השפעת תושבות המס האמריקאית על ניתוק תושבות המס הישראלית

מאת: עו"ד אדי רשקובן

זה עתה התפרסם פסק דין חדש בעניין תושבות ישראלית לצורכי מס הכנסה (ע"א 476/17). זהו פסק דין של בית המשפט העליון שנפסק בערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי משנת 2016 בעניינו של המערער אמית אמשיקשוילי רפי (ע"מ 19898-03-13). אמית אמשיקשוילי טען כי בשנת 2007 לא היה תושב ישראל לעניין מס הכנסה, ולכן אין עליו לשלם מס על הכנסות שהרוויח מחוץ לישראל באותה השנה. רשות המיסים טענה כי המערער היה תושב ישראל באותה שנה וזאת כי מרכז חייו היה בישראל בשנת 2007. יש לציין כי המקרה של המערער אינו מקרה שגרתי ואינו המקרה "הקלאסי" של מעבר מישראל (רילוקיישן) וזאת משום שהבחור הינו שחקן פוקר אשר החל שנת 2002 אמנם שהה תקופות ארוכות מחוץ לישראל, אולם היה מגיע לישראל לעיתים לתקופות שאינן קצרות והיה מסתובב בין כמה מקומות בעולם לצורך משחקי פוקר, מעיין נווד. זה כמובן בשונה ממקרים בהם עוברים יחידים עם משפחתם לחו"ל לצורך עבודה, ממוקמים במקום אחד לאורך תקופה ארוכה ומגיעים לישראל לביקורי חופשה קצרים.

בפסק הדין של בית המשפט המחוזי מבצע כבוד השופט הארי קירש בחינה של מרכז חייו של המערער בשנים הרלוונטיות וזאת ע"פ הפרמטרים המופיעים בחוק. ממצאיו של השופט בפסק הדין הם שאמנם היו לא מעט זיקות אותן ניתק המערער מישראל אולם לבסוף נדחה הערעור בשל שלושה שיקולים עיקריים:

  • המערער נכח בישראל פרקי זמן ממושכים בתקופה המדוברת הרבה מעבר לאדם שמגיע לביקורי מולדת קצרים.
  • שנית, המערער נהג להעביר באופן מתמיד את זכיותיו ופעמים רבות את חסכונותיו וזכיותיו ממשחקי הפוקר לישראל והסכומים היו סכומים משמעותיים.
  • שלישית, המערער לא הכה שורשים של ממש בשום מקום אחר בעולם, הוא לא הזדהה כתושב של שום מדינה אחרת כולל ארה"ב ולא הגיש שם דו"חות מס כלל ואינו טוען שהיה תושב שם.

בפסק הדין של בית המשפט העליון אשר פורסם זה עתה מאשר השופט בקצרה את ממצאי בית המשפט המחוזי בעניין בחינת מרכז החיים ולכן דוחה את הערעור. ביהמ"ש כן מוצא לנכון להתעכב על השיקול השלישי בהחלטת השופט בפסק הדין של בית המשפט המחוזי ואשר מופיע לעיל.

כותב השופט הנדל כי אמנם הדין בישראל לא דורש כי אדם יהא תושב של מדינה אחרת בכדי שיקבעו כי הוא לא תושב ישראל, אולם ברגע שאדם מצביע כי יש לו תושבות מס במדינה אחרת הדבר עשוי לתמוך בבחינת ניתוק תושבותו מישראל ובלשון בית המשפט "… אך נכון להוסיף כי בשעה שאדם מצביע על תושבותו במדינה אחרת לצרכי מס, הדבר עשוי לתמוך במידה מסוימת בכך שמרכז חייו אינו בישראל. רוצה לומר, הפניה למדינה אחרת בה הנישום טוען שהיה תושב בשנת המס, הינה מאפיין רלוונטי במסגרת הבחינה הכוללת של מרכז חייו."

נקודה זו היא נקודה חשובה בכל נושא הרילוקיישן וניתוק התושבות לצורכי מס.

במקרים בהם עובר אדם במהלך השנה מישראל למדינה כמו ארה"ב נשאלת השאלה מבחינת דיני המס בארה"ב מהו הסטטוס המיסויי של אותו אדם במקרים בהם הוא יכול לבחור להיחשב כתושב מס אמריקאי או כלא תושב. לא אכנס לדיון ארוך אולם בקצרה, בארה"ב ישנם מקרים בהם מי שנמצא פחות מ 183 ימים בשנה בארה"ב יוכל לבחור בין שני סטטוסים החל מרגע הגעתו לארה"ב, תושב או לא תושב. ובכן פסק הדין של בית המשפט העליון המוזכר לעיל מדגיש שיקול חשוב נוסף בבחינת בחירת סטטוס התושבות במדינת היעד. בחירת סטטוס של תושב מס במדינת היעד יחזק באופן משמעותי את עמדת ניתוק התושבות בישראל. חשוב לציין כי מגיעים אליי לא מעט מקרים בהם יועץ המס במדינת היעד אינו מתייחס לסוגיה זו ואז אנו נאלצים לבחון את הסוגיה ובמידת הצורך לתקן את סטטוס הגשת הדו"ח במדינת היעד וזאת בכדי לחזק משמעותית את עמדת ניתוק התושבות בישראל. פסק הדין של בית המשפט העליון מאשר נקודה זו בצורה ברורה.

אדי רשקובן, עו"ד (כלכלן)

מיסוי בינלאומי ורילוקיישן.

eddie@relotaxes.com

www.relotaxes.com

 

*רוצים לקבל עדכונים שוטפים מאתר בעניינים ומה-ICC בכלל? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו