הקציצות של סבתא נעמי

טוב, אז לא בדיוק אבא – אלא דווקא אימא, ולא שלי, אלא שלו. כי כמו שכבר סיפרתי לכם, אימי – שהיא לכל הדעות אישה מקסימה – אוהבת את המטבח שלה בעיקר כשהוא נקי ומסודר. לכן, כשאני מתגעגעת ל״ניחוח של בית״ או סתם כשבא לי לפנק את הילדים, מיד אני מכינה את הקציצות של סבתא נעמי. כל מי שמכיר אותי יותר מחמש דקות, יודע שאני לא בן אדם של בוקר. כשחמותי מבקרת, עד שאני מסיימת לשתות את הקפה, היא כבר מספיקה לקום, להתלבש, לצעוד לסופרמרקט לקנות בשר טחון טרי, לחזור הביתה, לקצוץ את הבצל דק-דק ולטגנו, כדי להכין תערובת, ממנה תטגן לילדים קציצות טריות וטעימות להפליא לכשיחזרו הביתה  מבית הספר. מחמותי (שאיננה חמתי), למדתי אין ספור שיעורים חשובים לחיים; לדאוג לעצמי כדי שיהיה לי כוח לתת לאחרים, להשתדל תמיד לשמור על איזון, לא להגזים בשום דבר, להתעניין בסובבים אותי ולא לשכוח לתת תשומת לב לאנשים שיקרים לליבי, לדעת להקשיב באמת, ותמיד, אבל תמיד להשאיר טעם של עוד… ארבעה ילדים, אחד עשר נכדים (בלי עין הרע!), שלוש כלות וחתן אחד רענן, וכולם יעידו פה אחד, שכשזה מגיע לקציצות של סבתא נעמי – תמיד נשאר טעם של עוד!

אני באופן אישי, משתמשת בחזה עוף טחון, על אף שאפשר כמובן לשלבו עם בשר הודו או עגל טחון. וטיפ לאימהות העסוקות שביננו, ניתן להכין כמות כפולה של תערובת ולהקפיא להמשך השבוע.

מה צריכים?

1 פאונד של חזה עוף טחון

1 בצל בינוני קצוץ דק-דק

2 ביצים

חופן מים (2-3 כפות)

2 כפות גדושות קמח מצה

3 שיני שום קצוצות

שמן לטיגון

מלח, פלפל,

1 כף אבקת מרק עוף לתיבול (אני מתעקשת על זו של קנור שעשויה מרכיבים טבעיים בלבד)

מה עושים?

מטגנים את הבצל במעט שמן על אש קטנה עד שמשחים. מצננים. מערבבים היטב עם מזלג את הבשר הטחון עם הביצים ומוסיפים את שיני השום, הבצל המטוגן, קמח המצה, המים, המלח, הפלפל ואבקת המרק. נותנים לתערובת ״לנוח״ במקרר בין חצי שעה למספר שעות.

מחממים שמן לטיגון במחבת כבדה. מרטיבים את הידים ויוצרים כדורים פחוסים (בגודל של כדורי פלאפל בערך) ומטגנים מכל צד עד שהקציצות מקבלות גוון שחום. אזהרה: ניחוחות הטיגון מושכים את דיירי הבית ישר למטבח והם מיד מתחילים לזלול את הקציצות הטריות ישר מהמחבת! שלא תגידו שלא אמרתי לכם…