בעיות בדיאטה- חלק א

מאת: יעל דרור

חלק א

התחלתם בדיאטה במטרה לרדת במשקל ולאחר תקופה של ירידה רצופה נתקעתם במשקל למשך זמן ארוך? ניסיתם לשנות את התפריט וגם להגביר ולגוון את הפעילות הגופנית, אך עדיין לא הצלחתם לשנות את המשקל?! מה קורה כאן? האם יכול להיות שקיימת בעיה בריאותית/תזונתית שבגללה הגוף לא ממשיך לרדת? האם יכול להיות שיש חוסרים של ויטמינים הפוגעים בקצב שריפת השומן והירידה במשקל? מה עושים ואיך מאתרים את הבעיה?

חכו רגע, לא כל עצירה במשקל מעידה על בעיה
עצירה בירידה במשקל בזמן דיאטה יכולה להיות דבר תקין ונורמאלי המעיד על הקצב הנכון של הגוף לירידה במשקל (ירידה, עצירה ושוב ירידה). החשד שיש בעיה עלול לעלות כאשר העצירה נמשכת זמן ממושך (לפחות חודש+) ואתם יודעים שאתם מקפידים על כל הכללים שבתיאוריה היו אמורים לאפשר לכם לרדת במשקל. אין הכוונה למצב בו אתם "מעגלים פינות" וחוטאים מידי פעם במאכלים היכולים להוסיף קלוריות ולעצור את הירידה וגם לא על תקופות בהן צמצמתם את הפעילות הגופנית או נאלצתם להימנע ממנה לתקופה מסוימת. במקרים אלו אתם יודעים בדיוק מה השינוי שגרם לעצירה בקצב הירידה. אולי זה נראה לכם זניח ולא משמעותי, אך אם אכן שיניתם את התזונה והפעילות הגופנית, זה יכול להסביר את העצירה והדרך לחזור חזרה למסלול היא פשוט לשמור היטב על התפריט ולחזור לבצע פעילות גופנית בצורה רצינית.

איטי זה עדיין בריא!

Bradley Stemke


שימו לב, קצב ירדה איטי במהלך דיאטה מעיד על מצב תקין ולא על בעיה. כלומר, יכול להיות שהשינוי יהיה איטי, ירידה ממוצעת של 300-200 גרם בשבוע וזה תקין למרות שאתם משקיעים הרבה. מכאן שכל עוד יש מגמה קבועה של ירידה במשקל, זה תקין. אולי צריך לבחון שוב את התפריט ולמצוא מדוע החסר הקלורי היומי איננו כה משמעותי, שגורם לגוף לרדת לאט, אך זה עדין כאמור לא מעיד על בעיה בריאותית. יכול להיות גם שזה הקצב הירידה הטבעי של הגוף שלכם וצריך לקבל את זה ופשוט להמשיך לשמור עם הרבה סבלנות.

עם זאת, מתי זה יכול להעיד על בעיה?
החשש לגבי בעיה בריאותית או חסרים תזונתיים העלולים לגרום לבעיה בקצב חילוף החומרים, צריך להתעורר כאשר אתם שומרים היטב על כל הכללים ועדיין לא רואים שינוי במשקל, במשך זמן ארוך (מעל חודש) אם יש חשש לבעיה בריאותית שפוגעת בירידה במשקל, השלב הראשון הוא לבצע בדיקות דם ולנסות לאתר חסרים תזונתיים שעלולים לפגוע בתהליך הדיאטה. ישנם 4 מדדים היכולים להשפיע מאד על קצב חילוף החומרים, יעילות שריפת שומן, בניית השרירים ובכלל על המצב הבריאותי. חלק מהמדדים עלולים להיות מושפעים מדיאטה לא מאוזנת או עומס אימונים ולכן חשוב במיוחד לוודא שהם תקינים במהלך שינוי תזונתי.

מה הן ארבע בדיקות הדם שכדאי לבצע כשהמשקל תקוע לאורך זמן?

