כיצד תאכפו בישראל הסכם גירושין שנחתם כאן?

מאת: עו"ד שרון אריאלי וסתיו וייס

הגירה לארץ חדשה ורחוקה טומנת בחובה אתגרים רבים: קשיי קליטה, שפה, מרחק מרשת הביטחון

המוכרת, מציאת עבודה חדשה וכו'. ישנם זוגות שלא צולחים את האתגרים הללו, נפרדים ואף בוחרים

להפריד כוחות ולהתגרש.

Wife signs divorce decree form with ring

לאלו אשר בחרו להישאר במדינה אליה היגרו מישראל ולהגיע לידי הסכם גירושין בה, ישנה אופציה

לאכוף את הסכם הגירושין בישראל.

פסק דין שניתן במדינה זרה, או לצורך העניין הסכם שקיבל תוקף של פסק דין באותה מדינה, אינו ניתן

לאכיפה בישראל באופן אוטומטי. יש לפתוח בהליך משפטי מול בית משפט מוסמך בישראל. בתום

ההליך, פסק החוץ יקבל תוקף זהה לתוקפו של פסק דין שניתן בישראל.

בהתאם לחוק אכיפת פסקי חוץ תשי"ח 1985 (להלן: "חוק אכיפת פסקי חוץ" ו/או "החוק"), על

ההסכם אותו מבקשים לאכוף בישראל לעמוד בארבעה תנאים מצטברים כדלקמן:

  1. ההסכם קיבל תוקף של פסק דין מאת בית המשפט המוסמך במדינה בה ניתן.
  2. פסק הדין הינו סופי ואינו ניתן לערעור (עם זאת, בית המשפט רשאי, לפי הנסיבות, לאכוף פסק חוץ

זמני או צו ביניים בענייני מזונות אף כשהוא ניתן עוד לערעור).

  1. ההסכם ניתן לאכיפה בישראל ואינו נוגד את תקנת הציבור.
  2. ההסכם הינו בר ביצוע במדינה בה ניתן.

תנאי נוסף לאכיפת פסק החוץ בישראל הינו הדדיות באכיפה. פסק-חוץ לא יוכרז אכיף בישראל אם ניתן

במדינה שלפי דיניה אין אוכפים פסקים של בתי המשפט בישראל. ישנם כמובן עוד תנאים בחוק אשר

לא נתייחס אליהם במאמר זה, ויש לבחון כל מקרה לגופו.

הרעיון המרכזי של חוק אכיפת פסקי חוץ הוא שלא להיזדקק לבדיקה מקומית ומחודשת של ההליך

המשפטי שנדון בערכאה זרה, שכן במקרה זה אין בית המשפט המקומי בישראל בודק את תוכנו של פסק

הדין אלא רק נדרש לאוכפו לפי "קליפת הפסק ולא של תוכנו", ועל כן הדינים החלים על הגירושין, בין

היתר בעניין חלוקת רכוש ו/או משמורת ו/או מזונות במדינת ישראל אינם רלוונטיים, שכן הם אינם

באים לידי ביטוי באכיפת פסק החוץ (ה"פ 246/96 שובל נ' פרטוק).

חשוב לציין, כי גם אם נפלו טעויות בפסק החוץ, לא יהיה בכך כדי למנוע את אכיפתו של הפסק בישראל ובלבד שהוא עומד בכל התנאים המנויים בחוק אכיפת פסקי חוץ. הדבר נועד, בין היתר, להגן על המערכת

המשפטית ולשים קץ להתדיינות המשפטית, שכן לא ייתכן שסכסוך שכבר הוכרע ואינו ניתן עוד לערעור

ייפתח מחדש במדינה שונה (בכפוף לסייגים המנויים בחוק), וכן לכבד את מערכות השיפוט של המדינות

השונות על מנת לעודד הדדיות ואכיפת פסקי דין ישראלים על ידי אותן מדינות.

את הסכם הגירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין במקום התושבות יש לתרגם נוטריונית לעברית ולהגיש

ביחד עם בקשה מתאימה ומסמכים תומכים נוספים לבית המשפט לענייני משפחה בישראל, לצורך

אכיפתו בישראל.

במידה שאחד מבני הזוג יבחר לחזור ולחיות בישראל הוא יוכל ליהנות מהזכויות המוקנות לו מכוח הסכם

הגירושין, קרי הזכות למזונות, חלוקת רכוש (הכוונה לרכוש הנמצא בישראל), משמורת וכו'. ככל

וההסכם כולל רכוש בישראל, אכיפתו בישראל תהיה הכרחית על מנת להוציא לפועל את חלוקת הרכוש

בין הצדדים.

כמו כן, אכיפת ההסכם בישראל, ככל וההסכם כולל חלוקת מקרקעין, תייתר את הצורך בתשלומי מיסים

ו/או בדיווח לרשויות מיסוי מקרקעין בישראל מאחר שהעברת זכויות במקרקעין (או בזכות באיגוד

מקרקעין) הנעשית על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין לא נחשבת כמכירה או כפעולה באיגוד לעניין

חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) תשכ"ג 1963- , וזאת בין אם ההעברה מתבצעת בין בני הזוג ובין

אם ההעברה הינה מהם לילדיהם.

לסיכום, הליך הגירושין הינו הליך מורכב ולא פשוט, על אחת כמה וכמה כשהוא מתרחש במדינה שאיננה מדינת המוצא ועל כן חשוב מאוד לדעת מהן האפשרויות ו/או הזכויות העומדות בפני כל אחד מהצדדים ולקבל ייעוץ והכוונה נכונים גם במדינת המוצא וגם במדינת התושבות.

משרד עורכי הדין וייס אריאלי ושות' מתמחה בייצוג תושבי חוץ. למשרד שלוחה בסיליקון וואלי ובישראל.

www.weissarieli.com 

*** המפורט לעיל מהווה מידע כללי בלבד ואין לראות במאמר זה כייעוץ משפטי. יש להוועץ עם אנשי מקצוע מתאימים ולבחון כל מקרה לגופו.