הבחירות בארה"ב בצל הקורונה: כל התרחישים האפשריים

מאת: יפתח דיין

בימים טרופים אלו שואלים אותי לא מעט על מה עלול לקרות עכשיו בבחירות לנשיאות לאור משבר הקורונה, עם דגש על שאלות כמו דחייה או ביטול אפשריים של הבחירות, חוסר יכולת להצביע בקלפי ועוד.

בפוסט הבא אשיב בדיוק על שאלות אלו, ונמתח מעט את גבולות הדמיון בכל הנוגע למה שעלול לקרות.

***
האם טראמפ יכול להודיע על מצב חירום ולדחות את הבחירות?

Photo by iStock

מעשית, לא. לטראמפ אין אפשרות ריאלית לדחות את הבחירות. החוקה מאוד ברורה בהקשר הזה. טראמפ ופנס אינם יכולים להמשיך ולכהן מעבר לקדנציית 4 השנים לה נבחרו ב-2016 אלא אם נבחרו לכהונה נוספת, לרבות במצב בו לא מתקיימות בחירות.

אם טראמפ בוחר לנסות ולעכב או לדחות את הבחירות, הוא לוקח סיכון גדול מאוד. ברגע שמסתיימות ארבע שנות הכהונה שלו ולא מתקיימות בחירות, על פי התיקון ה-20 לחוקה שרשרת הירושה נכנסת לפעולה. כיוון שלא הוא ולא פנס יוכלו להמשיך בתפקיד, הבאה בתור תהיה יושבת ראש בית הנבחרים, ננסי פלוסי. דהיינו, הדמוקרטים יקבלו לידיהם את הנשיאות, גם אם באופן זמני עד קיום הבחירות שכסדרן.

הדחייה היחידה שיכולה לקרות, בתיאוריה, היא בין מועד הבחירות הנוכחי ובין מועד השבעת חברי הקונגרס מחדש – 3 בינואר, 2021. כל מועד מאוחר יותר, וטראמפ יצטרך לפנות את שדרות פנסילבניה 1600 ללא עכבות.

גם קידום דחייה קצרה שכזו תהיה מורכבת מאוד מבחינתו. חוק משנת 1845 מקבע את יום הבחירות בתאריך קבוע: יום שלישי הראשון שחל לאחר יום שני הראשון של חודש נובמבר. טראמפ יידרש להציג חוק חדש המאפשר את הדחייה, ולהעבירו דרך בית הנבחרים בו שולטים הדמוקרטים, משימה כמעט בלתי אפשרית מבחינתו.

במידה והמשבר לא יחלוף, האם ניתן יהיה לאפשר לאנשים להצביע ב-3 בנוב' בלי להגיע לקלפיות?

מתוך 50 מדינות ארה"ב, 28 מדינות מאפשרות כיום להצביע בדואר. 3 מדינות נוספות – וושינגטון, אורגון וקולורדו – מגדילות ומאפשרות להצביע אך ורק בדואר. 19 המדינות הנותרות לא מאפשרות הצבעה בדואר כיום.

התשתית החוקית להצבעה בדואר היא "קלפי נעדרים" (Absentee Ballot). כל מדינות ארה"ב מאפשרות לאנשים שאין באפשרותם להגיע לקלפיות ביום הבחירות להצביע קודם לכן, בדואר או באינטרנט.

אנשים שהשימוש באופן הצבעה זה הינו מוצדק על פי חוק עבורם הם:
-אנשים חולים או בעלי מוגבלויות שלא יכולים להתנייד לקלפי
-אנשים שאינם יכולים להגיע לקלפי מפאת הגבלות דתיות ביום הבוחר
-אנשים שנעדרים לאורך זמן ממחוז ההצבעה אליו השתייכו במקור (בין אם בשל מעבר למחוז או מדינה אחרים או בשל מעבר אל מחוץ לארה"ב)
-אנשים שמחויבים לעבוד בשעות בהן הקלפי פתוח
-אסירים המרצים מאסר בגין עבירות לא פליליות

כאשר מדינה מחליטה שהיא רוצה להתיר הצבעה בדואר, היא מתחברת לתשתית חוקית זו ומאפשרת "הצבעה בקלפי נעדרים ללא צורך בתירוץ" ("no-excuse absentee voting"). ישנה כיום הצעת חוק המונחת לפתחם של בית הנבחרים והסנאט אשר אוסרת על כל 50 המדינות להגביל הצבעה בקלפי נעדרים לכלל הציבור. העברת חוק זה וחתימתו על ידי הנשיא תבטיח שכלל אזרחי ארה"ב יוכלו להצביע בדואר.

