גיל ההתבגרות ולחץ חברתי 


גיל ההתבגרות הוא גיל בו מתגבשת הזהות האישית.

קבוצת השווים , החברים, הם הקבוצה המשמעותית בגיל זה בדרך להתגבשות הזהות. המתבגרים מושפעים יותר מקבוצה זו מאשר מבני המשפחה. מכאן, שלחצים חברתיים הם חלק בלתי נפרד מההתמודדויות של המתבגרים וחלק מתהליך התגבשות הזהות האישית.

איך התהליך עובד?

המטרה הפסיכולוגית הראשונית של כל אדם היא תחושת שייכות , ועל כן השאיפה הראשונית של המתבגר היא להשתייך לקבוצת חברים ולאמץ את כלליה וחוקיה. כבר כאן מתהווה לו הבסיס ללחצים חברתיים.

במעברים, כמו כניסה לחטיבת הביניים או לתיכון (כמובן שגם במעבר לכאן מהארץ, וחזרה מכאן לארץ) יש יותר נטייה להשפעה של לחץ חברתי מתוך החיפוש אחר קבוצה חברתית להיות שייך אליה .
הלחץ החברתי מופעל בדרך כלל על ידי הילדים החזקים בקבוצה, אלו בעלי הבטחון העצמי הגבוה. ואילו הילדים בעלי הבטחון העצמי הנמוך שזהותם עדיין לא התגבשה והרצון העז בהשתייכות חברתית עולה על שיקול דעתם , הם אלו שהלחץ החברתי פועל עליהם.

ההתנהגויות השליליות הנפוצות ביותר כתוצאה מלחץ חברתי הן עישון ושתיית אלכוהול (יש לציין כי ישנם גם לחצים חברתיים בעלי אופי חיובי, כמו הצלחה בלימודים, בספורט וכו׳, השאלה שנשאלת היא האם צמד המילים לחץ חברתי יכול להיות מכוון למקום חיובי, אך זה דיון למאמר אחר).

אילו כלים יעזרו למתבגר להתמודד בהצלחה עם לחץ חברתי?

           ביטחון עצמי גבוה הוא המפתח להתמודדות עם לחץ חברתי

עלינו ההורים מוטלת משימה לא פשוטה : לעזור למתבגר לבנות את בטחונו העצמי.

זהו תהליך ארוך טווח שמתחיל מיום היוולדו אך בגיל ההתבגרות ככל שנחזק את חוסנו באמצעות תפיסת עולם אסרטיבית כך תגבר המסוגלות שלו לעמוד בלחץ החברתי.

איך נעזור להם הלכה למעשה:

1.מודעות

מתבגר שבארגז כליו יש שפה העוזרת לו להגדיר מי הוא, יוכל ביתר קלות להתמודד עם התנהגויות המצופות ממנו על ידי חברת השווים, הוא יידע מה הכוחות שלו, היכולות שלו והמסוגלויות שלו, מה הם ערכיו ומה מטרותיו, מה שיעזור לו להתמודד עם נורמות חברתיות ולחצים חברתיים, במיוחד במידה ואין הלימה בינן לבין מי שהוא מגדיר את עצמו.

(ראו פירסום קודם בנושא ).

2. הורים שותפים הנמצאים באופן פעיל בחיי ילדיהם.

אומנם אנחנו ההורים לא מהווים את קבוצת ההתייחסות הראשונית בגיל זה אך יש לנו תפקיד משמעותי כמנהיגים של ילדינו בדרך המאתגרת של התגבשות הזהות:

לצורך כך אנו נדרשים למספר כלים:

שיתוף: משמעות השיתוף היא לחלוק, לתת לשני תחושה שיש לנו עניין משותף.

השיתוף הוא הגורם החשוב ביותר והבונה ביותר ביחסים בין בני אדם בכלל ובין הורים לילדים בפרט.

מעצם השיתוף הנער לומד המון: הוא מרגיש שההורה תופס אותו כאדם בוגר, הוא לומד שההורה שותף לקורות אותו, מרגיש שההורה מתעניין בו ושהוא חשוב להורה, השיתוף הוא כלי משמעותי להעלאת הערך העצמי.

ההורה מוזמן לשתף את הנער בחיו שלו ובכך להזמין את הנער לשתף בחויותיו שלו.

תיאום ציפיות:

חשוב שהנער יידע את דעותינו ומחשבותינו ושנדבר עליהם באופן גלוי, כן וברור עד אסרטיבי, כך הנער ירגיש יותר בטחון .

עולמם של בני הנוער בתקופה זאת מאופיין בהצפה רגשית ולא אחת גם  בכעס , דעותינו המוצקות ישרו עליו בטחון בתוך בליל הדילמות והלחצים בהם הוא נתון.

חשוב שנאמר מה אנו מצפים, חשוב שנבדוק עם הנער מה הם דעותיו, מחשבותיו ונראה האם יש הלימה בין דעותינו שלנו לדעותיו שלו.

פעמים רבות אין הלימה אך אנו צריכים להיות שלמים שנתנו לו את הכלים הטובים ביותר שברשותינו ולשחרר אותו לעשות את הבחירות שלו, גם אם הן שונות משלנו, מתוך ידיעה ברורה שאנחנו בשבילו באש ובמים.

אם נלך עם ילדינו יד ביד בדרך, בצורה שבה הם ידעו שאנחנו שם בשבילם מצד אחד אך גם אקטיביים, שואלים, יוזמים ולא מפחדים לומר את דעתינו, ניטע בהם ביטחון שיעזור להם להתמודד עם הלחצים החברתיים.

זהירות: מדובר בשותפות והימצאות בחייו של הנער ולא בהורות לוחצת, מגבילה ולא מאפשרת עצמאות, לא סומכת ו״מקצצת״ את ביטחונו העצמי של הנער (מה שעלול להביא להתנהגויות שליליות לא פחות).

איזון הוא שם המשחק.

 

הכותבת: עינת בן דוד – נשואה ואם לשלושה ילדים, בעלת קליניקה להדרכה וטיפול.

בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית, (התמחות בנשים) מנחת קבוצות, מדריכת הורים מוסמכת, ומטפלת פרטנית מזה 16 שנים.

ביום רביעי ה-2 לאפריל תתקיים סדנא המיועדת לנשים בלבד ומתמקדת "ביציאת מצרים הפרטית שלי":

יציאת מצרים היא תהליך שנוכח בחיינו בכל רגע. בואי לבדוק מהי יציאת מצרים שלך, ממש עכשיו?

יחד נעבור תהליך מובנה, של למידה והתבוננות עד לארץ המובטחת הפרטית שלי כל אחת על פי בחירותיה.

 הסדנה בת מפגש אחד, באוירה מאפשרת תוך שמירה על סודיות.

בין השעות 9:30- 12:30

לפרטים ניתן לפנות בטלפון 408-9664587