עולים שלב: חמישה דברים שהאירו לי את השבוע

מאת: דלית גבירצמן

השבוע הרגשתי פתאום תחושה של סוף באוויר, אבל הסוף הזה לא היה החלטי כמו בסופים של ממש. זה היה סוף של נקודה פסיק ולא של נקודה בסוף המשפט, ובטח שלא כמו סוף של סימן קריאה. לא היו בסוף הזה אפילו שמץ של חגיגיות או התרגשות אמיתית. שנת הלימודים, האביב ותקופת הבידוד והסגר פשוט גוועים להם לאיטם, מתמוססים וזולגים מתוך מציאות הזויה אחת אל תוך מציאות משונה אחרת. הזמן קיבל מימד נוזלי, פלסטי כמעט. תוכניות הקיץ הזה נראות לי פתאום כמו גביע גלידה שנשמט מידי תוך כדי נסיעה על הכביש המהיר, והן מתרחקות ממני, נמסות לאיטן על כביש אספלט לוהט ופשוט משנות צורה ממצב צבירה אחד למשנהו. שום דבר לא מוגדר, הגבולות לא ברורים וכולנו עדיין מגששים את דרכנו באפילה. כן טסים, לא טסים, כן חופשה, לא חופשה, כן מסיכה, לא מסיכה. קיץ 2020. סיום שנה ללא טקסים, ימי הולדת ללא מסיבה, פגישות ללא חיבוקים, למלכה אין בית ולמלך אין כתר.

בתוך כל החמקמקות הזאת וחוסר הוודאות, אני ממשיכה לחפש לי עוגנים ולנוח באיים קטנים של הנאה. אפילו בהעדר תרועות ומצהלות, אני משתדלת להאחז בדברים שממלאים את הלב בהשראה ובשמחה. אני יודעת שגם זה יעבור. אני אפילו מביאה את עצמי לחשוב האם ולמה אתגעגע אחרי שכל זה יהיה מאחורינו? האם אסתכל אחורה אל התקופה הזאת בשמץ של ערגה? האם אתגעגע לארוחות הביתיות המושקעות? לשקט ברחובות? לעובדה שלפתע הבחנתי בציוץ הציפורים אפילו בעיר הגדולה? לעובדה שבתוך כל האין צמחו המון אפשרויות? לחירות להסתובב בפיג׳מה כל היום? לזמן האיכות עם הילדים?

יותר מתמיד, אני מרגישה שהחובה והאחריות לשמירה על איכות החיים שלי מוטלת עלי. אם אני לא אדאג למלא את יומי בתוכן ובעניין, בהשראה, בעשייה ובמשמעות, אף אחד לא יעשה זאת למעני. ואם יש דבר אחד שלמדתי בחודשים האחרונים, זאת היכולת להפנות את המבט פנימה ולהעתיק את מוקדי המשיכה מן החוץ פנימה. למדתי מחדש להעריך את החירות לבחור, ללמוד ולברור מה נחוץ ומה מיותר.

אז בין נקודות הפיסוק לרגעי הפקפוק, בחרתי לשתף אתכם בדברים הקטנים שהאירו לי את השבוע. אלו היו כמה מהחוויות והבחירות האישיות שלי שהסבו לי הנאה, רוממו את רוחי, מילאו את ליבי, וכמובן, איך לא, גם את בטני. ואם אצליח להאיר גם לכם, ולו רגע אחד כזה או שניים – לא תהיה מאושרת ממני.

