הופעות 2018-2019: הלהקות והאמנים שמגיעים אלינו בקרוב

מאת: איתי שמי

כבר די מאוחר ומתחיל לטפטף. אני מנסה להזכר איפה חניתי. רק שלא אמצא דו"ח על השמשה, או גרוע מכך שגררו לי את האוטו. קצת חסמתי את דרך הכניסה לאחד הבתים. הטפטוף הופך למבול, ואני עושה קיצור בסמטה צרה. לפתע יד חזקה לופתת אותי מאחור ומצמידה אותי לקיר. איש אימתני מקרב את פניו לפני. אני יכול להריח את צחנת השום הנודפת מפיו. "אפשר לדעת איפה היית?" הוא שואג עליי. ואני כבר לא בטוח אם זה הגשם או הרוק שניתז עליי. "יצאתי מהפילמור" אני עונה בקול חלושות. "נו, וסיפרת על זה? אתה יודע שזה היה סולד אאוט???". "ללללא לא לא יייידעתי שאאאתה בעניין" אני מגמגם. "פעם הבאה, דיר באלאק". אני מוצא את עצמי מושלך על האספלט מתבוסס בשלולית בשולי הסמטה.

טוב, קצת הגזמתי, אבל לא אחת באים אלי בטענות שאני מספר על כל מיני הופעות רק אחרי שכבר הלכתי. צודקים. זאת באמת חכמה קטנה. אז הנה אני מנסה לעשות תיקון. אי לכך אדווח מדי פעם על קונצרטים המגיעים לאזורנו, אבל הפעם מבעוד מועד ולא בדיעבד… ברשימה הבאה השתדלתי ללכת על מנעד רחב של סגנונות כך שכל אחד ואחת מכם, אני מקווה, יוכל למצוא בה משהו לטעמו. מה יש כאן? אמריקנה, פולק, רוק'נרול, פופ, גראנז', פסיכדליה ובהמשך אפילו טרופיקליה מברזיל. יש כאן כאלו שכוווווווולם מכירים (אלטון ג'ון, בהמשך גם הרולינג סטונס) וגם כאלו שנמצאים יותר בשוליים אבל בהחלט ראויים להאזנה. ההופעות מסודרות כרונולוגית ומי שחי כאן כבר כמה שנים יודע שכמעט תמיד כדאי להזמין כרטיסים הרבה זמן מראש. במידה והכרטיסים לקונצרט נעלמו בשניות הראשונות לפתיחת המכירה (ארוע שקורה לצערי יותר ויותר בעיקר עקב כניסתם של הבוטים בשרות הספסרים לחיינו) ואתם ממש לא רוצים לפספס, אפשר תמיד לנסות להשיג כרטיסים ברגע האחרון באתרים\אפליקציות דוגמת Stubhub ,VividSeats SeatGeek ודומיהם.

אז בואו נתחיל…

George Clinton & Parliament Funkadelic 

ה-16/17 בדצמבר 2018 (ראשון, שני) – (האינדיפנדנט)

אנחנו מתחילים עם האיש הכי גרובי, פאנקי (פ' רפוייה) ופסיכדלי בעיר, אגדה חיה שאפילו נכנס לרוקנ'רול הול אוף פיים, ג'ורג' קלינטון. הברנש כבר בן 77, יושב רוב ההופעה, אבל זה לא מונע מהמופע הזה להיות המסיבה הכי טובה בעיר. ראיתי אותו לפני כשנה באותו מועדון עצמו. מה לא קורה שם? הוא העלה את הנכדים על הבמה (מוזיקאים בעצמם, יותר בכיוון של היפ-הופ מאשר פאנק), כל מיני מוסיקאים עלו וירדו במין כאוס מתוכנן שכזה, והכל באיזו אוירה משוחררת וכיפית של מסיבה יותר מאשר קונצרט. קלינטון יצר עם מס' הרכבים כשפנקדליק ופרלמנט הם הבולטים שבהם, והוא אחד הדמויות הבולטות בהכנסת הפאנק (שוב, פ' רפוייה…) כזרם מוזיקלי. אי אפשר לזלזל גם בתרומה שלו למוסיקה הפסיכדלית. אבל מה אני חופר, את פנקדליק באים לרקוד יותר מאשר לשמוע. לפרטים

ערב מחווה לג'ין קלארק (The Chapel)

ה 22 בדצמבר 2018 (שבת)

ג'ין קלארק היה זמר פולק-רוק מוערך, מעמודי התווך של אחת מהלהקות המשמעותיות ביותר בשנות השישים. להקה אשר מזוהה מאוד עם הצליל של החוף המערבי, The Byrds. בערב המחווה ישתתפו כמה להקות נהדרות דוגמת Gospelbeach או מג ביירד, יוצרת מוכשרת בעלת קול מלאכי שעשתה עליה מבוסטון לסן פרנסיסקו. גברת ביירד, כשעדיין חיה בחוף המזרחי, היוותה חלק מהרכב בשם Espers (כששמעתי אותם בפעם הראשונה, התאהבתי במג על המקום) וכאן, אצלינו במערב, היא עזבה את הגיטרה, התיישבה מאחורי מערכת התופים והקימה את ההרכב Heron Oblivion. לאחרונה אפילו הוציאה אלבום יחד עם נגנית נבל בשם מרי לטימור. על התאורה בערב מופקד Mad Alchemy שעושה מופע פסיכדלי מדליק בעזרת צלחות מסתובבות, צבעים ומקרן. לפרטים

