על התפוח ועל הקשר שלו לראש השנה

התפוח הוא פרי עגול ובעל טעם מתוק. מי אינו יודע שהתפוח הוא אחד הסמלים המרכזיים של ראש  השנה?

אבל התפוח מעולם לא היה עץ פרי שמקום גדולו הטבעי הוא ארץ ישראל. התפוח, על מנת לגדול, זקוק למזג אויר קר!  ואם מקור התפוח אינו מארץ ישראל כמו הרימון למשל, מדוע לא נבחר המשמש או התפוז לשמש כסמל לראש השנה?

מקור המנהג של טבילת תפוח בדבש כסמל לשנה עגולה ומתוקה הוא במחוזות אשכנז, לקראת סוף תקופת ימי הביניים. תוספת זו מקובלת בימינו באופן אוניברסלי. ומה הסיבה לכך? אפילו באקלים היותר קריר של מזרח אירופה, מקור והתהוות מרבית מנהגי המסורת היהודית, פרי התפוח בשל לקטיפה ושימוש בתקופת זאת של השנה!

בעשור האחרון התרגלנו לראות ולהשתמש בפרות שונים מחוץ לעונת הבשלתם. בעיקר התפוח, פרי כה נפוץ, נמצא על המדף בכל העונות וימי השנה.

בחוף המזרחי של ארה"ב מקובל מאד בתקופת השנה ספטמבר-אוקטובר לצאת כמשפחה או מבית הספר ליום קטיף תפוחים. ובקליפורניה?

http://www.kidmatter.com/index.php?option=com_content&task=view&id=1731 חוות תפוחים באזור:

http://www.pickyourown.org/CAsanfran.htm מיני פרות שונים, שבהחלט כיף לקטוף לאכול ולאפות          :

 

קצת על פרי התפוח:

 

תפוח שם מדעי  Malus הוא סוג במשפחת עצים נמוכים נשירים. אחד המינים בסוג, תפוח תרבותי, מניב את אחד מפירות המאכל הנפוצים בעולם – תפוח העץ. ההבשלה, בהתאם לזנים – מסוף מאי עד אוקטובר.

התפוח הנפוץ מכונה תפוח תרבותי המגיע ממרכז אסיה וגדל גם כיום בהרים בדרום קזחסטן, בקירגיזסטן, בטג'יקיסטן ובמחוז Xinjiang בסין.  כיום קיימים בעולם יותר מ-7,500 זנים של תפוחים מתורבתים השונים זה מזה בצבע, בטעם, במרקם, בצורה, באקלים אליו הם מותאמים, בעמידותם למחלות, בקלות המשלוח ובאורך חיי המדף. עצי התפוח גדלים במגוון רחב של קרקעות ורמות חומציות, הם זקוקים להגנה מפני רוח ולאקלים קריר.

ריבוי התפוח נעשה בהרכבה על-גבי כנות, על פי רוב במשתלה. המגמה העיקרית בהשבחת זני התפוח בארץ היא – יצירת זנים מותאמים לאקלים חם. בארץ, בשל החורף המתון והקצר, מתחילה הצמיחה במקרים רבים לפני שהתרדמה נפסקה לגמרי וזהו מצב בלתי רצוי. ההתעוררות היא תהליך איטי והדרגתי. לכל פקע דרוש חום רב לצמיחתו.

אכילת תפוחים מסייעת לשליטה ברמת הכולסטרול ובמניעת מחלות לב. תפוח מכיל כ82% מים, 15% פחמימות, 3% סיבים תזונתיים ופחות ממחצית האחוז של חלבון ושומן. בקליפת התפוח נמצא גם נוגד החימצון רוטין.

תפוח, דבש ומה שביניהם: התפוח הוא מזון המכיל ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו וסיבים תזונתיים מסיסים . קליפת התפוח עשירה מאד בפקטין, שהינו סיב תזונתי. הפקטין משפר את היחס בין הכולסטרול ה"רע"
(LDL) לכולסטרול ה"טוב"(HDL), והוא מצוין להסדרת פעילות המעיים . לפקטין ישנה גם פעילות אנטי סרטנית. זהו סיב מסיס, שהינו למעשה מולקולה רב סוכרית, המורכבת בין היתר מגלקטוז. הגלקטוז נמשך לחלבונים שנקראים גלקטינים, היושבים על קרומים סרטניים, ובכך מונע תקשורת בין תאי הסרטן, מונע הידבקות בין תאים סרטניים ולמעשה מונע היווצרות גרורות.

