פרשת בא: 40 שנה עד האקזיט 

מאת: אופיר גוטלזון

סטארט אפ ניישן, ככה קוראים לנו, ואני קורא את פרשת השבוע, "פרשת בא", בה משה החליט להוציא לפועל רעיון כל כך אמיץ וחדשני ואני חושב לעצמי שכבר אז אפשר היה לראות ניצנים של הסטארט אפ ניישן.

Photo by iStock/ratpack223

באותה תקופה, בני ישראל חיים במצרים כבר די הרבה זמן. הם אמנם עבדים, אבל נראה שכבר התרגלו לחיי היום יום של העבדות ואז מגיע משה, ומציע להם ללכת אל הלא נודע, לצאת ממצרים ולצאת מן העבדות.

באותו שלב בני ישראל שבויים בקונספציה, להשתחרר מעבדות יכול להישמע טוב אבל מה זה בעצם אומר? ולמה שנסמוך על איזה עברי מצרי מגמגם ונלך אחריו בעיניים עצומות?

לכאורה, בעיני בני ישראל משה הוא לא דמות להזדהות איתה. הוא לא חווה על בשרו את חיי העבדות כמוהם ולא ידע עבודה קשה מה היא, אך מצד שני הוא גדל אצל המלך אז הוא למד שם דבר או שניים בחייו. 

אם נחזור רגע לסטארט אפ ניישן, כיזם אתה פועל בו זמנית לשכנע גם לקוחות וגם משקיעים.

במקרה הזה הלקוח הוא פרעה אותו מנסים לשכנע שכדאי לו להתקדם לגרסה החדשה אבל הוא בשלו- ״כוַיְחַזֵּ֥ק יְהֹוָ֖ה אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל.

המשקיעים הם בני ישראל, הם לא ממש משתכנעים מהגרסה הראשונה של הפירוטכניקה ויושבים על הגדר אבל כשמגיעה גרסת 10.0 בתצורת מכת בכורות, הגרסה האחרונה זאת שממנה אין מצב שלא מתקדמים הלאה ״וַיֹּ֣אמֶר משֶׁ֔ה כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה כַּֽחֲצֹ֣ת הַלַּ֔יְלָה אֲנִ֥י יוֹצֵ֖א בְּת֥וֹךְ מִצְרָֽיִם", משה מציב להם עובדה. זה קורה. אתם מוזמנים להצטרף. הוא מעביר לבני ישראל כבר הכנה של ה-Termsheet הכולל את כל הפרטים של איך העסקה הולכת להתקדם לשלב הבא, רק מה שהם עוד לא יודעים עדיין זה שמממתינות להם עוד 40 שנה עד האקזיט המיוחל.

בפרשת בא עם ישראל ובסוף גם פרעה משתכנעים שהגיע הזמן לצאת ממצרים. לצאת ממצרים ולהשתחרר מעבדות זה לצאת קונספציה שאנחנו שבויים בה, זה אומר להאמין שיכולה להיות דרך אחרת, אפילו אם היא לא תמיד ברורה ולא תמיד אנחנו רואים בה את כל הפרטים. משה חווה על בשרו מה שכל יזם לפעמים חווה. צריך 10 נסיונות עד שהמסר עובר, או עד שיש Product Market Fit, אבל זאת דרך מעולה ללמוד לצאת מהבועה, לבדוק בשוק מה יגרום ללקוח להשתכנע ולא לנסות לחכות לגרסה 10.

היציאה ממצרים היא תהליך שהקהילה עוברת, היה כאן מסע שכנוע והרבה פירוטכניקה ששיאו היה ביציאה עצמה באותו הלילה. מדובר בתהליך של התחברות, תזכורות של אותם דברים בסיסיים שהם חלק מהאמונה או הזהות שמחברת אותנו להסטוריה ולשורשים, אבל גם נותנות לנו את הכלים לעצב את העתיד שלנו. 

בנימה אישית אני רוצה לספר שבחודשים האחרונים אני מעורב ביוזמה של קבוצת ישראלים שרצה לקונגרס הציוני (כן, ההוא של הרצל). זה נשמע אולי מוזר. מה לנו ולזה. ולמה קומץ ישראלים אמריקאים חושבים שזה מקומם לשנות את הקונספציה שהם חלק מיהדות אמריקה? הרעיון הוא להיות נציגים של הקהילה שלנו בתוך הקונגרס, להביא את הקול של הקהילה הישראלית שחיה בארצות הברית והיא חלק מהמארג של הקהילה היהודית האמריקאית. בחודש הקרוב כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לבחור ולהשפיע. אולי יש כאן איזו קונספציה חדשה ואני קורא לבחור להשפיע. אז בואו ותהיו חלק מישראל שלנו