פרשת ויצא: יעקב יוצא לרילוקיישן

מאת: יעל יחיאלי

ויצא יעקב, כך מתחילה פרשת השבוע, במהלכה יוצא יעקב לטיול אחרי צבא, אבל יעקב מלידתו הוא לא ממש עצמאי. נולד מחזיק בעקב אחיו. וכך גם את הטיול הגדול הוא עושה בהוראת הוריו. יעקב הוא הבן של אמא שלו, רבקה, כרוך אחרי שולחנה, עושה מה שהיא אומרת לו, כולל לגנוב את הברכה של אחיו ולהסתבך. ועכשיו, אחרי שבפרשה הקודמת קיבל את ברכת אביו הוא מפחד מעשו, ואמא שלו רבקה מארגנת לו את הטיול לדודים בחרן. המקום ממנו היא באה. יכול להיות שיש ברבקה את הרצון לחזור לבית שבו היא גדלה, אבל היא לא יכולה, היא שקועה בחיים פה. אז היא שולחת את הבן שלה, יעקב, לשם, למקום הולדתה.

הפרשה מתחילה במילים וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה ואפשר ממש לשמוע עד כמה קשה לו לצאת. זה לא ה"לך לך" של אברהם. אברהם הלך ל… יעקב הולך מ… אלו שתי מוטיבציות שונות לחלוטין. לאברהם יש חזון, יש עתיד, יש הבטחה למקום חדש. ליעקב יש עבר, ומהעבר הזה הוא בורח. הוא יוצא לדרך כמעט בכוח, הוא צריך עכשיו לבנות את עצמו הרחק מההורים, הרחק מאחיו ששונא אותו, הרחק מהארץ בה הוא גדל, אבל הוא לא הולך אל הלא נודע, הוא הולך אל הדודים, אל משהו קצת מוכר, המשפחה של אמא שלו, שדואגת לו.

השמועה שהוא מגיע לחרן מגיעה לדוד שלו לָבָן, וַיְהִי כִשְׁמֹעַ לָבָן אֶת שֵׁמַע יַעֲקֹב בֶּן אֲחֹתוֹ וַיָּרָץ לִקְרָאתוֹ וַיְחַבֶּק לוֹ  וַיְנַשֶּׁק לוֹ וַיְבִיאֵהוּ אֶל בֵּיתוֹ וַיְסַפֵּר לְלָבָן אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. אפשר לדמיין אותם יושבים כל הלילה, לָבָן רוצה לשמוע הכל, על רבקה אחותו, על המשפחה, על יצחק, על עשו. מה אוכלים שם בארץ כנען, איך הפרנסה, המצב הפוליטי, ויעקב מרגיש שהוא הגיע הביתה. הנה אפילו המרק בטעם דומה, הוא מוצא חנות פלאפל. וַיֹּאמֶר לוֹ לָבָן אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה וַיֵּשֶׁב עִמּוֹ חֹדֶשׁ יָמִים. ככה זה כשבן משפחה מגיע, אתה משלנו. שב איתנו. חודש, שנה, 20 שנה.

ובארץ החדשה הוא מתחיל לבנות את עצמו, דוד שלו לָבָן, מארגן לו עבודה בעסק המשפחתי. בתמורה לכך הוא  מקבל לא אישה אחת אלא ארבע, הוא עושה את ההון שלו. אחד עשר ילדים, כמה עדרי כבשים. הילדים כבר אוטוטו מגיעים לקולג'. הוא מסתבך בעסקים, גם במשפחה הדברים כבר לא כתמול שלשום (הביטוי הזה לקוח מפרשת ויצא). היחסים עם לבן מסתבכים, וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. ובלילה, אלוהים מתגלה אליו, ואומר לו יאללה, זה הזמן לקנות כרטיס לארץ אבותיך. לארוז את כל מה שיש לך ולשוב. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ. ויעקב כמו יעקב, עושה מה שאומרים לו. אורז, מתארגן ומתחיל את הדרך חזרה עם כל החמולה.

ויצא יעקב, כך מתחילה הפרשה, ויצא יעקב כך מסתיימת הפרשה. הוא יוצא אל הדרך חזרה. רגע לפני שהם עולים על החמורים, למרות הסכסוכים של השנים האחרונות, לָבָן בא להיפרד- וַיַּשְׁכֵּם לָבָן בַּבֹּקֶר וַיְנַשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו וַיְבָרֶךְ אֶתְהֶם וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹ. לבן שב למקומו. יעקב מתחיל את הדרך שלו חזרה הביתה מהמסע הגדול. כאלו היו אבותינו ואמותנו. כולםן היו מהגרים/ות. חיו במסעות בין ארצות, עם דודים ומשפחה בארץ אחת. חיים בוגרים, קריירה ומשפחה בארץ אחרת. אברהם יצא מארץ אבותיו ואמותיו לכנען, אך בבואו לקחת אישה לבנו הוא שולח שליח לאור כשדים להביא משם את רבקה. היא בונה את החיים שלה בארץ החדשה, דברים קצת מסתבכים, וכשילדיה גדלים היא שולחת את בנה האהוב,יעקב, לדודים, לארץ מולדתה. בעזרת הדוד לָבָן, יעקב בונה את חייו, בונה משפחה, עסקים. נראה שכמעט משתקע, וברגע מסוים אלוהים אומר לו – זה הזמן לארוז, ולהתחיל את הדרך חזרה, עם כל המשפחה, הצאן והרכוש שצבר. בעוד שנים, הילדים שלו ימשיכו את המסעות האלו וירדו למצרים לחפש אוכל ופרנסה. יצאו מהארץ למסעות שלהם. כאלו היו אבותינו ואמונתנו, לאורך כל הדורות, במסעות בין ארצות. אצל רבים/ות מאיתנו הסבים והסבתות שלנו היו מהגרים/ות, קיימו את ה"ויצא" שלהםן. אצל חלקנו ההורים היו מהגרים/ות, קיימו את ה"ויצא" שלהםן. וגם אנחנו. ויצא. סיפור חיינו.