מה צפוי בפסטיבל Hardly Strictly Bluegrass 2018?

מאת: איתי שמי

אחד מסימני ההיכר התרבותיים של סן פרנסיסקו הוא פסטיבל ה-Hardly Strictly Bluegrass או בקיצור HSB. כבר כתבתי עליו כאן בעבר, כך שמי שכבר היה יכול לוותר על האינפורמציה הכללית ולגשת לרשימת הופעות מומלצות (בעיני כמובן, אבל אם לא תצאו מרוצים אתם יכולים לדרוש את כספיכם חזרה מהנהלת העיתון).

במה מדובר? זהו פסטיבל חינמי שנערך בסוף השבוע הראשון של אוקטובר, כלומר בסוף השבוע הזה (שישי, שבת, ראשון) בגולדן גייט פארק ומביא ארסנל מכובד למדי של אמנים המופיעים על מספר במות במקביל ברחבי הפארק. כל העיר ולהקתה מגיעים לשם (מעריכים כי בסביבות 750,000 איש מבקרים בשלושת ימי הפסטיבל) עם שמיכות, סלסילות פיקניק, בקבוקי יין או בירה וכמובן שאי אפשר להתעלם מניחוחות העשן הכחלחל שבאוויר…

הכל החל כשיזם מצליח ובעל ממון בשם Warren Hellman החליט שהעיר צריכה פסטיבל איכותי חינמי, חף ממסחריות. הוא הפעיל את קשריו, נעזר באנשים הנכונים והפסטיבל קרם עור וגידים ונערך לראשונה ב-2001. בהתחלה הלמן תכנן להביא בעיקר אמני בלו-גרס. אבל די מהר מנעד הז'אנרים התרחב, ב-2004 הוספה המילה "Hardly" לשם הפסטיבל, וכיום יש מגוון מוזיקלי מרשים. בקיצור אל תתנו לשם לבלבל אתכם כי זה ממש לא פסטיבל בלו-גרס.

באופן אישי, היום המועדף עלי בדרך כלל הוא יום שישי (גם אם זה מצריך לקיחת יום חופש) מכיוון שזהו היום הכי פחות צפוף, ניתן להתמקם קרוב לבמות ולחוות את המופעים בצורה יותר אינטימית. אבל השנה לדעתי יום ראשון הוא היום החזק מהשלושה מבחינה מוזיקלית.

כמה דברים שכדאי לדעת לפני שמגיעים:

  • לא מוכרים אלכוהול בפארק אבל אפשר להביא שתייה מהבית. יש דוכני אוכל, אבל אם כבר התארגנתם על שתייה, הכי פשוט גם להכניס קצת אוכל ונשנושים בצידנית.
  • מכיוון שהארוע מושך חצי מתושבי העיר (החצי השני בטח צופה במטס במסגרת ה Fleet week מול מימי המפרץ), חניה באזור הגולדן גייט פארק, שיכולה להיות בעייתית גם בסוף שבוע רגיל, בעייתית עד אחת כמה וכמה ב HSB, ורצוי להיערך בהתאם. פרטים על חניה, תחבורה ציבורית, אלו רחובות נסגרים בזמן הפסטיבל וכו' ניתן למצוא באתר הבית של HSB. יש מקומות מוסדרים לחניית אופניים כך שאפשר להעמיס אופניים על האוטו, לחנות טיפה רחוק ולדווש את דרכם אל הפארק.
  • אוקטובר הוא חודש מוצלח מבחינת מזג האויר בעיר ויש סיכוי לימים שמשיים ונעימים, אבל מספיק ענן אחד לא ידידותי (וכמובן כאשר מתחיל להחשיך) כדי שהטמפרטורות יצנחו וכדאי לקחת את זה בחשבון.

אז מי מופיע השנה?

אל תצפו לכוכבי איצטדיונים, אבל יש יופי של מוזיקאים גם אם הם מוכרים קצת פחות. לא שאני מכיר את כולם, אבל יש לא מעט שלא כדאי לפספס. הנה הבחירות שלי, פלוס כמה שאני מניח שיהיו פופולריים :

יום שישי

David Bromberg Quintetדיויד, אמן ותיק שהחל את הקריירה שלו בשנות השישים, הוא יוצר נהדר וגם גיטריסט מצויין. הקדשתי לו פעם פוסט בבלוג שלי:

Alison Krauss – לחובבי הקאנטרי והבלו-גראס שביניכם, מדובר בכוכבת גדולה עתירת פרסי גראמי. האזינו לאחד השירים שלה.

