ט"ו בשבט ברילוקיישן: הצעות לסדר ופעילויות לילדים 

מאת: טובה בירנבוים, הדס וייסברג ושולי זילברפרב-סלע

ט"ו בשבט, אולי יותר מכל חג אחר בלוח השנה העברי, הוא חג שקשור במקום. שורשי החג נעוצים בתקופת המקדש, בה ניתנו תרומות ומעשרות לכהנים וכל משמעותו של היום היתה עבודת אדמה, תרומה למקדש בירושלים ופירותיה של ארץ ישראל.

במהלך הדורות קיבל החג משמעויות אחרות: במאה ה16 המקובלים בצפת הפכו אותו לחג מיסטי עם טקס ששואב השראה מסדר הפסח, ובעשורים האחרונים הפכנו אותו ל"יום כדור הארץ" היהודי ומיקדנו את השיח בשמירה על הסביבה וחגיגת הטבע.

על אף המשמעויות החדשות של החג, האתוס הציוני, שעיצב את טקס הנטיעות, העמיק את המשמעות המקומית הארץ-ישראלית שלו באופן שמציב בפנינו, הישראלים שמחוץ לישראל, אתגר ביצירת טקס רלוונטי שחוגג את משמעויות החג המקוריות מחד, אך מעשיר את ההוויה העכשווית והמקומית שלנו כאן, מאידך.

על מנת לסייע בהכרעה המשפחתית כיצד לציין את החג, יצרו טובה בירנבאום והדס וייסברג סדר ט"ו בשבט המעמיד במרכזו אלמנטים חשובים בחיינו כאן ומזמן חשיבה ושיח אודותם. שולי זילברפרב סלע ליקטה מהנעשה בכיתות בגד כפת הצעות ליצירה, הפעלה וחוויה משפחתית שיעניקו הזדמנות להיכרות עם החג דרך חוויה חושית ורגשית.

סדר ט"ו בשבט משפחתי (למי שפה, למי ששם ולמי שפה ושם)

*להורדת גרסה להדפסה לחצו כאן

כוס ראשונה – בית

נמזוג כוס ראשונה, שכולה יין לבן (או תירוש לבן), המסמלת את עונת החורף.

על הכוס הראשונה נברך יחד: "בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן". – לחיים!

נטעם פרי בעל קליפה: שקד, אגוז, פרי הדר.

על הפרי נברך יחד: "בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ".

הפרי בעל הקליפה מסמל את הבית.

קריאה: יהי רצון שהיכן שנהיה בעולם, נשכיל לבנות בית חם; בין אם זמני, בין אם קבוע. בין אם נטענו שורשים ובין אם אנו חולמים על מקום אחר – נבנה בית שהוא עוגן, משענת ונחמה, בית שהוא פתוח לנזקק, שוחר קהילה, בית שהוא מקום מבטחים, מקום יצירה ומקום אהבה.

שאלה לדיון: היכן הוא הבית עבורכם? מה גורם לבית להרגיש בית?

קריאה:

איך זה להיות עץ / דתיה בן-דור

פעם שאלתי עץ: עץ, איך זה להיות עץ? אתה ודאי מתלוצץ – אמר העץ. לא ולא אמרתי. ברצינות גמורה. זה טוב או רע? רע?! – תמה העץ – מדוע? ולא איכפת לך שאתה תקוע כל השבוע? אינני תקוע. אני הרי נטוע. ולא מתחשק לך לפעמים ללכת לבקר חברים, או לראות מה נשמע במקומות אחרים אין לי כל צורך לנוד ולנוע, ציפורים מזמרות לי באופן קבוע, פרפרים לי נושקים, מלטפת הרוח, ולנגד עיני כל האופק פתוח. ובלילה, כשכולם ישנים אז מה? בלילה אני מאזין לדממה ושומע איך נושמת האדמה, איך פירות מבשילים, איך יורדים הטללים. ובתוך ענפי ישנים גוזלים ואני שומר על שנתם. אני אוהב אותך עץ – אמרתי, והלכתי אל גני ונטעתי לי עץ מול חלוני.

כוס שנייה – תרבות ומסורת

נמזוג כוס שנייה, שרובה יין לבן ומיעוטה יין אדום, המסמלת את עונת הסתיו. – לחיים!

