ג׳ובילי 2020: אז מה הסיפור שלך?

מאת: דלית גבירצמן

ממש כמו פטריות אחרי הגשם, מיד עם תחילת השנה האזרחית החדשה, צצות ועולות כאן אצלנו בעמק תוכניות נפלאות ומעניינות. אחת מהן נקראית ג׳ובילי, משחק מילים באנגלית על יובל, מועד או חג – jubilee, והמילה Jew. מדובר בחווית לימוד על פי מיטב המסורת היהודית אך בפורמט נינוח, פלורליסטי, לא פורמלי ורב-גוני.

ביום ראשון ה-26 בינואר 2020, בין השעות 1:00-6:30, כולנו מוזמנים לג׳ייסיסי בלוס גאטוס להשתתף בחגיגה של תרבות, יהדות וקהילה. הנושא שנבחר השנה להיות התימה המרכזית של האירוע הוא ״The Stories We Tell” – הסיפורים שאנחנו בוחרים לספר, והוא כולל סדנאות, הופעות, הרצאות והתנסויות שכולן סובבות סביב הנושא המרכזי של סיפור סיפורים. הדובר המרכזי יהיה ג'ואל בן איזי שהוא מספר סיפורים מקצועי וסופר, שישלב בהרצאתו מוזיקה והומור, וכמובן, סיפורים מקהילות שונות ברחבי העולם.

המנחים שנבחרו להוביל את הסדנאות הם רבים והם מגיעים אלינו ממגוון רחב של תחומי תרבות ודעת; אנשי ונשות חינוך, עסקים, במה, מוזיקה, הנהגה והנחיית קבוצות. בין לבין, יתקיימו פעילויות הכוללות יצירה, אמנות, כתיבה יוצרת, סיפורי חוויות מ״תגלית״, דוכן ספרים, מופע מוזיקלי, ואיך אפשר אירוע יהודי בלי אוכל?

השבוע, ניתנת לכם הצצה אל שלוש מתוך שלל הסדנאות המרתקות שמוצעות לנו באירוע הג׳ובלי השנה.

השאלות שנשאלו היו זהות: מה הסיפור שלך (מי?), מה הסיפור של הסדנה שלך? (מה?) ומה הסיפור שלנו? (למה?), ואלה היו התשובות:

יעל יחיאלי

היא אשת חינוך, פעילה חברתית ומנחת קבוצות שחיה כיום בברקלי. יעל תעביר הרצאה בעברית על פמיניזם ויהדות בימינו בנושא ״לו אישה היתה כותבת את התנ״ך, כיצד היתה נראית היהדות״.

הסיפור שלי – אני בן אדם שמתעסקת בזהויות משלב מאוד צעיר בחיים. גדלתי במשפחה עם ארבעה אחים ואחות כך שזה גרם לי להיות אדם של קהילה וחברה. אני בן אדם של אנשים ואוהבת לעשות דברים עם עוד אנשים. הפרקים האחרונים של הסיפור שלי כוללים את זה שאני אקטיביסטית ופמיניסטית, שנאבקת על שוויון מתוך תפיסת עולם מוסרית. אני מאמינה שכל אדם נולד בצלם אלוהים, ובין אם יש ובין אם אין, כולנו נוצרנו על בסיס שוויוני. בשנים האחרונות אני דובקת באקטיביזם ובנסיון לתקן את העולם, לשפר ולעשות אותו יותר טוב עבורנו ועבור הדורות הבאים.

הסיפור של הסדנה – יש שתי זהויות שמאוד מעסיקות אותי. האחת היא הזהות היהודית והשנייה היא הזהות הפמיניסטית, ולעיתים הן מתנגשות זו בזו. היהדות, כמו כל הדתות המונותאיסטיות, היא דת שוביניסטית או פטריארכלית. אני מאוד אוהבת את הסיפור היהודי וההשתייכות לעם היהודי. אני אוהבת את התרבות ויש לי קושי רב עם הרבה מסרים, מצוות וערכים יהודיים שנוגדים את ערך השוויון. הפמיניזם הוא חלק ממאבק על שוויון כללי בין בני האדם. בסדנה נלמד על יסודות פמיניסטיים ביהדות ועל השינויים שקרו בעשרות השנים האחרונות שמאפשרים לשתי הזהויות האלו לחיות יחד כדי להיות פמיניסטית יהודיה. אנחנו נלמד טקסטים יהודיים ונזהה ביחד היכן המקומות שבהם זה מתנגש, והיכן המקומות שבהם ניתן למצוא דרך לגשר.

הסיפור שלנו – יש את ״שלנו״ כבני אדם, והסיפור שלנו הוא לעשות עולם טוב יותר. ויש ״שלנו״ שהוא של הקהילה הישראלית באזור או קהילת המהגרים הישראלית שהסיפור שלה הוא למצוא את הזהות, לדייק אותה ולחיות איתה בשלום. וכן, לזהות את האתגרים ולעבוד אתם.

דוד משר

לקראת ביקורו של הסופר אתגר קרת ב-17 במאי, יציג לנו הפרופסור דוד משר מאוניברסיטת סן חוזה את סיפוריו הראשונים של קרת מתוך האסופה “געגועי לקיסינג׳ר״ שראתה אור בשנת 1994. הטקסט ישמש כמצע לשיח על החברה והתרבות הישראלית כפי שהיא נשקפת בסיפוריו של הסופר הישראלי המצליח.