עם התפרצות נגיף הקורונה, הלחץ על המחוקקים להעלות את החוק להצבעה גובר, אך הפילוג הנוכחי בוושינגטון עשוי למנוע פעולה בנושא. במקביל, המדינות לא חייבות לחכות לקונגרס הפדרלי, ולהחליט בעצמן שהן מאפשרות הצבעה בדואר אם טרם עשו זאת.

בחלק מהמדינות, כמו קליפורניה לדוגמא, יש תרבות ענפה מאוד של הצבעה בדואר. במדינות אחרות נוהג זה אינו מושרש. נגיף הקורונה עשוי לשנות לא רק את החוקים אלא גם את דפוסי ההצבעה בקרב מדינות שמתירות הצבעה בדואר מזה זמן רב.

מה קורה במדינות המתנדנדות בכל הנוגע להצבעה בדואר היום?

מרבית המדינות המעניינות ביותר בהקשר של הבחירות הקרובות מאפשרות הצבעה בדואר. הרשימה כוללת את פלורידה, ג'ורג'יה, אריזונה, נבאדה, צפון קרוליינה, פנסילבניה, מישיגן, ויסקונסין ואוהיו. המצטרפות האחרונות לרשימה היו מישיגן, בה הנושא הוכרע במשאל עם בבחירות ב-2018, ופנסילבניה, בה בית המחוקקים המדינתי העביר חוק המאפשר זאת באוקטובר 2019.

שתי המדינות היחידות אשר צפויות להיות מעניינות בבחירות הקרובות ואינן מאפשרות כיום הצבעה בדואר הן טקסס וניו המפשייר. בהיעדר חוק מדינתי, הסמכות בעניין ההצבעה נמצאת בידיהם של מזכירי המדינות (Secretaries of states), שהם נבחרי ציבור בדיוק כמו המושלים.

בניו המפשייר, סגן מזכיר המדינה מסר לאחרונה בראיון שלמרות שהמזכיר אינו תומך בהתרה כללית של הצבעה בדואר, הוא בהחלט מתכוון לרכך את הקריטריונים להצבעה זו במצבי חירום נוכח משבר הקורונה.

חשוב להדגיש שהצבעה בדואר אין משמעותה בהכרח שקל יותר להצביע. בחלק מהמדינות, כמו ויסקונסין, צפון קרוליינה וג'ורג'יה, ישנם חוקים המחייבים להירשם למאגר המצביעים באמצעות תעודת זהות המכילה תמונה (Voter ID laws), ורק אז ניתן להצביע בדואר. רבים מאזרחי ארה"ב אינם נושאים תעודות מסוג זה, וייתכן שהנפקתם תהיה אף איטית ומורכבת יותר נוכח משבר הקורונה נוכח שיבושים בשירותים הציבוריים.

אז האם בעצם אין חשש מ"משבר חוקתי" נוכח הקורונה?

לא, בהחלט יש חשש שכזה. משבר חוקתי הוא מצב בו החוקה אינה מספקת מענה מפורש לשאלות מהותיות שעולות במסגרת הבחירות, והפרשנות עוברת לידי גורמים בעלי גוון פוליטי. המשבר החוקתי האחרון ארע בבחירות בשנת 2000, בהם ויכוח קשה בכל הנוגע לספירת הקולות בפלורידה הוכרע על ידי בית המשפט העליון לטובת ג'ורג' בוש הבן.

קשה לחזות מראש איך משברים מסוג זה יתגלגלו. יחד עם זאת, ניתן להניח ששילוב של ריבוי הצבעות בדואר נוכח משבר הקורונה לצד תוצאה צמודה באופן יחסי עשויה להוות כר פורה לוויכוחים ולקרבות בין הדמוקרטים והרפובליקנים. ניתן לדמיין כבר מספר תרחישים אפשריים.