כבר אמרו לנו ש"תפוח אחד ביום מרחיק את הרופא מלהגיע עד הלום", והנה כעת, בזכות התפתחות המדע, אנו יכולים להבין מדוע:  התפוח והדבש משפיעים על מערכת העיכול, והינם בבחינת "מזונות המשלשלים את "בני המעיים". על כן, על פי תורת הרמב"ם, טוב לאכלם לפני הארוחה. משך העיכול של התפוח הינו בין 30 ל- 60 דקות ולכן אכילתו לפני ארוחת החג אינה מכבידה על מערכת העיכול.

לגבי הדבש – הוא מכיל יותר מ- 181 מרכיבים כימיים שחלקם משותפים לכל הדבשים וחלקם ייחודיים לדבשים מסוימים. הדבש מכיל סוכרים, ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו, והוא מתוק פי 3 מסוכר לבן וזאת עקב תכולת הפרוקטוז הגבוהה שבו. מאחר והאדם הממוצע אוכל כ- 2-5 גרם דבש ביום, הדבש אינו יכול להוות מקור לכמויות משמעותיות של ויטמינים ומינרלים

עם זאת, לדבש יש ערכים רפואיים חשובים ביותר: הוא מרפא פצעים, קוטל חיידקים, מרגיע טחורים מודלקים, מטפל בכיבי קיבה ומעיים, מטפל במחלות כרוניות של הכבד, ידוע כמזון מרגיע ומונע התפתחות מיגרנה, ויש לו גם השפעה משלשלת קלה.  לדבש יש גם השפעה מרגיעה על מערכת העצבים והוא "פותח תאבון". לכן אמהות אינן צריכות לחשוש שאכילת תפוח בדבש לפני ארוחת החג "תסתום" את התיאבון לצאצאים, ההיפך הוא הנכון! לדבש השפעה מרגיעה ומרוממת וכל האוכל ממנו יפתח תיאבון וסקרנות לארוחה עצמה.

בנוסף, יש בדבש אנרגיה קוסמית: האנרגיה המחממת של השמש, ששולחת קרניה אל צוף הפרחים, שהוא המקור לדבש. מכאן שאכילת דבש מהווה דרך נוספת להביא את קרני השמש המשמחות אל שולחן החג החגיגי.

 

כְּשֶׁאוֹמְרִים תַּפּוּחַ הַפֶּה נִהְיֶה נָפוּחַ / אַחֲרֵי שֶׁאוֹמְרִים פֶּטְרוֹזִילְיָה צָרִיךְ לָנוּחַ…". יהונתן גפן

 

ועוד:

התפוח עשה כברת דרך ארוכה ממיתוסים עתיקים ועד להיותו מונח בתוך טבע-דומם, חופשי מסמלים:

  • לא הזכרנו את התפוח במחקריו של אייזיק ניוטון ו את כוח הגרביטציה,   שנפל כביכול על ראשו  1687;
  • ´פאולין בורגזה כונוס´ עם תפוח בידה, פסל של קנובה מ-1808;
  • התפוחים הרבים ב´כרסה של פאריז´, רומן מאת אמיל זולא מ-1873 (נקרא גם ´טבע-דומם נפילי´);
  • התפוח המפתה ב´שלגיה ושבעת הגמדים´ בו בוחרת המכשפה הרעה לטמון   את הרעל;
  • התפוח בסיפור של תומס מאן ´וילהלם טל´;
  • ´תפוחים על שולחן´ בשתי ורסיות של הצייר מאטיס מ-1919;
  • עץ התפוחים ב´העץ הנדיב´ מאת של סילברסטיין; ´התפוח, השור והזהב´ ספר של עמוס קולק;
  • ´מאה תפוחים חדשים´ סיפור של אורה מורג מ- 1989
  • התפוח כמייצג של פירות בכלל בפתגמים רבים כדוגמת "התפוח לא נופל רחוק מן העץ";
  • השם והלוגו של חברת המחשבים Apple
  • ה´תפוחים´ של מאנה; ´התפוחים של ג´אקומטי´ ברישום ובצבע; התפוח המצולם של מאן ריי; סדרת צילומים ´תפוחים ובקבוק´ של ג´רר ריכטר מ-1984–1988, והעבודה ´טבע-דומם דמיוני´ של יוקו אונו, בה נבחר התפוח כאובייקט מייצג.
  • פיקאסו (1973-1881 P.Picasso , מרבה לצייר תפוחים בתוך ´טבע-דומם´ וגם בדמויות הנשיות מהשנים 1939–1931 , תמונות בהן השדיים מצוירים באופן ברור כתפוחים. הקשר הארוטי הקיים בין תפוח לשדיים מתאים לשלב זה ביצירה שלו, בו מתקיימות השפעות סוריאליסטיות.
  • הצייר פול סזאן ,1906–1839 , P.Ce´zanne   הצהיר שהוא ידהים את פאריז עם תפוח, קיבל את הכינוי "צייר של תפוחים"   ואיכלס בהם עשרות ציורים. תחילה בתוך ז´אנר ספרותי; ´משפט פאריס´   ואחר כך בתוך ´טבע-דומם´. גם המעבר מז´אנר לז´אנר קשור במשמעות החבויה שלהם
  • רנה מאגריט (1989–1967 , R. Magritte )  מוציא את התפוח מתוך הקומפוזיציות המאורגנות ב´טבע-דומם´ ומשתמש בו שוב ושוב. ב´החדר הקשוב´ מ-1951, וגם בשתי הוורסיות האחרות, התפוח תופח ותופח וממלא את כל חלל החדר. הוא הופך לתקריב ממשי של תפוח ענק המאיים לזנק אליך, לאחר שכילה כל פיסת מקום פנויה, מעביר לצופה תחושה שאינה ניתנת לפענוח, והופך ל´תפוח סוריאליסטי´ עם משמעויות פרוידיאניות.

