שוקלים לקבל אזרחות אמריקאית ולחזור לישראל? תחשבו על זה שוב

הגשמתם את חלום הרילוקיישן, הגעתם לארה"ב עם ויזת עבודה, בשלב מסויים קיבלתם את הגרין כארד ואז הגיע השלב בו עולה השאלה האם להוציא אזרחות אמריקאית או לא. על פניו אין בכלל התלבטות – אזרחות אמריקאית מאפשרת כרטיס כניסה חופשי למדינות רבות בעולם, לימודים במוסדות להשכלה גבוהה, אפשרויות תעסוקה ועוד ועוד, אבל מסתבר שאם בכוונתכם לחזור יום אחד להתגורר בישראל, לסטטוס שלכם כאזרחים אמריקאים בישראל יהיו השלכות רבות, ובעיקר על הכיס שלכם. כדי להבין מהן בדיוק ההשלכות, ישבנו לשיחה עם נועה פריווה פרייס, רואת חשבון בישראל ומוסמכת מטעם ה-IRS לייצוג נישומים והגשת דוחות מס בארה"ב (Enrolled Agent), בו פירטה את כל הדברים שכדאי לכם לדעת לפני שאתם מתחילים תהליך התאזרחות אם בכוונתכם לחזור בעתיד לישראל.

לדברי נועה, הדבר הראשון אותו צריך לזכור בתור אזרחי ארה"ב המתגוררים בישראל היא חובת הדיווח לרשויות המס בארצות הברית. בדיוק כמו שעשיתם מידי שנה ב-15 באפריל בארה"ב, גם ישראל תצטרכו למלא את דוחות המס ולדווח על הכנסותיכם ונכסיכם. שתי חובות הדיווח הן: ל-IRS על הכנסות (Individual Tax Return)  והשנייה, למשרד האוצר האמריקאי על חשבונות זרים קיימים (הידוע גם בשם FBAR – Foreign Bank Account Report) ללא קשר אם חשבונות אלו מפיקים הכנסה או לא. אי עמידה בדרישות הללו עלולה לגרור קנסות כספיים משמעותיים ואפילו הליכים פליליים במקרים מסוימים. חשוב לציין, שחובת הדיווח חלה גם על מחזיקי גרין כארד שחזרו לישראל. "פעמים רבות אנשים חוזרים לישראל עם גרין כארד וחושבים שאם הם לא היו תקופה מסויימת בארה"ב אז הם כבר לא צריכים לדווח, אבל זה לא נכון", מסבירה נועה, "עד שלא ויתרתם באופן רשמי על הגרין כארד והחזרתם אותו לשגרירות, חובת הדיווח עומדת בעינה. גם אם הגרין כארד כביכול אינו תקף מבחינת אשרת כניסה, מבחינת רשויות המס הוא עדיין תקף שכן הן עדיין רואות בך כתושב. עוד דבר שצריך לקחת בחשבון זה חובת הדיווח של ילדיכם, שהם אזרחי ארה"ב, במידה ויש להם הכנסות החייבות בדיווח או נכסים פיננסיים זרים.

אז כאמור, מילוי דו"ח שנתי הוא אחד החובות של אזרחים אמריקאים, לא משנה היכן הם מתגוררים בעולם, אולם מסתבר שלא רק בזה מסתיימות חובותינו כלפי רשויות המס האמריקאיות. עם שובכם לישראל תגלו שישנם מיסים נוספים אותם תידרשו לשלם שחלקם חלים ממש על הכנסות יומיומיות שאולי לא העליתם בדעתכם שתצטרכו לשלם עליהם מיסים לארה"ב:

מס על פדיון קרן השתלמות

אחת ההטבות המשמעותיות והגדולות שניתנות לעובד בישראל היא קרן ההשתלמות. קרן ההשתלמות היא פטורה ממס בישראל במועד המשיכה אחרי שש שנים, אולם בארה"ב אין פטור כזה. בתור אזרחי ארה"ב, תתבקשו לשלם מס בארה"ב על פדיון קרן השתלמות אשר ייחשב כהכנסת עבודה כחלק מהפקדות המעביד. נקודה זו חשובה גם עבור אלה שמתכננים לעשות רילוקיישן לארה"ב. אם ברשותכם קרן השתלמות ואתם מתכננים לעבור לגור בארה"ב כדאי לשקול לפדות את קרן ההשתלמות טרם המעבר, שכן אם תעשו את זה במהלך שהותכם בארה"ב, תיצטרכו לשלם מס על המשיכה. חשוב לציין שכל מי שתושב ארה"ב ממוסה כמו אזרח לכל דבר ולכן גם אם אתם מתגוררים כאן עם ויזה או גרין כארד, תצטרכו לשלם את אותו המס על פדיון קרן ההשתלמות.