תרחיש ראשון: פלורידה חוזרת על עצמה. בערך.

נניח שהרפובליקנים מנצחים על חודה של מדינה אחת, בפער קולות זעום. נניח שמדינה זו היא אחת המדינות הצמודות והמפולגות ביותר בארה"ב כיום – ויסקונסין. נניח שיתברר שבאחד מהמחוזות הגדולים במדינה, ספירת הקולות בוצעה במתודולוגיה שונה לחלוטין מביתר המחוזות, וישנה סברה שספירה מחודשת שתיישר קו עם יתר מחוזות המדינה תביא לתוצאה שונה.

מזכירי המדינות, האחראים על ניהול הבחירות, אמונים גם על נושא ספירת הקולות. מזכיר המדינה של ויסקונסין הוא דמוקרט והוא לבטח יקבע במצב כזה שיש לבצע את הספירה מחדש. הרפובליקנים במדינה יעתרו לבית המשפט העליון המדינתי של ויסקונסין.

בתי משפט עליון מדינתיים הם פוליטיים ללא כחל ושרק, ומתאמצים הרבה פחות מהעליון הפדרלי להצטייר כממלכתיים. כיום הרוב בעליון של וינסונסין נמצא בידיהם של הרפובליקנים, ולכן צפוי לפסוק שיש לבטל את הספירה המחודשת. הדמוקרטים יעתרו במצב זה לערכאת ערעורים פדרלית. אם ינצחו בה, הרפובליקנים יעתרו לעליון, ואם יפסידו בה, יערערו לעליון בעצמם.

כיצד יפסוק העליון בהרכבו הנוכחי במצב שכזה? לרפוב' יש בעליון רוב של 5-4. ג'ון רובטרס, נשיא העליון השמרן, לבטח ייחשב לקול המכריע. רוברטס ידוע בנטייתו לשמרנות משפטית – פסיקה בפרשנות מצמצמת שנוטה לא לפרש את החוקה מעבר לפשט הפסוק.

בכל הנוגע לטוהר הבחירות החוקה די ברורה – המדינות אחראיות בעצמן לניהול הקלפיות וספירת הקולות. העליון המדינתי הוא הסמכות המשפטית לפרשנות החוקה המדינתית, ולכן רוברטס יעדיף שלא לערער על פסיקתו בנושא זה. רוברטס יפסוק להכיר בהחלטת העליון של ויסקונסין. הספירה המחודשת תיעצר וטראמפ זוכה בכהונה שנייה.

תרחיש שני: טראמפ פועל עצמאית

נניח שתוצאה כלשהי בחבר האלקטורים שמביאה לניצחון של הדמוק' בזכות שתי מדינות. בעוד הליברלים חוגגים, טראמפ יכריז שהממשל זיהה חשדות לזיופים באותן שתי מדינות, ומקים ועדה ממלכתית שתבחן את הנושא. הוועדה, שתהיה עמוסה בעושי דברו של טראמפ, תקבע שיש חשד סביר לזיופים במחוזות בעלי הטיה דמוק' ברורה, ותמליץ לפסול את סך הקולות שהגיעו מהם, צעד שיעביר את הניצחון לטראמפ.

לוועדה זו על פי רוב הדעות לא יהיה מנדט חוקתי, שכן מי שאמון על היבטים של הצבעה ובחירות בכל מדינה הם מזכירי המדינות הספציפיות לצד ועדות הקלפי המחוזיות עצמן. טראמפ יעתור לערכאות משפטיות, והנושא יגיע לדיון בעליון הפדרלי.

הפעם, ההחלטה של רוברטס תהיה קשה יותר. לכאורה, האידיאולוגיה המשפטית בה הוא דוגל לא מצדיקה הכרה במהלכים של טראמפ, אשר אינם מגובים בחוקה או בחוק. בנוסף, רוברטס ידוע בחשיבות שהוא מייחס לבית המשפט העליון כמוסד לאומי ולאמון הציבור בו, ועל כן לבטח יחשוש מאבדן אמון בעקבות מתן יד למהלך דרמטי שכזה.

בכל זאת, האם יוכל לעמוד בפרץ נוכח הלחץ הרפובליקני? כן. הוא יפסוק עם השופטים הליברלים, המהלך של טראמפ יקרוס, והצ'לנג'ר הדמוקרטי יושבע לנשיאות.

