Día de los Muertos: חוגגים את יום המתים

מאת: דלית גבירצמן

אני ממש לא רוצה לבאס אתכם ישר אחרי החגים, אבל חיכיתי שנה שלמה כדי לספר לכם על יום המתים. אם לא די היה בכל היופי והטבע, השלכת ומזג האוויר המלטף שהתברכנו בו בחבל הארץ היפה הזה, הרי ששלל התרבויות, החגים והמנהגים שסובבים אותנו רק מעצימים ומעשירים את החיים שלנו כאן בעמק. אז בין אם הגעתם הנה רק לביקור, לרילוקיישן או בלילוקיישן, ואפילו אם באתם לשנתיים לפני עשרים שנה ופשוט טרם הספיקותם, זאת הכתבה בשבילכם. זה הזמן להנות מהעובדה שהתמזל מזלנו לחיות בחברה רב-תרבותית שכזאת, ולהנות משפע החוויות שמזומנות לנו במרחק של פחות משעה נסיעה.

יום המתים או Día de los Muertos בספרדית, הוא חג לאומי מקסיקני הנחוג ביום הראשון והשני של חודש נובמבר, יום אחרי ליל כל הקדושים, הלא הוא האלווין. בעוד שהאלווין הפך מזמן לחג הממתקים והתחפושות, יום המתים הוא חגיגה של זיכרון וגעגוע. הדרך הכי כיפית, מקסימה ומהנה ללמוד על הדרך החכמה שבה מתייחסת ומכבדת התרבות המקסיקנית את אבות המשפחה שהלכו לעולמם היא לצפות בסרט האנימציה המקסים קוקו, שיצא לאקרנים באוקטובר 2017. הסרט היפיפה של פיקסאר עוסק באופן לא שגרתי בנושא שאף אחד לא אוהב לדבר עליו, והוא מוות במשפחה. כל דת וכל תרבות מתאפיינת בטקסי מוות ואבלות משלה. במסורת המקסיקנית, המוות והמתים הם חלק מהחיים, ובמקום להדיר את המוות, להרחיק אותו ולפחד ממנו, הם בוחרים לחגוג אותו בשמחה תוך שיתוף המתים באירועי החיים.

ביום המתים, בני המשפחה מציבים תמונות וחפצים של יקיריהם המתים ומנחות של אוכל האהוב עליהם, מדליקים נרות ומפזרים עלי כותרת של פרחי ציפורן החתול על מזבחות (אופרנדה) או על קברים. כל הדברים הללו אמורים להזמין ולהנחות את המתים לבקר בעולם החיים, כשמסביב מתקיימות שלל פעילויות הכוללות שירה, ריקודים, תהלוכה, תחפושות ובובות של שלדים וגולגולות. הכוונה היא לשמוח ולחגוג את החיים, בה בשעה שזוכרים באהבה, בדאגה ובכבוד את בני המשפחה שעברו לעולם המתים. הצבעוניות וההנאה הרב חושית היא דרך סימבולית לגשר בין העולמות ולטשטש את הגבולות, שהרי בסופו של דבר, כולנו שלדים – “Todos somos calaveras”. סופיות החיים היא דבר בלתי נמנע, ובמקום לפחד ממנו, המקסיקנים מעדיפים לזכור ולהזכיר, לשמוח ולחגוג את ביקור המתים בארץ החיים.

מאז שעברנו לגור בסן פרנסיסקו, שמתי לי למטרה לחוות כמה שיותר ממה שיש לעיר הגדולה להציע. מצעדים, חגיגות ואירועים תרבותיים? כן, כן וכן. חשבתי לעצמי, שאם כבר עשיתי את כל הדרך מתל אביב עד לכאן, ואם כבר עברתי לגור בעיר הגדולה, ממש חבל יהיה לפספס הזדמנות לחוות וללמוד על תרבויות אחרות. מה, לא ככה? אז ביום המתים, מצאנו את עצמנו האיש היקר ואני, ביחד עם מקומיים ומבקרים, צועדים ברחובותיה ההומים והססגוניים של שכונת המישן. הבטנו בעיניים פעורות לרווחה לכל עבר, עצרנו להתבונן במזבחות והתפעלנו מהדרך המרתקת שבה אנשים בוחרים להתמודד עם המוות.

שכונת המישן המתאפיינת באוכלוסיה לטינית, חביבה עלי בכל ימות השנה, וביום המתים היא לבשה חג; החנויות התקשטו, ברחוב הוקמו דוכני אוכל ודוכנים לממכר חפצי אמנות, צידי הבתים התמלאו מזבחות שקושטו בנרות, תמונות ופרחים, אנשים וילדים מחופשים, פניהם צבועים בצבעי שחור- לבן כפני גולגולת צעדו ברחובות, והאווירה כולה היתה חגיגית ושמחה. בפינות רחוב ובגינות ציבוריות התגודדו אנשים להקשיב ללהקת נגנים, ואף כתבו פתקים לבני משפחה אהובים שהלכו לעולמם אותם הם תלו על קיר. מאפיות בשכונה מכרו מאפים מיוחדים המכונים ״לחם המתים״, ואפילו במאפיה הנפלאה craftsman and wolves שעל רחוב Valencia מצאנו תותים מצופים בשוקולד לבן בצורת גולגולת. זוהי חגיגה של תרבות ושל קהילה המתקיימת כבר שנים רבות בסן פרנסיסקו, וזאת חוויה שממש שווה לקחת בה חלק.

Día de Los Muertos  הוא פסטיבל של חיים ומוות החיים בכפיפה אחת בתרבות המקסיקנית, אנחנו לא צריכים להרחיק לכת כדי לקחת בו חלק. בשבת ה-2 בנובמבר, החל מהשעה 4 אחר הצהריים הקהל מוזמן לפסטיבל המזבחות והתהלוכה תתחיל בשעה 7 לערך, ברחובות 22 ו- Bryant. לפרטים נוספים כאן.

לחיים טובים!

שלכם,

דלית גבירצמן

dalit@gvirtsman.com