תשלום מבוסס מניות

לא מעט ישראלים עושים רילוקיישן בעקבות משרה בהיי טק ויש להם (RSU (Restricted Stock Unit שהוא סוג של תשלום מבוסס מניות. בארה"ב, בתור עובד, כשאתה מקבל RSU ישנה תקופת זמן עד שהוא הופך למניה והיא מכונה "תקופת הבשלה" (Vesting). בארה"ב, ברגע שה-RSU מבשיל מתקיים אירוע מס, ובישראל, לעומת זאת, תשלום המס ייעשה רק בעת מכירת המניה. מצב זה גורם לכך שאדם שחי בארה"ב, חזר לעבוד בישראל וקיבלRSU  מהמעסיק הישראלי, מוצא את עצמו מחוייב לשלם מס לארה"ב ברגע שהגיעה תקופת ההבשלה מבלי שהוא בכלל מכר את המניה. בשל פערי עיתוי אלו נוצר מצב שאתם עלולים לפתע לשלם סכום כסף לא מבוטל על מניות מבלי שבכלל עוד מכרתן אותן.

הכנסות משכר דירה

החלום הישראלי הוא לעבור לארה"ב, לעשות כסף ואז לחזור לישראל ולקנות דירה. בישראל יש פטור ממס על הכנסות מדמי שכירות  עד לגובה של 5,070 (לשנת 2021) ש"ח לחודש, אבל בארה"ב אין פטור כזה. אם אתם משכירים דירה בישראל ואתם אזרחים אמריקאיים, אפילו שהשדמי השכירות פטורים ממס בישראל, בארה"ב היא הם חייבים במס לפני מדרגות המס הרגילות.

מכירת דירה בישראל

אם הייתה לכם דירה שהחזקתם בה מספר שנים והחלטתם למכור, אז בישראל ייתכן ותהיו זכאים לפטור ממס שבח במידה וזו הדירה היחידה שלכם. בארה"ב, לעומת זאת, תהיו חייבים במס רווחי הון על הרווח ממכירת הדירה.. אם מדובר בדירת מגורים לעומת זאת, קיים פטור מסויים בארה"ב.

מס עצמאיים

חזרתם לישראל, החלטתם לפתוח עסק ולעבוד כעצמאיים. מאחר והעסק המדובר מתקיים בישראל כלומר ההכנסה מופקת בישראל, זכות המיסוי הראשונה היא של ישראל. אמנם בדו"ח המס שיוגש בארה"ב יהיה חישוב של מס הכנסה אמריקאי בגין הרווח מהעסק, אבל המס הזה יקוזז כנגד מס ההכנסה ששולם בישראל בגין אותו הרווח. אולם, בארה"ב ישנו ה-SE Tax שהוא למעשה מס סוציאלי המורכב בחלקו האחד מ-Social Security ובחלקו השני מ-Medicare Tax, לצורך ההשוואה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות בישראל. שיעור המס הוא 15.3% מהרווחים מהעסק כאשר מחצית מהמס מותר כניכוי מההכנסה כך בסופו של דבר מגיעים למס של קצת יותר מ-14% מהרווח. לא מעט. כרגע, אין בין המדינות אמנה שמונעת את כפילות המיסים הסוציאליים האלו ולכן בנוסף למיסים שתשלמו בישראל, תאלצו לשלם גם את המיסים הסוציאליים בארה"ב, בהנחה והרווח השנתי שלכם גבוה מ-$400. חשוב לזכור שה-SE Tax הוא למעשה מס סוציאלי המשולם בסופו של דבר ל- Social Security Administration שאחד מתפקידיו הוא לשלם קצבאות פנסיה לגמלאים. אז בהנחה ובתור עצמאיים שילמתם את המס במשך תקופה מספקת (כ-40 רבעונים שהם כ-10 שנים), תהיו זכאים לקצבת Social Security בגיל הפנסיה.

