עוגה ג׳ינג׳ית עם נמשים

בדרך אל האושר

פעם, לפני שנים, לא היתה שום בעיה לשקוע באיזו דכדכת עונתית או דיכאון ויראלי. שלכת, אכזבה או שברון לב זמני היוו עילה מספקת. למנת הייסורים היה איזה נופך הגותי-קיומי ולתוגה גוון רומנטי. היום, רק תנסה לרמוז ששורה עליך איזו עצבת, ומיד אתה מוקע מן החברה עם אות קלון ומרשם רופא לזנקס. איפה הימים של ורתר הצעיר? לאן היו מגיעים בודלר, ז׳אן ז׳אנה וחבר מרעיו לולא שקעו בתהומות עמוקים של עצב וכאב? כיצד היתה נראית השירה העברית לולא שוררו, חרזו ויצקו ביאליק, אלתרמן ופן את תמצית מררתם ודאבון ליבם למילים נצחיות של סבל ומכאוב? ובכלל, איך היתה מתעצבת האמנות כולה, פלסטית ואחרת, לולא ניסו בני אנוש להביע את מצוקותיהם, לתקשר את כאבם ולבטא את דכדוכם וחיבוטי נפשם המתענה?osher

מאחר וזהו טור אישי, ונבנה בינינו כבר איזה סוג של אינטמיות, הרשו לי לפתוח בווידוי. על אף חזותי המחויכת, אינני מגדירה את עצמי כאדם סופר-שמח או אובר-אופטימי. לפחות זה לא הטבע השני שלי. יש בי לא פעם לבטים, חששות, ספקות, דאגות ומחשבות הטורדות את מנוחתי. אני חווה ושותפה למצוקות, משברים ומכאובים של אנשים אהובים מסביבי, ולעתים מזומנות, קצרה ידי מלהושיע. כולנו נידונים, בשלב זה או אחר של חיינו, להתמודד עם קשיים ואתגרים. הורים מזדקנים, מחלות קשות ומשברים בחיי הנישואים הם רק חלק מההתמודדויות עליהן לא כותבים בפייסבוק. לכולנו חשוב להציג תמיד רק את הפנים המחייכים והרגעים היפים של חיינו, בהם אנו מבלים בנעימים, מוקפים בחברים. אך בחיים האמיתיים יש, כמובן, גם רגעים אחרים.

האושר ודרכים להשגתו, מיהו אדם מאושר ומה מאפיין אנשים המדווחים על חיים מאושרים הוא נושא המרתק אותי מזה שנים. כשלמדתי פסיכולוגיה באוניברסיטה, לא שמעו עוד אז על פסיכולוגיה חיובית. מסתבר, שמאז השתנה הרבה בתחום. על ערש הפסיכואנליזה והנוירוזה קמה פסיכולוגיה חיובית, שבניגוד לזו המסורתית, מתמקדת דווקא בדרכים לשיפור איכות החיים והתפקוד האישי האופטימלי. נשמע טוב, לא? ובכן, בסוף שבוע האחרון יצא לי להקשיב לבחור חביב ומחויך למדי בשם שון אקור (Shawn Achor) המלמד קורס פופולרי על האושר (כן, מסתבר שיש קורס כזה) באוניברסיטת הארווארד. הדברים שאמר אקור גרמו אפילו לספקנית וציניקנית שכמותי לחוש מעט אופטימיות. לטענתו, הנטיה לאושר אינה מולדת ואפשר בהחלט לתרגל אושר. העיקרון המפתיע למדי שבבסיס התיאוריה של אקור היא, שיש להפוך את הנוסחה על פיה; בניגוד למקובל לחשוב, ההצלחה לא מביאה בעקבותיה אושר, אלא ההיפך הוא הנכון: אנשים מאושרים מצליחים יותר מאחרים, ולכך קורא אקור ״יתרון האושר״. אם כך נשאלת השאלה איך משיגים את היתרון? ובכן, הוא מציע שבמהלך 21 יום עליך לבצע את הפעולות הבאות:

לכתוב כל בוקר שלושה דברים חיוביים שונים עליהם את/ה אסירי תודה

לתעד אירוע חיובי שהתרחש ביממה האחרונה כדי לשחזר אותו במוחך

לעסוק בפעילות גופנית

לעשות מדיטציה בכדי להשקיט את ״רעשי הרקע״

לבצע פעולות רנדומליות של טוב לב ברמה של מילה טובה, אימייל נחמד וכדומה.

