שבלולי בטטה ושיר

טוב, תודה!

ההשראה

איך הזמן שוב מזדחל לו כמו צב

איך הלילה שוב יורד לאט לאט

איך הגשם שוב דופק לו על הגג

לא אכפת שוב להיות לבד, לבד.

arik

כן, הם שוב חוזרים אלינו הימים

הימים הארוכים העצובים

שוב אשכב לבד בוהה בעננים

בואו חזרה ימים טובים.

השמים מתכסים בים כבשים

והשמש מציירת עיגולים

העיניים מאירות כמו פנסים

מישהו בחוץ דורך על העלים.

מילים: אריק איינשטיין

לחן: שלום חנוך

הזכרונות

כשהייתי בת שלוש יצא תקליט הסולו השני של אריק איינשטין ״מזל גדי״ (שהוא סימן המזל של איינשטיין) ובו שירים מפרי עטם של מאיר אריאל, מרים ילן שטקליס, לאה גולדברג ושלום חנוך. מאחר והתקליט כלל בעיקר שירי ילדים, אפשר בהחלט לומר ש״גדלתי״ על התקליט הנפלא הזה. מתוך אוסף התקליטים המפואר של אבי, זכורה לי היטב עטיפת התקליט הפסיכדלית-משהו, שבה תמונתו של אריק (ההורס!) משתקפת משני צידיו כמו בנגטיב שחציו אדום וחציו שחור. אז אולי בגלל ששוב חוזרים אלינו הימים הארוכים העצובים, אני מוצאת את עצמי שוב בוהה בעננים וחושבת… אני חושבת שישנם רגעים בחיים שפשוט בא לי שהזמן יעצור מלכת. מזג האוויר מושלם; הרוח הקרירה מלטפת, האור לא בוהק מידי והשלכת מרהיבה. החיים נעים במסלולם, יש סיפוק בעבודה, הילדים מרוצים, הזוגיות טובה וההורים עדיין בכושר. יש הממהרים ברגעים שכאלו לירוק כנגד עין הרע, יש המפטירים ״חמסה, חמסה, שום, בצל״, ויש את אלו שלא אומרים דבר, מחשש שמשהו רע יקרה. ואילו אני, אני נוצרת בליבי רגעים שכאלו, אוספת אותם כמו פנינים יקרות, סופקת כפיים, מרכינה ראש ואומרת פשוט – תודה.

ההגות

היהדות ספוגה במסורת עשירה של הודיה, מבוקרו של יום באמירת "מודה אני לפניך", דרך ברכת המזון, ברכת הגומל ועוד ועוד. הוקרת תודה היא בעיני, ובעיני רבים אחרים, גישה לחיים, ערך אנושי חשוב ביותר, הרגל טוב, תכונה אישיותית ורגש. מאחר וזהו טור אישי באמתלה של פינת בישול, אני מרשה לעצמי במעמד חגיגי זה לחלוק איתכם בסוד, שהכרת הטוב היא מלאכה שרכשתי עם השנים. עבורי, היא לא היתה תכונה מולדת או איזה מאפיין אישיותי מובהק. אך ככל שבגרתי, ובעידוד אנשים טובים לאורך הדרך, סיגלתי לי, הפנמתי, התאמנתי ופיתחתי את המיומנות הזו. אני לא מתיימרת להיות מומחית בנושא, אבל אני יכולה להגיד לכם מנסיון, שזה עובד. למדתי, שלאמנות הכרת הטוב והוקרת התודה יש שני מרכיבים חשובים; האחד הוא ביטוי של פליאה, משמע לא לקחת את הדברים הטובים שבחיינו כמובנים מאליהם. ואילו המרכיב השני הוא הערכה לטוב שבחיינו, מתוך ההבנה וההכרה בתרומתם של כוחות החיצוניים לנו (גשמיים ו/או רוחניים) האחראיים להישגים, להנאות הפשוטות ול"מתנות" שיש לנו בחיים. ובערב חג ההודיה הזה (כמו בכל יום אחר בשנה) חשוב לעצור, ולו לרגע, פשוט בכדי להודות. כולנו הרי יודעים, שאריק צדק כששר ש״מה שהיה-היה״, כי מה שהיה לא הוא שיהיה. ובכלל, מי יודע מה ילד יום. לכן, יש לשמוח ולחגוג את הקיים. כאן ועכשיו.

