלוואי שכולכם תחזרו בריאים. אמן.

ענת ברקאי (רישיון פסיכולוג ממדינת ישראל-2007)

MFTI 63227 Supervised by Dr. Miriam Bar MFT 33332

טיפול במבוגרים וזוגות.

anat_barkai@yahoo.com