הסיפור שלי – לפני שהגעתי למחלקה לאנגלית באוניברסיטת סן חוזה, לימדתי באוניברסיטת תל אביב.

הסיפור של הסדנה – הכתיבה של אתגר קרת מלאה בהומור מוזר ומשונה, ובשל כך הסדנה תהיה מאוד כיפית. יחד עם זאת, הסיפורת שלו נוגעת גם בנושאים קצת יותר שנויים במחלוקת כמו שנאת נשים, הומופוביה, גזענות וכו׳. אשתמש בסדנה בסרטוני וידאו ואנימציה הקשורים לאתגר קרת ולכתיבה שלו כדי להציג את הרקע שמאחורי כמה מהסיפורים.

הסיפור שלנו – כאמור, אתגר קרת יגיע אלינו לביקור באביב ולכן אני מתכנן להציג בפני המשתתפים את הכתיבה שלו ולעודד אותם לקרוא עוד מספריו. אמנם, אין צורך בידע מוקדם כדי להנות מהסדנה, אך אשמח אם יהיו בקהל משתתפים שקראו מספריו של קרת. אנחנו נתמקד גם בתרגום של הסיפורים מעברית לאנגלית, וכיצד התרגום משפיע על אספקטים ספציפיים של הסיפורים, ולעיתים כיצד הוא מתורגם שלא כהלכה. לו הייתי יכול, הייתי קורא לסדנה שלי ״אתגר קרת: Found in Translation.״

דנה גרייצר-גוטליב

דנה, מנהלת הפעילות של המחלקה לתפוצות בחוף המערבי מטעם ההסתדרות הציונית, שמה לה למטרה לבנות גשרים בין ישראל לתפוצות. היא יוזמת ומנהלת תוכניות שמטרתן לקרב בין אנשים וליצור קהילות על בסיס ערכי יהדות פלורליסטית עם דגש על תרבות ישראלית ועברית.

הסיפור שלי – כילדה שהפכה לאישה יוצרת, הקול הנשי עניין אותי. גדלתי בתל אביב ולמדתי בבית ספר דמוקרטי שבו ידעתי שאני שווה בין שווים. אך כשהשתחררתי מהצבא וחיפשתי עבודה, גיליתי שלא כך הדבר. השבר הזה הוביל אותי ליצור, לכתוב, ללמוד ולבטא את קולי כאדם וכאישה. הקול הפנימי שלי הוביל אותי ליצור וחיבר אותי לנשים יוצרות, מנהיגות ומובילות חברתיות.

הסיפור של הסדנה – ״קולן״ הוא שמה של הסדנה והיא מספרת על הלבטים, ההתפתחות האישית, הסטיגמות, הקונצנזוס ומה שבינהם, בכל הנוגע להעצמה נשית. קולן הבטוח והלא מתנצל של נשים פורצות דרך, חיזק אותי. בחברה רב-תרבותית העוברת תהליכים רבים, קולן של הנשים סיפר ומספר עבר, הווה ועתיד. קולן מספר את הסיפור של כולנו, כנשים, כחברה וכפאזל הנקרא ישראל. דרך יצירתן של הזמרות נטע ברזילי, נרקיס, מרינה מקסימיליאן, נסרין קדרי ואסתר רדא נתוודע לסיפורן האישי המייצג את מורכבותה וצבעוניותה של החברה הישראלית.

הסיפור שלנו – בשנותיה הראשונות של ישראל שימשה המוזיקה ככלי תעמולתי שנועד לאחד את המדינה במטרות משותפות וחלום משותף. בכך, היא התעלמה מרב-התרבותיות הקיימת בישראל, בקולו של הפרט ובקול הנשי. בחרתי להתמקד ביוצרות עכשוויות כדי ללמוד דרכן על המגמות החברתיות המשתנות בישראל. החשיפה לעולמן הפרטי מספרת את סיפורה של החברה, שעם הזמן, לומדת, מקבלת, מנסה ומשלבת.

עוד הרצאות בולטות ומסקרנות ברשימה הארוכה והמכובדת של ג׳ובלי 2020 הן הרצאתה של אסתי בן דויד על סיפורן של רות ונעמי, דונה גריפית תספר לנו מנסיונה על ההשפעה המסתורית והקסומה של סיפורים על הצלחה עסקית, אביב מצקין המחנך האגדי מהאוזנר ירצה על הסיפורים שמחברים אותנו, רוני אלפרין יכשף אותנו שוב עם תאטרון הפלייבק שלו המבוסס על סיפורים מהקהל, פרופ' עדנה אפק תדון בשימוש בשפה העברית בסיפורי האהבה של ש״י עגנון ועוד רבים וטובים.

איפשהו בין כל פרטי האירוע, ההרצאות והפעילויות מצאתי ציטוט של הרבי נחמן מברסלב שמצא חן בעיני והוא אמר כך: ״אנשים אומרים שסיפורים נועדו לעזור לנו להירדם. אבל אני אומר שסיפורים נועדו לעורר אותנו!״ ביום ראשון ה-26 בינואר, תהיה לנו הזדמנות לשמוע סיפורים רבים שיעוררו בנו מחשבה, צחוק והרבה השראה.

לפרטים והרשמה לג׳ובילי 2020 לחצו כאן.

שבת שלום!

שלכם,

דלית גבירצמן

dalit@gvirtsman.com