טחינה אחרת

כל ביקור מולדת מעורר בי געגוע גדול, וכמובן (איך לא?!), פותח לי את התאבון. נפשי יוצאת אל דברי המאפה הנפלאים המוגשים בכל בית קפה שכונתי, אל שלל המזטים הצבעוניים המגיעים לשולחן בטבעיות רבה בכל מסעדה נטולת פוזה ויומרות, ואל הקפה ההפוך המשובח שמוגש בכל שעה (!) ובכל מקום. בעת ביקורינו האחרון, הציע חבר יקר וטייל מחונן לבלות את חופשת הכריסטמס בלא אחרת מאשר העיר נצרת. אני, שפנטזתי כבר על מלון בוטיק מפונפן בעכו או במכתש רמון, עקמתי את האף והפטרתי ״מה, עד לפה באתי בשביל עצי אשוח מקושטים מפלסטיק…?!״. אבל, אודה ולא אבוש, נכונה לי הפתעה נעימה. במרחק שעה וחצי נסיעה ממרכז הארץ, שוכנת לה עיר פלאים, עתירת הסטוריה ומלאת שכיות חמדה. בעיר, שכבר מזמן הפכה למרכז קולינרי, שוכנת מסעדה נצרתית מופלאה ושמה ״תשרין״, המשלבת אוכל ערבי מסורתי עם המטבח המערבי-המודרני. למנה ראשונה הזמנתי חציל בטחינה. לשולחן הגיעה קלחת ובה חציל שלם קלוי הטובל כולו בטחינה ירקרקה, מנה שהעלתה דמעות בעיני. מנת נתחי העוף בקפה הותירה את כולנו הלומים ומעונגי-חך, ואז ידענו שעוד נשוב.

 ולכל מי שבינתיים נשאר כאן, הנה מתכון של טחינה נהדרת, סמיכה ולימונית מאוד. הסוד מתחיל כמובן בטחינה הגולמית הנכונה. וכן, יש הבדל בין טחינה גולמית טובה לפחות טובה. אני ,בעוונותי, מייבאת (ביבוא אישי בלבד!) את הטחינה מתוצרת ״הר ברכה״, שהיא טחינה ״טהורה״ המיוצרת במפעל בהר גריזים והיא כל כך טובה, שאפשר לאכול אותה בכפית.

והנה המתכון:

500 גרם טחינה גולמית טובה

350 גרם מים (28 כפות מלאות. כף=15 סי. סי.)

250 גרם מיץ לימון סחוט טרי או 20 כפות (4 לימונים גדולים)

20 גרם שום טרי או 2 כפות שטוחות (6 שינים ענקיות)

2כפיות מחוקות מלח

1/8 כפית פלפל שחור

1/8 כפית טבסקו (עשר טיפות)

20 גרם או חופן גדול של ירק (אני לא מחובבי הכוסברה לכן משתמשת בפטרוזיליה)

ומעט בזיליקום טרי (כן!)

אופן ההכנה:

שמים את כל החומרים במעבד מזון עם להב הפלדה ומפעילים ברציפות במשך 3 דקות (ולא יותר מ-5). מעבירים לכלי הגשה יפה, מטפטפים שמן זית וקצת פפריקה ומשאירים את זה לנוח במשך שעה.

שלכם בברכה,

דלית