Thievery Corporation (מאסוניק)

ה 30/31 בדצמבר 2018 (ראשון,שני) 

הרכב ותיק ומדליק מוושינגטון די.סי.  שממש קשה להגדיר את הסגנון שלהם. מישמש ססגוני המשלב דאב, רגאיי והשפעות קאריביות, מוזיקה אלקטרונית, בוסה נובה, היפ-הופ ומה לא. הם עושים הרבה שמח על הבמה והמוזיקה קצבית ורקידה. אפשרות מצויינת למי שמחפש מקום להיפרד מ 2018 ולקבל בנשיקה את השנה החדשה. לפרטים

The Claypool Lennon Delirium (פילמור)

ה 31 בדצמבר 2018 (שני)

שון לנון, כן, הבן של, יחד עם הבסיסט לס קלייפול מגיעים לחגוג איתנו את סוף השנה האזרחית בפילמור. קלייפול הוא הבסיסט של אחת הלהקות המטורפות, מחורפנות ויצירתיות בסביבה – Primus ויש לא מעט שיטענו שמדובר בבסיסט הטוב בעולם. זאת כבר מסורת של כמה שנים שפרימוס מקבלים את השנה החדשה באזורנו, רק שהפעם לס מגיע מלווה בלנון, חברו להרכב חדש יחסית חדש בשם The Claypool Lennon Delirium. שון לנון, שגדל בעיקר עם אמו יוקו ואף שיתף איתה פעולה בפרוייקטים אמנותיים, לא מנסה לרצות את הקהל ולא מפחד לעשות דברים קצת נסיוניים. הצמד הוציא אלבום בכורה ב 2016 פלוס מיני אלבום עם קאברים נהדרים של קינג קרימזון, פינק פלויד, המי ואפילו הרכב יפני נהדר בשם Flower travelin' band. בתחילת 2019 הם אמורים להוציא אלבום חדש. אחלה מסיבת סילבסטר פסיכדלית. לפרטים

The Seeds להקת חימום: Love (צ'אפל)

ה-3 בינואר 2019 (חמישי) 

מופע שהוא כולו לוס אנג'לס של שנות השישים עם להקת גארז' אדירה. אמנם הסולן מהימים ההם סקאיי סאקסון מביט עלינו מלמעלה אבל ראיתי אותם לא כל כך מזמן והאנרגיות על הבמה מדהימות. מחממת אותם עוד להקה מאותה תקופה מעיר המלאכים בשם Love. לאב היא להקה שהוציאה כמה אלבומי מופת והיה לה פוטנציאל להצליח בענק (לא פחות מהדלתות למשל, להן היא פתחה את הדלת להצלחה) אבל התנהלותו הבעייתית של סולנה ארתור לי (בחור מוכשר כשד, אבל עם נטיה להרס עצמי שאפילו ישב כמה שנים טובות בכלא) בצירוף עם קצת חוסר מזל השאירו אותה מאחור. ארתור לי כבר לא איתנו אבל אני סקרן לשמוע איך נשמעים כיום שארית הפליטה. לפרטים

Magpie Salute (תיאטרון UC Berkeley)

ה-11 בינואר 2019 (שישי) 

הסיפור מתחיל ככה: היה היתה להקה בשם The Black Crowes שקמה אי שם בסוף שנות השמונים ועשתה רוק דרומי אנרגטי ובלוז-רוק משובח. בלהקה היו שני אחים כריס וריץ' רובינסון. בשנות התשעים היתה להם פופולריות אדירה (בעיקר בארה"ב, בארץ פחות שמעו עליהם). עובד איתי מעריץ פנאט שהיה מוכר כלייה בכדי לראות הופעת איחוד של ההרכב ההוא. אחרי הפסקות ואיחודים התגלע קרע בין האחים והלהקה התפרקה. לאחר הפיצוץ יצאו מבין החורבות שני הרכבים: כריס הקים את ה Chris Robinson Brotherhood (אשר גם הוא מגיע לאזורנו לשלוש הופעות ממש בסוף השבוע הקרוב בפילמור ). אחיו ריץ' ביחד עם חברים נוספים מהלהקה הקימו את Magpie Salute. מסתבר שהפיצול גם יצר קרע בקרב האוהדים השרופים. אותו בחור מהעבודה נסע עד קולורדו לצפות בהופעה של מגפאיי אבל כף רגלו לא תדרוך באולם בו מופיע כריס רובינסון… לא משנה אם אתם בצד של עפרה חזה או של ירדנה ארזי, שני ההרכבים מוצלחים ומי שאוהב רוק דרומי קשוח עם השפעות בלוזיות לא יתאכזב. לפרטים

Patti Smith (פילמור)

ה-11/12 בינואר 2019 (שישי-שבת)