נטעם פרי בעל גלעין: תמר, זית, מנגו.

הפרי בעל הגלעין מסמל את התרבות והמסורת.

קריאה: יהי רצון שהיכן שנהיה בעולם, נשכיל לשאת איתנו את התרבות העתיקה והעשירה שלנו, להרוות בה את צמאוננו ולהעניק לה משמעות חדשה על פי הזמן והמקום. נשאב נחמה מאוצרות התרבות שלנו, עוצמה מן הטקסים המשובצים בה ברוב תבונה, ונתאזר בחירות ובאחריות לעצב אותם בצלמנו כדמותינו.

שאלה לדיון: אילו מנהגים יהודיים אתם משמרים וכיצד אתם מעצבים אותם על מנת שיהיו רלוונטיים לזמן ולמקום?

שירה:

השקדיה פורחת / ישראל דושמן ומנשה רבינא

השקדיה פורחת

ושמש פז זורחת,

צפורים מראש כל גג

מבשרות את בוא החג.

ט"ו בשבט הגיע

חג לאילנות.

ט"ו בשבט הגיע

חג לאילנות.

הארץ משוועת

הגיעה עת לטעת,

כל אחד יקח לו עץ

באתים נצא חוצץ.

ט"ו בשבט הגיע…

כוס שלישית – זהות

נמזוג כוס שלישית, שרובה יין אדום ומיעוטה יין לבן, המסמלת את עונת האביב. – לחיים!

נטעם פרי ללא קליפה וללא גלעין שנאכל כולו: ענבים (צימוקים), תאנים (דבלים).

הפרי שנאכל כולו מסמל את הזהות שלנו.

קריאה:

יהי רצון שהיכן שנהיה בעולם, נשכיל להכיר בזהות המתפתחת שלנו ונקדיש זמן ומחשבה לתהליך עיצובה. נקפיד לחקור ולשאול, להפגש ולהכיר ולקחת אחריות על עיצוב זהותנו שלנו ועיצוב זהותו של הדור הבא.

שאלה לדיון: באילו אופנים השתנתה זהותכם והשקפת עולמכם למול שינויי המקום והסביבה?

קריאה:

שני יסודות / זלדה

הַלֶּהָבָה אוֹמֶרֶת לַבְּרוֹש

כַּאֲשֶׁר אֲנִי רוֹאָה

כַּמָּה אַתָּה שַׁאֲנָן

כַּמָּה עוֹטֶה גָאוֹן

מַשֶּׁהוּ בְּתוֹכִי מִשְׁתּוֹלֵל

אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲבֹר אֶת הַחַיִּים

הַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה

בְּלִי שֶמֶץ שֶל טֵרוּף

בְּלִי שֶמֶץ שֶל רוּחָנִיּוּת

בְּלִי שֶמֶץ שֶל דִּמְיוֹן

בְּלִי שֶמֶץ שֶל חֵרוּת

בְּגַאֲוָה עַתִּיקָה וְקוֹדֶרֶת.

לוּ יָכֹלְתִּי הָיִיתִי שׂוֹרֶפֶת

אֶת הַמִּמְסָד

שֶׁשְּׁמוֹ תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה

וְאֶת הַתְּלוּת הָאֲרוּרָה שֶׁלְּךָ

בָּאֲדָמָה, בָּאֲוִיר, בַּשֶּׁמֶשׁ, בַּמָּטָר וּבַטַּל.

הַבְּרוֹש שוֹתֵק,

הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טֵרוּף

שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵרוּת

שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דִמְיוֹן

שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחָנִיּוּת

אַךְ הַשַּׁלְהֶבֶת לֹא תָבִין

הַשַּׁלְהֶבֶת לֹא תַאֲמִין.

כוס רביעית – געגוע

נמזוג כוס רביעית, שכולה יין אדום, המסמלת את עונת הקיץ.

– לחיים!

נטעם פרי שכולו קליפה: חרוב.

החרוב שכולו קליפה מסמל את הגעגוע.

קריאה:

יהי רצון שהיכן שנהיה בעולם, לא נתכחש למורכבות והמחירים של ההחלטות שקיבלנו בחיינו. נתמודד באומץ עם ההתלבטויות שלא נותנות מנוח ועם הגעגוע הצובט. ניצור מרחבי שיח מוגנים ובטוחים של שיתוף בהתלבטויות, בכאב ובשאלות.

