לא נעים להכיר: האוג הארסי (Pacific Poison Oak)

מאת: טלילה גולן

ותיקי הטיילים באזור כבר מכירים ויראים מפניו, האוג הארסי (Toxicodendron diversilobum) או בשמו היותר מוכר ה- Pacific Poison Oak. זהו צמח נפוץ מאוד בקליפורניה, במיוחד באזור החוף, כולל אזור המפרץ. הוא אמנם צמח יפה ותמים למראה, אך מגע בו עשוי לגרום לתגובה אלרגית עורית חזקה (דרמטיטיס) אצל אנשים הרגישים לו, שהם כ-30% מהאוכלוסיה.

התגובה האלרגית היא לכימיקל הנקרא יורושיול (Urushiol) המופרש בכל חלקי הצמח. היורושיול הוא שומני ואינו יורד בשטיפת מים פשוטה. יותר מכך – הוא עובר גם במגע משני, כלומר אם נגעתם באוג הארסי ואחר כך נגעתם בחלק גוף אחר, או באדם אחר, העברתם את היורושיול גם לשם.

התגובה ליורושיול אינה מיידית ובשל כך לא תמיד מזוהה נכון. זה לוקח יום-יומיים עד שמתפתחת התגובה האלרגית, והיא נעה בין אדמומיות קלה ועיקצוצים לשלפוחיות כמו כוויה דרגה 2 וגירוד מטריף דעת. אצל אנשים רגישים במיוחד חשיפה ליורושיול יכולה להביא לאישפוז.

למה לא נפטרים ממנו או לפחות מצמצמים את אוכלוסייתו?

האוג הארסי הוא צמח קליפורני ילידי (לא מין פולש) והוא ממלא תפקיד מרכזי במארג האקולוגי המקומי. בירוא הצמח הזה יפגע קשות במיני בעלי חיים רבים המסתמכים עליו כמקור מזון. חוץ מזה שהוא כל כך נפוץ ומתרבה בקלות רבה שזה פחות או יותר בלתי אפשרי לברא אותו, אלא רק בגינון עירוני.

מה שכן, בשבילי הטיולים המתוחזקים שבפארקים משתדלים לפנות את השבילים עצמם מהאוג הארסי. הליכה על השביל במהלך הטיול מפחיתה מאוד את הסיכוי לגעת בצמח הזה בטעות.

כיצד תזהו אותו?

כדאי מאוד ללמוד לזהות את האוג הארסי ולהמנע ממגע איתו. רוב האנשים אינם רגישים לצמח זה. אבל גם להם מומלץ להמנע ממגע, גם כי ניתן לפתח את הרגישות עם חשיפות חוזרות ונשנות (קרה לי!) וגם כי, כמו שציינתי קודם, היורושיול עובר גם במגע משני (בתי חטפה את הפריחה אחרי שנגעה בבגדיי כשחזרתי מטיול).

הבעיה עם האוג הארסי היא שיש לו מופעים רבים. העלים שלו יכולים להיות גדולים או קטנים, ירוקים או אדומים, ולפעמים גם צהבהבים, ובחורף הצמח בשלכת ונטול עלים בכלל (וכן, גם מגבעוליו צריך להזהר). גם הצמח עצמו, לפעמים נמוך כעשב ולפעמים הוא שיח גבוה, ולפעמים הוא גדל כמטפס על עצים אחרים וגבעוליו גולשים אל השביל ממעל.

בגדול, לצמח מקבץ של שלושה עלים, שוליים גלוניים, חלקים ללא שערות או קוצים. לרוב הם בעלי ברק שמנוני, אבל לפעמים יש אבק אז לא לסמוך על הברק.

כדאי לשים לב, אם אתם מטיילים הרבה באזורנו ובכלל בקליפורניה, חפשו את האוג הארסי סביבכם. ברוב השבילים הוא יהיה נוכח במידה זו או אחרת.

אל תשחררו את כלבכם מהרצועה בשביל בו יש הרבה אוג ארסי. גם כלבים וחתולי חוץ יכולים להכניס את היורושיול לביתכם.

ואם נגעתם? רוב הסיכויים שלא תדעו או תחושו בזה. רוב האוכלוסיה אינה אלרגית לאוג ארסי. אבל אם אתם יודעים שנגעתם, התקלחו בסבון ייעודי וכבסו בו את בגדיכם. לרוב לוקח זמן לתגובה האלרגית הזו להתפתח והרחצה/כביסה בסבון המיועד לכך יכולה להפחית משמעותית ואף למנוע את התפתחות הפריחה. המותג הידוע ביותר הוא סבון Tecnu והוא ניתן להשגה בכל בית מרקחת.

השטיפה כדאית גם אם אתם יודעים שאינכם רגישים כי ניתן לפתח את הרגישות עם חשיפות חוזרות לצמח הזה.

ואם אתם מפתחים את התגובה האלרגית? 

ברוב המקרים התגובה תתפתח יום או יומיים אחרי החשיפה, בנתק זמן מהמגע עצמו, כך שלא תמיד התגובה מאובחנת נכון. כדאי ליידע את הרופא/ה שהייתם בחוץ ושייתכן שנגעתם באוג ארסי. זה במיוחד נכון אם זה קורה לאורחים שביקרו אתכם וחזרו ארצה עם התגובה כי הרופאים בארץ לרוב לא מכירים את התופעה הזו.

הטיפול הוא במשחות סטרואידים אבל הרבה פעמים אלו שללא מרשם אינן יעילות וצריך סטרואיד במרשם. במקרה של התפתחות שלפוחיות בדומה לכוויה הטיפול יכול לכלול גם משחת סולפה וחבישה רצינית יותר. במקרה של תגובה רחבת היקף הסטרואיד ניתן פנימית ולא רק במשחה. גם עם טיפול מיידי וטוב, ההחלמה לוקחת זמן, לפעמים מספר חודשים. וזה מגרד מאוד.

אז הכי טוב – ללמוד לזהות את הצמח ולהמנע ממגע איתו. כמו שהאמריקאים אומרים:

Leaves of three- let it be!

שתהיה לכולנו עונת טיולים בטוחה!

Like hiking?

Visit my hiking blog!

http://mammaquail.blogspot.com/