TSH
מדובר בבדיקה שמטרתה לבחון את קצב הפעילות של בלוטת התריס (Thyroid). בלוטה זו ממוקמת באזור הצוואר מתחת לסנטר. תפקידה של הבלוטה הוא לשלוט/לווסת את חילוף החומרים בגוף. ה-TSH הוא הורמון המופרש מבלוטה במוח (היפופיזה) שמבקרת את פעילת בלוטת התריס. כאשר הבלוטה עובדת לאט מדי, כל חילוף החומרים ושריפת הקלוריות בגוף יהיה איטי מדי והערך של ה-TSH יהיה גבוה. כאשר הבלוטה עובדת מהר מדי, הערך של ה-TSH בבדיקות הדם יהיה נמוך מדי. כלומר, הערך של ה-TSH הינו הפוך לפעילות הבלוטה.
תופעות לוואי היכולות להיות כאשר סובלים מפעילות נמוכה של בלוטת התריס: עצירות ובעיות במערכת העיכול, עור יבש, נשירת שער, מצב רוח ירוד עד דיכאון, עייפות ועוד.
במחקר שהתפרסם ב- 2008 השתתפו 2407 אנשים ללא בעיות בבלוטת התריס. המחקר נמשך במשך 3.5 שנים בו בדקו החוקרים את הקשר בין משקל המשתתפים לבין ריכוז ה-TSH בדם. בתחילת המחקר נכללו משתתפים שערכי ה-TSH שלהם היו בטווח הייחוס התקין  mu/l 0.5-5.0 , ובסוף המחקר נכללו כל המשתתפים שערכי ה-TSH שלהם  mu/l  0.5-10.0 (כלומר, גם אנשים שהערכים שלהם יצאו כבר מהטווח התקין, אך עדיין לא קיבלו טיפול תרופתי לאיזון תפקוד הבלוטה).
תוצאות המחקר– עליה בריכוז ה-TSH השפיעה באופן מובהק על משקל הגוף בקרב גברים ונשים. בנשים, ככל שריכוז ה- TSH עלה, חלה עליה מובהקת של 0.5-2.3 ק"ג במשקל. גם בקרב הגברים חלה עליה דומה במשקל של 0.4-1.3 ק"ג כאשר חלה עליה בריכוז ה-TSH.
מסקנות המחקר– תפקוד בלוטת התריס (כפי שהוערך על פי רמות ריכוז ה-TSH בדם), משפיע על משקל הגוף בשני המינים. ממצאי מחקר מעלים את האפשרות שאף עליה מתונה בריכוז ה-TSH בדם בתוך הטווח התקין עלולה להיות קשורה בעליית משקל. לכן, שווה לבדוק ולהשוואת את התוצאות לבדיקות קודמות ולראות אם יש עליה בערכי ה-TSH, גם אם עדין בתוך הטווח התקין.

 D ויטמין
ויטמין D נוצר ברובו בעת חשיפה לשמש (קרני UV). כמות מועטה (כ-10% בלבד) מתקבלת מהמזון שאנו אוכלים. בעיקר מזונות שמנים מן החי כמו ביצים, שמנת, חמאה, דגים שמנים, חלב שמן עוד. ויטמין D חשוב מאד לבניית העצמות, תפקוד מערכת החיסון, מניעה של סוגים שונים של סרטן, הורדת הסיכון לסוכרת ומחלות לב. מחקרים בשנים האחרונות הראו כי חסר בויטמין D גורם להרס חלק מסיבי השרירים. הכוונה היא לסיבי הכוח (סיבים לבנים), החשובים מאד לשמירה על שיווי משקל ומניעת פציעות חמורות (שברים) בעת נפילות.
תופעות לוואי נוספות בעת מחסור בויטמין D- חולשה כללית, בעיות יציבות ושיווי משקל, סיכון מוגבר למחלות, בגלל ירידה בתפקוד מערכת החיסון, אוסטיאופורוזיס ועוד.
מחקר
שהתפרסם בינואר 2010 הראה כי קיים קשר בין צבירת שומן בגוף לבין חסר ויטמין D. תוצאות המחקר הראו כי לאנשים הסובלים מחסר בויטמין D יש סיכוי גבוה פי 3 לסבול מהשמנה בטנית (היקף מותניים רחב מהנורמה). כלומר, חסר ויטמין D פוגע במקביל ביכולת לבנות שרירים ואף מעלה צבירת שומן בכל הגוף ובמיוחד באזור הבטן.
בעבר חשבו שאנשים שחיים במקומות בעולם שיש בהם הרבה שמש (ישראל, המזרח התיכון, קליפורניה ועוד) לא צריכה להיות בעיות מחסור בויטמין D. עם זאת, בשנים האחרונות התגלה, כי לא משנה מקום המגורים על הגלובוס, לרוב האוכלוסייה בעולם יש חסר של ויטמין D. כדאי אולי לדעת, שאוכלוסיה של "עובדי משרדים" נחשבת לאוכלוסיה בסיכון מוגבר לחסר ויטמין D.
כיום, ברוב בדיקות הדם השגרתיות ניתן לבקש לבצע ויטמין D. עם זאת, במידה ולא עשיתם הרבה זמן בדיקות דם, זה הזמן לגשת לרופא המשפחה ולעשות בדיקות דם לאיתור רמות ויטמין D. ניתן כמובן לבקש מהרופא באופן מפורש לכלול את הבדיקה של ויטמין D בתוך מכלול הבדיקות, על מנת להיות בטוחים שהיא תתבצע.