שאלה לדיון: באילו נקודות בחיים או בלוח השנה צפים רגשי געגועים, התלבטות או כאב?

שירה:

שירת העשבים / נעמי שמר ע"פ רבי נחמן מברסלב

דע לך

שכל רועה ורועה

יש לו ניגון מיוחד משלו

דע לך

שכל עשב ועשב

יש לו שירה מיוחדת משלו

ומשירת העשבים

נעשה ניגון של רועה

כמה יפה

כמה יפה ונאה

כששומעים השירה שלהם

טוב מאוד

להתפלל ביניהם

ובשמחה לעבוד את השם

ומשירת העשבים

מתמלא הלב ומשתוקק

וכשהלב

מן השירה מתמלא

ומשתוקק אל ארץ ישראל

אור גדול

אזי נמשך והולך

מקדושתה של הארץ עליו

ומשירת העשבים

נעשה ניגון של הלב.

ונסיים בשיר שתמיד עושה טוב על הלב:

אנשים טובים / נעמי שמר

תפקחו את העיניים, תסתכלו סביב

פה ושם נגמר החורף ונכנס אביב

בשדה ליד הדרך יש כבר דגניות

אל תגידו לי שכל זה לא יכול להיות

אנשים טובים באמצע הדרך

אנשים טובים מאוד

אנשים טובים יודעים את הדרך

ואיתם אפשר לצעוד

איש אחד קנה לי ספר בן מאה שנה

איש אחר בנה כינור שיש בו מנגינה

ואישה טובה אחרת לי נתנה את שמה

ומאז אני בדרך שרה במקומה

אנשים טובים…

איש אחד יבנה לי גשר כדי לחצות נהר

איש אחר יצמיח יער במורדות ההר

ואישה טובה אחרת, אם יהיה קשה

רק תצביע אל האופק ותבטיח ש –

אנשים טובים…

וממש כמו צמחי הבר הבודדים

הם עוצרים תמיד את החולות הנודדים

הרקיע מתבהר, וכבר אפשר לראות

אנשים על אם הדרך מחכים לאות

אנשים טובים…

חג ט"ו בשבט שמח!

פעילויות עם הילדים

שמירה על כדור הארץ

ערך מרכזי של החג הוא ערך המיחזור. בט"ו בשבט אפשר לקבל על עצמנו אתגר לא להשתמש בכלל בכלים חד פעמיים בימי החג. מי שמתחבר לערך השמירה על הסביבה יכול להצטרף למיזם קהילתי בעמק שמגיע אלינו מישראל אחרי שהפך להיט גדול בשכונות שונות. "הערכה הירוקה" היא ערכת כלים רב פעמיים אשר עוברת מאירוע לאירוע. תחשבו על זה, כמה אשפה אנחנו מייצרים בכל אירוע משפחתי או קהילתי מיום הולדת ועד קבלת שבת. הערכה תכלול כל מה שצריך כדי להפיק אירוע מושלם לכ-50 איש ללא שימוש בכלים חד פעמיים, צלחות, כוסות, סכו״ם, מפות, קישוטים ועוד. היעד שלנו הוא להקים כמה שיותר ערכות שיהיו פזורות ברחבי הוואלי לנוחיות הקהילה הישראלית ובכך לצמצם את כמות השימוש בחד פעמי. הערכה תינתן להשאלה ללא תשלום! 

בבגד כפת החלטנו להצטרף למאמץ של ענת לשם הנפלאה ולקרוא למשפחות למצוא דרך לתת סביב ערכי החג. כדי לתמוך בהקמת הערכה כל מה שצריך לעשות הוא לרכוש פריט אחד שניים או יותר, מה שמתאים, מהרשימה הזאת ולהעביר ל-ICC בג'ייסיסי פאלו אלטו.

מיחזור סביב ט"ו בשבט יכול לשמש בסיס למגוון פעילויות: ניקיון חופים, הכנת כלים לבית ופריטי לבוש מחומרים ממוחזרים (יש ברשת מגוון סרטונים בנושא).

וכמובן, ראש דשא!! גרבי ניילון,זרעים ואדמה ואתם מסודרים.