ההמלצה

בהקשר של הכרת הטוב תמיד עולה במוחי סיפרה היפיפה של פרל בק ״האדמה הטובה״. בכל פעם שאני חושבת על הספר המיוחד הזה, עולות בי תובנות חדשות, ומשהו בי מזדהה עמוקות עם המסרים שבו על אהבה, חמלה, תמימות, פשטות ואושר. בתוך המציאות הקשה בה חיים גיבורי הספר ישנן רמיזות של רוך, מסירות, הערכה והכרת תודה מרובה. על אף הנדודים, שיגרת יומם הקשה והעבודה המפרכת בשדות, תהפוכות הגורל ומאבקם היומיומי, הם חוזרים להביע התפעלות והכרת תודה לאדמה הטובה, למזלם הטוב ולאושר שנפל בחלקם. ובאקט הזה טמון בעצם, כל הקסם.

המתכון

רגע שניה, לפני המתכון רק עוד מילה אחת. רציתי לומר לכם תודה; על הקריאה הנאמנה, הפרגון, המילים החמות והתגובות המרגשות שתמיד מחממות לי את לב. ועכשיו, למתכון, שהוא ממש ברוח ובצבעי התקופה והזמן. הרשו לי להעניק לכם הפעם פרחי בטטה כתמתמים, חטיפים טעימים ומענגים היכולים להיות מוגשים כמתאבנים או כמאפים אישיים בארוחת החג. הם הכי טעימים שהם טריים, טריים, והם פשוטים להכנה, חינניים למראה ונפלאים בטעמם. וכי מה עד אפשר לבקש?

dalit1

שבלולי בטטה

מה צריכים?

400 גרם בצק עלים מוכן

4 בטטות קלופות

מעט חמאה לטיגון

1 בצל גדול חתוך לקוביות

מלח ופלפל

גרגירי קצח

מה עושים?

להכנת המלית, מבשלים את הבטטות במים עם קצת מלח עד שיתרככו. מסננים ומועכים היטב. בינתיים, מחממים במחבת את החמאה, ומאדים את הבצל עד שישחים קלות. מוסיפים לבטטה, מתבלים ומערבבים. מחממים תנור לחום בינוני (350 מעלות פרנהייט). מרדדים את בצק העלים, מורחים עליו את המלית ומגלגלים לגלילה. פורסים את הגלילה לפרוסות בעובי של 2 ס״מ, מניחים בתבנית על נייר אפיה וזורים מעל מעט גרגירי קצח. אופים כ-40 דקות, עד שהבצק מזהיב. מוציאים מהתנור, טועמים ואומרים: תודה, אפשר אולי עוד אחד?

אז שיהיה חג מקסים, טעים ורווי הכרת תודה!

דלית

רונית יקרה, תודה על התגובה המקסימה (הראשונה!) באתר החדש – איזה כיף!! אני לגמרי איתך, בין ההודו המפוטם, רוטב החמוציות וכל שאר מטעמי החג, נחמד לנגוס גם באיזה מעדן ״חלוצי״ משלנו (; שיהיה חג שמח והמון סיבות להודות!

Reply
  • נובמבר 26, 2014 at 10:42 pm
    Permalink

    דלית יקירתי, הכתיבה כמו תמיד משובחת ונוגעת, תודה על רעיון מעולה לשילוב של הרגע האחרון בתפריט ארוחת החג, בין כל המאכלים האמריקאיים נראה לי שהישראלים שביננו מאד יהנו מהשבלולים שלך!! חג הודיה שמח לך ולמשפחתך!

    Reply