פומלה (Pomella) – מסעדה חדשה

השפית מיקה טלמור. צילום: sashaphotography.com

אז אחרי שבישלנו ואפינו וטרחנו על הכנת שלוש ארוחות ביום במשך שבועות וחודשים ארוכים, קצת בא לנו לנוח ולהתפנק. וכאילו קראה את מחשבותינו, בדיוק כעת פתחה השפית מיקה טלמור את המסעדה החדשה שלה ״פומלה״. אחרי שנאלצה לסגור את המסעדה הקודמת שלה ״Ba-Bite” שבאוקלנד, שינסה מיקה את מותניה והקימה מסעדה ים-תיכונית חדשה, ואפילו מגיפה כלל עולמית לא תעמוד בדרכה. כי מי יכול לעמוד בפני זוג העיניים הכחולות האלו, החיוך המקסים, האנרגיות החיוביות והאוכל המצוין? מידי שבוע, אני בוחרת לי כמה מנות מהתפריט המשתנה ונהנית מסלטים מנצחים, מנות עיקריות נפלאות של דגים, בשר וקוסקוס צמחוני ומקינוחים מצוינים כמו רוגלך, בבקה, מלבי, חלבה ואפילו מילקי. בחג השבועות חגגנו עם בבקה מלוחה ממולאת בגבינות עיזים ופסטו ועוגת גבינה חלומית. אל ההזמנה השבועית אני מוסיפה תמיד גם ארגז גדול של ירקות ופירות אורגניים המספק את כל צורכינו, ומסב לנו הנאה והשראה להכנת מנות שונות ומגוונות במהלך השבוע. מיקה מתכוננת לפתוח את שערי ״פומלה״ לישיבה בחוץ ממש בימים אלו, וזה בדיוק הזמן לתמוך בעסקים קטנים ובמגדלים מקומיים. כולכם מוזמנים!

Pomella, 3770 Piedmont Ave. Unit B, Oakland, CA 94611

מיני סדרה חדשה: גברת אמריקה (Mrs. America)

סדרת טלוויזיה חדשה ששבתה את ליבי היא הסדרה ״גברת אמריקה״ בכיכובה של האחת והיחידה, קייט בלאנשט. השחזור התקופתי של שנות השבעים הזכיר לי את מה שעשתה הסדרה הבלתי נשכחת Mad Men לשנות השישים. הסדרה עוקבת אחר המאבק הפמיניסטי לשוויון בין המינים, ובדמותה של פיליס שלאפלי, עורכת דין ופוליטיקאית שהתנגדה נימרצות ונלחמה ככל יכולתה במאבק לשוויון זכויות לנשים. שלפלי מפיצה כתב עת שבו היא מביעה את עמדותיה, מארגנת חוגי בית, יוצאת להפגנות, ואפילו כמעט והופכת ליועצת בממשל רייגן. במקביל אליה, מסופר סיפורן של הפעילות הפמיניסטיות הידועות  גלוריה סטיינם (בכיכובה של רוז ביירן), שירלי צ׳יזהולם (השחקנית הנפלאה מ״כתום זה השחור החדש״) ועוד. הסדרה מהווה הצצה מרתקת לתרבות וההיסטוריה האמריקאית ולאירועים והאנשים שעיצבו את אותן השנים. הליהוק המעולה, העיצוב וההקפדה על הפרטים, קטנים כגדולים, המשחק המצוין והקונפליקט המהותי כל כך, כל אלו ועוד, הופכים את הסדרה ״גברת אמריקה״ (המוקרנת בHulu) לאיכותית במיוחד!

אני מצאתי שהיה לי מעניין להמשיך משם ישירות לצפייה בסרט הדוקומנטרי על חייה של הילארי קלינטון, אף הוא עלה ב-Hulu, שמתכתב היטב עם הסוגיות שמעלה הסדרה ״גברת אמריקה״.

ספר+סדרה חדשה: שריפות קטנות בכל מקום (Little fires everywhere)

ארועי השבוע האחרון שינו את העדשה דרכה אנחנו רואים את העולם. הכול נשמע ונראה פתאום אחרת. רב המכר המרשים ״שריפות קטנות בכל מקום״ שנכתב בשנת 2017 על ידי סלסט אינג נשמע ונקרא באופן שונה באוזנים שהפנימו סוף סוף, ש״חיי שחורים נחשבים״ זה הרבה יותר מסיסמה ליברלית. לו הייתי צופה בסדרת הטלוויזיה הזו לפני חודש, הייתי וודאי נפעמת ונרגשת בעיקר מהדרמה המשפחתית ומהאמירות העמוקות והנוקבות בנוגע לאימהוּת. אלא שאני כבר במקום אחר, והמתחים הבין-גזעיים המבעבעים מתחת לפני השטח בשכונת Shaker Heights שבאוהיו, הפכו בעיני להיות המוקד שלה. הסדרה בכיכובן של ריס וויטרספון (שאף בחרה בספר לבוק קלאב שלה והפיקה אותה עבור Hulu) וקרי וושינגטון היפיפיה הזכורה לנו מ״סקנדל״, כתובה ומשוחקת היטב. היא נוגעת בנקודות כואבות ביחסי אימהות-בנות, קריירה והגשמה עצמית אל מול ההקרבה והמרוץ אחר התמונה המשפחתית המושלמת. מומלץ וומעורר מחשבה!