חידון לחג

עולם הצומח מספק לנו שלל פתגמים שזה הזמן להכיר את חלקם לילדים. ניתן לכתוב על כרטיסיות בצבע אחד את הפתגמים ואת המשמעות שלהם על כרטיסיות בצבע אחר ובכל פעם הילד יבחר פתגם וינסה להתאים לו את המשמעות ועל הדרך ילמד מילים חדשות בעברית.

הפתגמים הם:

"כי האדם עץ השדה"- כמו האדם גם העץ צומח, כמו העץ האדם נגדע

"מרוב עצים לא רואים את היער"- דקדוק רב בפרטים מערפל את התמונה הכללית

"התפוח לא נופל רחוק מהעץ"- הבן דומה להוריו במראה, בכישורים או בהתנהגות.

"אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר"- אם החזקים נפלו בצרה, כיצד יימלטו ממנה החלשים?

"צדיק כתמר יפרח"- איש ישר והגון יצליח

"איש תחת גפנו ותחת תאנתו"- הכול שרויים בשלווה, נחת באין מפריע ובשלום.

"נח על זרי הדפנה"- הפגין שאננות אחרי הישג או ניצחון משמעותי

"לא דובים ולא יער"- לא היה ולא נברא, אין שמץ של אמת בדבר, בדוי לגמרי

"נתלה באילנות גבוהים"- הסתמך על גדולים וחשובים ממנו

כמו כן, ניתן למצוא הרבה חידוני טריוויה על ט"ו בשבט באתר Kahoot ולהנות מחידון אינטראקטיבי שתמיד כיף לשחק בו. היכנסו לאתר Kahoot וחפשו ט"ו בשבט בעברית או באנגלית, בהתאמה לילדים.

שעת סיפור

לכבוד ט״ו בשבט, אפשר להקריא או לקרוא את הסיפור ״שישה בשקיק אחד״. הילדים ישמעו שמות של פירות מוכרים ופירות לא כל כך מוכרים וילמדו איפה הם גדלים ואיך. למשל, שבננה לא גדלה על עץ, אלה על שתיל גדול! באמת מוזר…  אפשר גם להגדיל לעשות ולהמחיז את הסיפור לאורחים עם כל הדמויות האהובות: שקד שקדני, תמר תמרוני, חרוב חברוני, תאנה גרגרת, בננה רעננה ותפוז הדור.

היכרות עם העצים

כדי להכיר את העצים אפשר לשחק במשחק רביעיות עצים, פרחים או צמחים. משם לחשוב יחד על עצים שונים ואילו פירות הם נותנים. אז איך חוגגים יום הולדת לאילנות? אנחנו חוגגים כשאנחנו דואגים להשקות אותם, כשאנחנו אוכלים מן הפרות שלהם ועל ידי נטיעות עצים ושתילת צמחים.

אפשר לספר על משפחה מיוחדת במינה, משפחת פרי הדר!! לזהות ולהכיר את השמות של כל הפרות הדר במשחק השמות. אפשר לקלף את קליפות הפירות ולהשוות את עובי הקליפות תוך הדגשה על המושגים עבה ודק. בהמשך אי אפשר שלא לטעום את הטעמים השונים של הפירות ולהשוות ביניהם כמו: ״מה יותר מתוק מ..״ מה יותר חמוץ מ..״ הילדים כל כך אוהבים את הטעימות שאפילו יהיו מוכנים לטעום את הלימון החמוץ. על איזה פירות מדובר? פומלה, אשכולית, תפוז, לימון וקלמנטינה.

אפשר לקחת את כל הפירות ולהניח על מצנח ולשחק בהעפתם והזזתם כמו עם כדורים. אפשר להגיד כל פעם שם של פרי הדר מסויים וכל ילד בתורו רץ למצוא אותו על המצנח וחוזר.

אפשר גם להפעיל את כל החושים על ידי עצימת עיניים ואז כל ילד ינסה לנחש מהו הפרי המונח מולו בעזרת חוש אחר כל פעם: ריח, מישוש, טעם. איזה כיף!

במטבח בבית, ילדים בכל הגילאים יכולים לסחוט מיץ תפוזים ולחתוך סלט פירות. אלו יהיו תוספות חגיגיות לשולחן הסדר וארבעת הכוסות הלבנות והאדומות.