נסיכת האופל שפרצה לתודעה באמצע שנות השבעים עם האלבום האייקוני Horses (אלבום שאפילו קיבל את הכבוד לשכון בספריית הקונגרס בשל היותו סמן תרבותי). היא תרמה לא מעט למהפכת הפאנק (יותר נכון סוג של פרוטו פאנק) ובעצם הכניסה עומק ויצרה מעין art-punk (שזה קצת אוקסימורון…) ע"י שילוב של הקראת שירה עם גיטרות בועטות וקול שהוא קר וחם בו זמנית .סמית' היא לא רק מוזיקאית, מדובר באמנית רב תחומית מרתקת (ועטורת פרסים). עדיין לא יצא לי לראות אותה בהופעה חיה, אולי הפעם זה יקרה. לפרטים

Elton John (סאפ סן חוזה)

ה-19 בינואר 2019 (שבת) 

את Reginald Kenneth Dwight או בשבילכם Sir Elton Hercules John אני לא חושב שצריך להציג. זה אמור להיות מופע הפרידה שלו לפני פרישה לגמלאות. אז לפני שהוא הולך לשחק ברידג' במועדון לקשיש הוא בא להגיד שלום אחרון ושם המופע: Farewell yellow brick road מרמז שהוא הולך להיות קראוד פליזר ולבצע להיטים מכל התקופות. אני מניח שהכרטיסים אזלו מזמן אבל מי שמוכן להוציא לא מעט זוזים ודאי יצליח למצוא כרטיס מאתרים המתמחים במכירה מאוחרת אותם ציינתי למעלה. לפרטים

Howlin Rain  מחממים Garcia Peoples ( בסנטה קרוז במועדון ה Catalyst ובסן פרנסיסקו באינדיפנדנט)

ה-18/19 בינואר 2019 (שישי, שבת)

להקת Howlin Rain היא חבורה מקומית (אוקלנד) שמתרפקת על הצליל של החוף המערבי משנות השבעים. הלהקה הוקמה ב 2006 ועושה רוק בסיסי עם השפעות בלוז ופסיכדליה.

יחממו אותם Garcia Peoples. ג'רי גארסייה כבר מזמן לא איתנו, אבל רוחו עדיין מרחפת בחלל העולם. יש לא מעט להקות "ג'אם" (Jam bands) שאוהבות ליצור באיזה סטייט אוף מיינד גרייטפול דדי. הגרסייה פיפילז היא להקה טרייה מניו ג'רזי שהוציאה את אלבומה הראשון והמצויין Cosmic Cash רק השנה. הם לא להקת טריביוט חלילה וחס, אלא להקה העושה חומר מקורי וכמו כל להקת ג'אם, עיקר כוחה אמור להיות בהופעות החיות. לפרטים

Mudhoney (אינדיפנדנט)

ה-8 בפברואר 2019 (שישי)

אתם זוכרים את בשורת הגראנז' שהגיע אלינו מסיאטל אי שם בתחילת שנות התשעים? נירוונה, פרל ג'אם, סאונדגארדן.  באותו אקלים תרבותי ופיזי פעלה להקה מעט ותיקה יותר (הוקמה עשור קודם לכן) ותרמה רבות להתהוות אותו צליל קשוח שהיווה קונטרה לפופ של שנות השמונים. עצם הגעתם למועדון קטן כמו האינדיפנדנט היא הזדמנות מצוינת לאוורר את חולצת הפלנל, לוותר על הגילוח מספר ימים לפני ההופעה ולקחת אטמים לאוזניים ליתר ביטחון…  לפרטים

Sharon Van Etten (פילמור)

ה-26 בפברואר 2019 (שלישי)

אסיים את הרשימה הנוכחית עם סינגר-סונגרייטר שפרצה אל תודעת הציבור הרחב לפני קצת פחות מעשר שנים. קצת קשה לי להגדיר את המוזיקה של שרון, אולי פולק-רוק, אולי "אינדי", אבל עזבו תוויות, יש לה הגשה אישית מיוחדת והיא פשוט היא. ואן איטן הוציאה השנה אלבום חדש והיא חוזרת להופיע אחרי הפסקה של מס' שנים בהם הקימה משפחה והפכה לאמא. היא אפילו חזרה לאחרונה לספסל הלימודים ומשלימה תואר בפסיכולוגיה. כשנשאלה לגבי השפעות מוזיקליות היא ציינה את ניק קייב, פורטיסהד ואפילו  להקת Suicide… (ואני חשבתי שהיא תלך על ג'וני מיטשל, קרן דאלטון או פתי סמית'). יהיה מעניין. לפרטים

 

זהו כמובן רק קצה הקרחון, יש עוד רבים וטובים. החלטתי לעצור בחודש פברואר, אבל אם מסתכלים מעט הלאה אפשר לראות באופק עוד הרבה דברים מעניינים. למשל:

The Rolling Stones, Chemical Brothers, Kevin Morby, Spiritualized, Real Estate ואפילו ניק מייסון בערב שכולו פינק פלויד של הימים הראשונים והיוצר הברזילאי הותיק Caetano Veloso כך שיש למה לחכות…

שבת שלום