 

גם ביצירה הישראלית מתקיימים תפוחים רבים:

ü בציורי טבע-דומם של אביגדור אריכא או יאן ראוכוורגר

ü      בשירים של חיים נחמן ביאליק, נתן זך או דליה רביקוביץ.

ü      בסיפור קצר של אידה פינק ´הגן המפליג למרחקים´ – גן התפוחים מתפקד כמעט כמו מטאפורה לגן עדן והסיפור כולו מזכיר את הגירוש מגן עדן.

ü      גם ב´תפוחים מן המדבר´ של סביון ליברכט מדובר בגן תפוחים המרמז על גן העדן הקדום שאת גלגולו אפשר לראות בחיי הקיבוץ ההרמוניים התואמים את האידיאל של החלום הציוני.

 

על הדבש ועל העוקץ אהרן מוס

מדוע אנו אוכלים תפוח בדבש? מדוע דוקא תפוח בדבש? ישנם מאכלים מתוקים רבים אחרים. האם יש משהו מיוחד בתפוח ובדבש?

הדבש המתוק שונה מן התפוח המתוק. התפוח הוא פרי מתוק הגדל על עץ, ואין בכך כל דבר מפתיע – פירות מתוקים רבים גדלים על עץ. אך הדבש, מגיע מן הדבורה – חרק אותו אי-אפשר לאכול, והוא אפילו עוקצני. אך ראו זה פלא: הדבש אותו מפיקה הדבורה הוא מתוק, אפילו יותר מן התפוח.

בחיים קיימים שני סוגי מתיקויות: ישנם זמנים של שמחות משפחתיות, הצלחות בעבודה או יחסי זוגיות מאושרים. זמנים אלו מתוקים כמו התפוח. אך יש גם מתיקות שונה: כזו המגיעה לאחר אתגרים. כאשר דברים לא מתנהלים כצפוי, כאשר אירע אסון, כשאנו עומדים לאבד מקום עבודה, כשאנו לא מצליחים לעמוד במטרות שהצבנו לעצמנו, או כאשר היחסים שלנו חווים משבר ואנו מרגישים בודדים.

כשאנו עומדים בפני אתגרים אלו הם נראים מרים וכואבים בדיוק כמו העוקץ של הדבורה. אך אם נתחזק ונעמוד באתגרים בהצלחה, נגלה מימדים חדשים באישיותינו שאפילו לא ידענו על קיומם. האתגרים מגלים את העומק הפנימי שלנו. מתח ביחסי זוגיות הוא דבר כואב, אך אין דבר מתוק יותר מן הפיוס המגיע לאחריו. קשה לאבד מקום עבודה, אך לעיתים תכופות אפשרויות חדשות וטובות יותר ייפתחו בפנינו. תחושת הבדידות יכולה לאכול אותנו מבפנים, אך אנו יכולים לנצל אותה כדי להכיר את עצמנו טוב יותר. כולנו חווינו זמנים קשים בחיינו שלאחר מעשה אנו מביטים עליהם ואומרים: "אלוקים, תודה שנתת לנו אתגרים – היכן היינו בלעדיהם?"

ולכן אנו אוכלים תפוח בדבש ביום הראשון של השנה החדשה. אנו מאחלים זה לזה שהתפוח יביא עמו מתיקות, ושהעוקץ של הדבורה יביא עמו מתיקות גדולה יותר!!

.