מס על קרנות נאמנות ישראליות

מערכת המס בארה"ב לא עוצרת במיסוי על הכנסות ממשכורת ועסקים, אלא מגיעה גם עד לקרנות נאמנות ומכשירים פיננסיים פסיביים במדינות אחרות. הרשויות מפעילות מנגנון מיסוי גבוה במיוחד על אלו שמחזיקים קרנות נאמנות מחוץ למדינה (ניירות ערך המוגדרים כ-PFICS), מה שהופך במקרים רבים את ההשקעה ללא-כדאית. רוב ההכנסות של קרנות הנאמנות הן פסיביות ומתקבלות מדיבידנדים, רווחי הון או ריביות. אך בשונה מקרנות ישראליות אשר צוברות רווחים ותשלום המס נדחה ומתבצע רק בעת הפדיון, קרנות אמריקאיות מחויבות לחלק את רווחיהן בסוף כל שנה. ארה"ב לא מאפשרת לקרנות נאמנות לצבור את הדיבידנדים ורווחי ההון משנה לשנה ומחייבת את מנהלי הקרנות לחלק למשקיעים את הרווחים, ועל ידי כך להטיל מס שנתי, ולא רק בעת הפדיון. לכן, לכאורה, קרנות מחוץ לארצות הברית יכלו להיות פתרון קסם לאמריקאים שמעוניינים להימנע מתשלום מס על הרווחים והדיבידנדים בשנה שבה הם הופקו, אלא שבשביל לצמצם את ההשקעות של אזרחי ארצות הברית בקרנות זרות, נחקק חוק חברות השקעה פאסיביות זרות או באנגלית: PFIC – Passive Foreign Investment Company. בשנה בה מממשים את ההשקעה ופודים את הקרן, מחשבים את הרווחים, פורסים אותם על פני כל השנים בהן המשקיע החזיק את הקרן, וממסים את הרווח המיוחס לכל שנה לפי מדרגת המס הגבוהה ביותר. נוסף על המיסוי הגבוה, מחושבת גם ריבית פיגורים לפי גובה הריבית שהיתה נהוגה באותה השנה. מטרת החוק, למעשה, היא לבטל את היתרון של הקרנות הזרות ולהשוות את תנאי תשלום המיסים בין הקרנות האמריקאיות לאלה הזרות, כדי לוודא שהאמריקאים לא ינהרו להשקיע מחוץ לארצות הברית. אבל המיסוי הגבוה הופך את ההשקעה ללא-כדאית, ובכך דואג החוק שהאמריקאים לא יוציאו את כספם מחוץ לגבולות ארצות הברית. במידה ואתם כן מחזיקים ניירות ערך בישראל, קחו בחשבון שגם דיווחי המס נעשים יותר מורכבים ומכאן גם יותר יקרים.

מס ירושה

בארה"ב חל מס על העיזבון שלך. לאורך חייך ולאחר מותך ישנו סכום מסויים שתוכל להעביר ליורשייך והוא מכונה lifetime exemption. נכון לשנת 2021 הסכום עומד על 11.7 מליון דולר (לזוג נשוי 23.4 מליון), אך סכום זה כל הזמן משתנה. הסכום הנוכחי נקבע ברפורמה של 2017 והיא זמנית וכשהיא תסתיים ב-2025 ה- Lifetime Exemption יירד ל-5 מליון דולר. חשוב לציין שהמס חל על העיזבון, לא על המקבל.

מס מתנה

לאדם אמריקאי מותר לתת מתנות עד לגובה של 15 אלף דולר בשנה מבלי לשלם על כך מס. אם תתגוררו בישראל ותרצו לתת לילד/ה מתנה של 100 אלף ש"ח לחתונה או לקניית דירה, קחו בחשבון שתצטרכו לשלם על זה מס מתנה (Gift Tax) שנכון להיום עומד על 40%.

כפי שניתן לראות ישנם לא מעט מיסים וחובות כלפי רשויות המס האמריקאיות מה שמעלה את השאלה היכן נכנסת כאן אמנת המס בין ישראל לארה"ב?

לדברי נועה, האמנה היא נהדרת בעיקר לזרים. סעיף 6.3 באמנה שנקרא saving clause למעשה "פוטר" את ארה"ב מהתחייבויות האמנה ומאפשר לה למסות את תושביה ואזרחיה כאילו האמנה הזאת אינה קיימת. האמנה תקפה לסוגים שונים של הכנסות שהסעיף הזה אינו חל עליהן כמו למשל הכנסות של דיפלומטים, סטודנטים, חוקרים – לרוב אנשים שמגיעים לארה"ב על ויזות Non immigrants, אך לא חל על הכנסות משכירויות, על הכנסות מעבודה, ממכירת נדל"ן, זה בעצם אומר שארה"ב ממשיכה למסות כאילו האמנה הזאת אינה קיימת.

"לגבי המשכורות, ישנם קיזוזים מסויימים", אומרת נועה, "כך למשל, אם אני שכירה ועובדת אצל מעסיק ישראלי, אני משלמת מס הכנסה על המשכורת שלי בישראל. כאשר אני אדווח על המשכורת הזאת בדו"ח האמריקאי, המס שיחושב לי בארה"ב יקוזז כנגד המס ששילמתי בישראל".

 

* כל הנאמר בכתבה על ידי נועה פריווה פרייס זו הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ אשר דורש בחינה מעמיקה יותר של הנתונים.