פורים

מגילת-אסתר-300x113

גברות ואדונים נמעני המגילה
בני ובנות ישראל הפזורים בגולה:
עם בוא הפורים הראשון בניכר
עבורי כנציג של העם הנבחר
ראיתי לנכון, אדונים וגברות,
לספק כאן תזכורת מן המקורות
אך טרם אתחיל אחדד, חברים,
שאין להלן אלא אוסף שקרים
אין אמת בסיפור לפניכם אף קמצוץ
הדמויות הומצאו והיתר מצוץ
גרסתי הפרטית זו, אדונים וגברות,
לסיפור המלווה את עַמֵּנוּ דורות
אז לאחר הקדמה בהחלט חיונית
נפתח בסיפור

מגילת רונית
בשנת כך וכך אחרי הספירה
בפזורת ישראל, סאניווייל הבירה
שלטה המלכה איילה בניתוק
על אינספור נתיניה, אנשי העיתוק
(עיתוק, למקרה שצריך אקספלנייש,
הוא השם עברי למונח רילוקיישן)
מדי יום איילה שם חרצה גורלות
מי יגיע לבוּק קלאב, מי יראה הקלות
ברשימת הקניות למפגש החודשי
של "אני וקרמיקה – בוקר נשי"
היא עמדה בראשות ועדות השמה
"קופרטינו סקול דיסטריקט? שוקלת. דממה!"
וכש-"אורן חומוס" פתחו סניף ברחוב
הלכו ושילמו מעשר בלי לחשוב

ולמלכה איילה מלאת היומרה
הסגנית אוֹריה. בעלה בחומרה
הנסיכה אוֹריה היא נפש יוקדת
עושה היא אירובי וזומבה רוקדת
כשמוזכר שמה בעמק יש רעד וחִיל
אבל כאן בדיוק סיפורנו מתחיל
מתוקף היות איילה חשובה
בחרה לערוך מסיבת ראווה
ובתור גם מלכת משחקי הכבוד
פנתה לנסיכה והורתה לה לרקוד
"תגידי את סתומה?" שאגה הנסיכה
"זובי אני רוקדת!" אמרה והלכה
שצפה וקצפה המלכה איילה
כך תעז לענות סגניתה שלה?
עוד אותו ערב המלכה שלחה פקס
"לשלול סמכויות, לאסור טי.ג'יי.מקס"
נרגעה איילה, חמתה שככה
ופנתה לחפש מחליפה לנסיכה

ובעיר סאניווייל גרים שניים נחמדים
אסף עבד הייטק, רונית – ילדים
את איילה מכירה היא ממש מרחוק
קצת סטארבקס, קצת גרייט מול וקצת יוגה צחוק
חייה הולכים להשתנות במהרה
שכן זה עתה היא סימסה לה "ערה?"
בִּן לילה דרך כוכבה של רונית
"יורשת" כונתה היא בחוג אורגנית
הכול נהדר, אך את זה היא רוצה?
למשול כאן בעמק? והיא מרוצה?
הנה היא מתלבטת אם להיות או לחדול
ובעמק צומח לו רוע גדול:

זהבית אנדרסון היא מבית בשפלה
עגלות ב-אל.איי, ותפסה הנבלה
קליפורני תמים שהתאהב עד בלי דעת
לא הבין טעותו וישר שם טבעת
עכשיו אזרחית היא של ארץ הדוֹד
שכחה שבעצם גדלה באשדוד
מבוקר עד ליל בעמק בוחשת
וגם את אמון איילה היא רוכשת
"תראי" ממתיקה היא סוד לאיילה
"זאת הולכת עם גויים. איכסססס מגעילה."

וצרה עין זהבית בבעלי נכסים
החלה מדווחת לרשות המיסים
על כל מי ששמעה מאיילה סיפורים
כי משכיר הוא ברחובות שלושה חדרים
שמע זאת אסף וקרע את בגדיו
משכיר הוא צמוד קרקע נאה במושב
אך רונית הנסיכה את אסף כאן הדהימה
"בלי לחץ" אמרה. "נפרק לה ת'אמא"

וכך יצאה לה הנסיכה רונית
לפעולה אפקטיבית וקצת נקמנית:
היא מרחה המסקרה והלכה אבלה
אל הקומפלקס של הוד מעלתה איילה
"מה לך נסיכה?" נבהלה איילה
למראה סגניתה הכל כך אומללה
"אסף התעלף ואני הרוסה.
דפקו לי בדלת ממס הכנסה"
"אוי מסכנה" איילה אז לחשה
אך ניכר בה שלא באמת התרגשה
"לא את לא מבינה" רונית גוללה
"שאלו אם מוכרת לנו איילה"

שצפה וקצפה איילה ההמומה
בִּן רגע כל פוזת העיתוק נעלמה
"תחזרי הביתה ותהיי עם הבחור.
אני שמה מטפחת ועושה עליה שְחוּר.
ככה היא מנסה להרוס ולחבל?
פרימיטיבית היא רוצה? פרימיטיבית תקבל"

סיפורנו עוצר כאן. אנו נטען במפגיע
שבסוף כל אחד מקבל מה מגיע
לא תמיד זה ניכר ומאוד קל למדוד
אך עובדה שזהבית כן חזרה לאשדוד
היא תמצא שוב חתן והמזל ייפתח,
רק אחרי שתסיר את הזנב שצמח

ולכם, אדונים וגברות יקרים,
נסכם ממגילה זו את המסרים:
בסופו של דבר זה הכול אינטרס,
אם כי קצת רצון טוב לעולם לא הורס
מאחורי מסכות ושלל קישוטים
כולנו בעצם אנשים די פשוטים
מנסיכה עד משרתת, מפרחח ועד ברון
לכולנו מסתתרים שלדים בארון
אז לפורים הזה אאחל לכם
שתשכילו תמיד להיות עצמכם
שנדע להיפטר ממסכות ותחפושות
כי גם עם הקיים יש המון מה לעשות

פורים שמח לכולם.
אדי פליישלר