Mavis Staples – מיוויס כבר בת 89 והיא עדיין מופיעה. די מדהים. מדובר בזמרת R&B וגוספל אייקונית שהיתה חלק מה-Staple Singers וגם נכנסה ל-Rock and Roll Hall o Fame. בנוסף לפעילות מוזיקלית היא גם אקטיביסטית בולטת בנושאי זכויות האזרח. כאן היא בהופעה בבית הלבן.

שבת

Ani DiFranco – סינגר סונגרייטר שיוצרת במגוון רחב של סגנונות. פעילה חברתית למען קהילת ה-LGBT. בקיצור, קחו דוגמית.

Graham Nash – חבר ההרכב המיתולוגי קרוסבי סטילס נאש (אנד יאנג…). לא נראה לי שצריך להכביר במילים.

The Cave Singers – חבורה מוושינגטון סטייט שנראית כמו חבורת חוטבי עצים שיצאה הרגע מהיער אבל עושים יופי של מוזיקה. שווה לתת להם צ'אנס. קבלו הצצה להופעה חיה שלהם.

Gomez –  להקת רוק בריטית שהחלה את דרכה בשנות התשעים, ולמרות השם, אין קשר למוסיקה לטינית. אחלה להקה. קחו דוגמית.

Steve Earle and the Dukes – רוק, קאנטרי, פולק (וגם כמה פרסי גראמי על הדרך). לכל מי שלא מפחד מטקסס ומוזיקה דרומית.

Jeff Tweedy – סולן להקת Wilco הנהדרת שאף יצא לא מזמן לסיבוב הופעות עם בנו ספנסר. לא להחמיץ! פרט פיקנטי: ג'ף טווידי נשוי ליהודייה ואף התגייר בעצמו. צפו 

ראשון

Booker T. Jones Stax Review – מולטי-אינסטרמנליסט מממפיס טנסי מהגוורדיה הוותיקה שעושה סול, אר-אנ-בי, בלוז ורוק וגם ניגן עם כל המי ומי. והנה הוא בשיר Soul Man.

Darlingside –  להקה די חדשה מבוסטון עם הרמוניות קוליות נהדרות ומוזיקה שמחליקה בקלות בגרון. קחו את Fleet foxes את Bon Iver ואת The head and the heart , תערבבו בבלנדר ותקבלו דרלינגסייד.

Deer Tick –  עוד להקה אהובה עלי שמגיע אלינו מרוד איילנד ופועלת כבר יותר מעשר שנים. האזינו 

Ween – להקה שהוקמה ב 84 ע"י שני חברי ילדות שהחליטו לקרוא לעצמם Gene and Dean Ween. מדובר בחבורה שעושה רוק "אלטנטיבי" כייפי ומחורפן. קבלו דוגמית.

Emmylou Harris and Her Red Dirt Boys –  זמרת קאנטרי, פולק, בלוגראס ואמריקנה ותיקה בעלת קול נהדר. קבלו משהו ישן מ-77'.

Vetiver –  חבורה מקומית ומעניינת למדי. אגב, חלק מהחברים ליוו את גבע אלון בהקלטת אחד מאלבומיו. הנה אחד מהשירים שלהם.

Robyn Hitchcockאמן אקצנטרי ומדליק שאני לא מתכוון לפספס. רק בשביל החולצות המגניבות איתן הוא מופיע שווה לראות אותו… התחיל את הקריירה אי שם בשנות השבעים עם ה-Soft boys ואפשר לשמוע אצלו השפעות החל מסיד בארט דרך הבירדז ועד לנון ודילן. יש לו גם טקסטים שנונים למדי. כאן הוא בהופעה בתל אביב.

Roky Ericksonגאון מחורפן שטיגן לעצמו את המח עם יותר מדי אסיד. אריקסון הוא אחד המוזיקאים המשפיעים בזרם הפסיכדלי שהתפתח בשנות הששים ואת מה שהוא עבר בחייו לא הייתי מאחל אף לא לגרוע שבאוייבי. רוקי כבר לא ממש צעיר וגם לא כל כך בריא אבל הקול הצווחני שלו עדיין איתנו, וטוב שכך. הקדשתי לו פעם פוסט.

אז יאללה בואו. הגולדן גייט פארק לא כל כך רחוק, ומלבד מוזיקה טובה תקבלו גם חוויה מאוד סן-פרנסיסקואית (וזה אפילו לא עולה כסף, כבר אמרנו?)