תסריט שלישי: לכו תחפשו אותנו

היכונו לתסריט המופרך והביזארי מכולם, אבל גם למעניין ביותר. נניח שכל המדינות נערכות לקראת הצבעה המונית בדואר. במקביל, משבר הקורונה שוטף את האומה. מחדליו של טראמפ בראשית המשבר לצד אבדן חיי אדם רב מביא לפגיעה אנושה בפופולריות שלו, ולהנחת עבודה שהוא צפוי להפסיד בפער ניכר את הבחירות לצ'לנג'ר הדמוקרטי.

בעוד הדמוקרטים מקררים את השמפניות, הרפובליקנים מתכננים מהלך חסר תקדים שיעניק להם את הבחירות, ויש להם בכיס נשק סודי – האלקטורים. אותם אלו מחבר האלקטורים (The Electoral College).

שיטת הבחירות של ארה"ב קובעת שאנשים, המכונים אלקטורים, אמורים לייצג את תוצאות הבחירות במדינות השונות בהצבעה חגיגית שנערכת לאחר שכל המדינות מסיימות את ספירת הקולות. מספר האלקטורים של כל מדינה הוא כסכום מספר נציגיה בבית הנבחרים ובסנאט, ומי מהמועמדים שצובר רוב של 270 מתוך 538 אלקטורים זוכה בנשיאות.

לאורך ההיסטוריה השתרש הנוהג שבכל מדינה שתי המפלגות מציגות סוללת אלקטורים פוטנציאלית מטעמן. מועמדים אלו נבחרים על פי רוב ישירות על ידי המפלגה או בפריימריז. כאשר מדינה מוכרעת לטובת אחת המפלגות, הסוללה של אותה מפלגה היא שזוכה לייצג את המדינה בחבר האלקטורים.

אלא ששיטה זו היא נוהג. במקור מי שממנה את האלקטורים הוא בית המחוקקים המדינתי. כיום הוא עושה זאת בעקיפין, בכך שהוא בעצם מתיר את השיטה הנהוגה. כאן הרפוב' נכנסים לתמונה. נניח שהם יטענו עוד לפני הבחירות שההצבעה בדואר מוטה לטובת הדמוק' מסיבה כלשהי, ושבכוונתם לאזן הטיה זו בכך שיקראו לבתי המחוקקים המדינתיים למנות אלקטורים במישרין, ולא בשיטה שהתגבשה לאורך השנים.

יום הבחירות מגיע והדמוקרטים זוכים בקלות. האלקטורים כעת נדרשים לייצג את תוצאות מדינותיהן. מכיוון שהרפוב' שולטים בהרבה בתי מחוקקים מדינתיים במדינות מתנדנדות, נשלחים לחבר האלקטורים נציגים רבים המעוניינים להתעלם מרצון הבוחר ולהצביע בעד טראמפ, בניגוד לרצון הבוחר. תופעה זו מכונה "האלקטור הבוגדני" (Faithless Elector).

האם אלקטורים באמת יכולים לעשות דבר כזה? תלוי. הסמכות לקבוע כיצד רשאים אלקטורים לנהוג נמצאת בבתי המחוקקים המדינתיים. חלק לא מאפשרים להם להצביע בניגוד לרצון הבוחר. אחרים מאפשרים זאת, אבל מגדירים מהלך שכזה כעבירה בדרגות חומרה שונות. קבוצה שלישית של מדינות לא מתייחסת לנושא בכלל במישור החוקי, ובכך הלכה למעשה מאפשרת לאלקטורים להצביע לפי ראות עיניהם.

מדינה מעניינת בהקשר הזה היא פנסילבניה. בבית המחוקקים שלה יש רוב רפובליקני ונכון להיום אין לה חוקים המתייחסים לתופעת האלקטור הבוגדני. במצב היפותטי בו הרפובליקנים מורדים בשיטה והולכים בכל הכוח על הפיכה בחבר האלקטורים, פנסילבניה תעמוד בקדמת הבמה.

*מתעניינים בפוליטיקה האמריקאית? לקריאת פוסטים נוספים בנושא היכנסו לבלוג של יפתח דיין, על פילים וחמורים