קטיף דובדבנים ומתכון לריבה

האם יש כאן מישהו שלא ביקר בשבועות האחרונים בעיר Brentwood? אם יש מישהו כזה, זה בדיוק הזמן להיכנס למכונית ולהפליג אל עבר האושר. במרחק של כשעה נסיעה מסן פרנסיסקו שוכנת עיר קטנה שמתעוררת לחיים בתקופה זו של השנה. הסיבה לכך היא כ-60 חוות חקלאיות הנמצאות בה, המציעות מסלול לקטיף של דובדבנים, אפרסקים, תותים ושאר גידולים מקומיים. ישנן חוות שבהן ניתן פשוט לרכוש את הפירות בדוכן ובאחרות ישנה אפשרות לקטוף בעצמכם. זהו יום בילוי וכיף של ממש, לקטנים וגדולים כאחד. אני לקחתי את הילד הפרטי והחברה שלו שהגיעו לביקור, וקטפנו דובדבנים מלוא הטנא. אחר כך עצרנו ליד דוכן שהציע למכירה שקדים טריים, דבש, שמן זית, פירות יער ועוד ירקות ופירות אורגניים, ואפילו התפנקתי בזרים של לבנדר טרי שמילא את המכונית בניחוחות נפלאים. אחר כך, כשהגענו הביתה, מיד הפשלתי שרוולים, העמדתי סיר גדול והכנתי ריבת דובדבנים מהחלומות. לפרטים לחצו כאן.

והנה המתכון:

ריבת דובדבנים מהחלומות

מה צריכים?

קילו דובדבנים טריים, שטופים ומגולענים

4 כוסות סוכר (800 גרם)

מיץ מחצי לימון

חצי לימון שלם

1 תפוח עץ בקליפתו, חתוך לרבעים

מה עושים?

שמים בסיר את הדובדבנים, התפוח, הסוכר ומיץ הלימון. מוסיפים את חצי הלימון יחד עם הגרעינים ומרתיחים. מורידים ללהבה נמוכה ומבשלים שעה או יותר ללא כיסוי, תוך בחישה עדינה. מבשלים עד שהריבה נעשית צמיגית למגע וניתן להעביר פס וליצור ״שביל״ בסירופ על גבי כף מעץ. מורידים מהאש ונותנים לריבה להתקרר. מכניסים לצנצנת מעוקרת ומאחסנים במקרר. מתענגים!

חודש הספר באתר ״עברית״

מאז שהייתי ילדה, חיכיתי בכל שנה בקוצר רוח לחודש יוני. לא די שחופשת הקיץ כבר חיכתה לי ממש מעבר לפינה על שלל חוויותיה, הרי שחודש יוני בישר גם את בואו של שבוע הספר העברי. עד היום, אחד הדברים שאני הכי אוהבת לעשות בביקורי בארץ זה לשוטט בין הדוכנים בכיכר רבין, ללטף את הכותרים, לדפדף ולהסניף את דפי הספרים. כאמור, השנה התאדו התוכניות, אך אל נא תאמרו נואש! בחנות של אתר הספרים הדיגיטליים ״עברית״ הכריזו על חודש הספר העברי 2020, ושם ניתן לרכוש את כל הספרים שחלמתם לקרוא השנה, ולא העזתם, בהנחות של עד 40%. אצלי בסל הקניות כבר נמצאים ספרו החדש של אייל מגד ״חיים שנעזבו״, ספרה של אילנה ברנשטיין ״מחר ניסע ללונה פארק״ שזיכה אותה בפרס ספיר, ״איגרת אל הילדים״ ספר שירה חדש מאת אלי אליהו, ״ארץ אחרת״ מאת ג׳יימס בולדווין, והרשימה רק הולכת ומתארכת מידי יום. פשוט חלום ליל קיץ!

זהו להפעם, חברים וחברות. מה אתם אומרים, שניפגש בשש אחרי הקורונה? ובינתיים, שולחת לכם המון חיבוקים וירטואליים ושיהיה לכם אחלה קיץ!

שלכם,

דלית גבירצמן

dalit@gvirtsman.com