כל זאת, במטרה לאמן את מוחנו לחשוב באופן חיובי, כפי שאנו מאמנים את גופנו. ההנחה היא, שהעדשות דרכן המוח שלנו תופס את העולם, מעצבות את מציאות חיינו. אם נאמן אותן להתמקד בדברים חיוביים נשנה את האופן בו אנו חווים את חיינו. אני חושבת שמכל הדברים שאמר אקור, אהבתי במיוחד את קביעתו שהאושר הוא בחירה. יש בה הרבה העצמה ואת האפשרות לשלוט על גורלך. אז בין אם אתם נוטים לראות את חצי הכוס הריקה או זו המלאה, טוען אקור, חשוב לראות גם את הקנקן שלצד הכוס. יש ביכולתך למלא את הכוס ברגע שתבחר לעשות זאת. ואני בכלל אומרת, תלוי בעצם מה יש בכוס, כי אם הכוס שלי מלאה בקפה ולצידה מונח גם איזה מאפה- אז הכול טוב! אתם מוזמנים לנסות ביחד איתי את השיטה של אקור ולראות אם זה עובד לכם. אני בינתיים גם הכנתי לכם יופי של עוגה, אתם יודעים, בשביל האושר. זוהי עוגה כתומה, עסיסית ורכה, מנוקדת בנמשים של שוקולד מבית היוצר של קרין גורן המלכה.

uga1

עוגה ג׳ינג׳ית עם נמשים

מה צריכים?

4 ביצים, בטמפרטורת החדר

11/2 כוסות סוכר (300 גרם)

2 שקיות סוכר וניל (20 גרם)

3/4 כוס שמן (180 מ״ל)

3/4 כוס מיץ גזר (180 מ״ל)

2 כוסות קמח (280 גרם)

2 כפיות אבקת אפייה

7 כפות מזרה שוקולד (סוכריות קטנטנות לקישוט עוגות) (100גרם)

מה עושים?

מחממים תנור ל-160מעלות צלזיוס (325 מעלות פרנהייט). מקציפים במיקסר את הביצים, הסוכר וסוכר הוניל במהירות גבוהה במשך 5 דקות, עד לקבלת תערובת סמיכה, בהירה ואוורירית. מוסיפים את השמן במזיגה איטית על דופן קערת המיקסר, תוך כדי הקצפה במהירות גבוהה. מוזגים את מיץ הגזר באותו אופן תוך כדי הקצפה. מנמיכים את מהירות המיקסר למינימום, מוסיפים קמח ואבקת אפייה ומקציפים לאט רק עד לקבלת תערובת אחידה. מערבבים פנימה את סוכריות השוקולד. מוזגים את התערובת לתבנית משומנת ואופים 50-60 דקות, עד שהעוגה תפוחה וקפיצית למגע, וקיסם הננעץ במרכז יוצא כמעט יבש (עם פירורים לחים). מצננים מעט ומגישים. שומרים מכוסה בטמפ׳ החדר עד חמישה ימים.

מאחלת לכם רק אושר!

שבת שלום,

דלית

נטלי, עלמה, נטע וגילורי, תודה על התגובות המקסימות! שימחתן אותי (:
חיבוק, דלית

Reply
  • דצמבר 24, 2014 at 1:06 pm
    Permalink

    נושא כלבבי, כתוב מקסים כרגיל

    Reply
  • דצמבר 17, 2014 at 10:02 am
    Permalink

    העוגה מעולה! כולם התלקקו

    Reply
  • דצמבר 17, 2014 at 1:16 am
    Permalink

    יקירתי
    אש את מסוגלת לגשר בחינניות בין בודלר אקור ונגיעות שוקולד.. אז בשבילי לתרגל אושר זה להתנתק מפתיחת החשבון בבנק החיפאי( אני כבר שעתיים בתוך התהליך ובקושי עברתי חצי) ולקרוא את הפוסט המקסים שלך באיחור של שבועיים .. ולחייך ולהתגעגע ולזכור שהתברכתי בחברות איתך…
    גם זה סוג של תרגול …

    Reply
  • דצמבר 17, 2014 at 12:20 am
    Permalink

    תודה על הפוסט האמיתי והמעניין.

    Reply