הסופרת הבריטית ג׳וג׳ו מויס

מאת: סיגל קלטר
שני ספרים של הסופרת הבריטית ג׳וג׳ו מויס נכנסו לאחרונה לרשימת רבי-המכר שחייבים לקרוא!goigm
אחד מהם, ללכת בדרכך, כבר אוטוטו יוצא למסכים כסרט.
הסופרת הבריטית (והעיתונאית) ג׳וג׳ו מויס כתבה הרבה יותר משני הספרים האלה וזכתה פעמיים בפרס ״הרומן הרומנטי של השנה״ בבריטניה.
נראה שהפרסים בהחלט ניתנו בצדק. הסופרת מתמחה בכתיבת סיפורים המותאמים לחוקי הז׳אנר הידוע כרומן רומנטי. הספרים שכותבת מויס מאד מאד קריאים, קולחים. לפני שהקורא תופס את עצמו, הופ! הוא בעמוד 100 ואינו יכול להניח לספר.
התיאורים מקימים לתחייה כל סיפור שהיא אורגת. לכל סיפור יש נקודה, מציאות אמיתית ונדושה מן החיים. הסיפורים כתובים בכשרון ״לבלוע״ את הקורא. אך מה נותר בסיום קריאת המשפט האחרון מלבד הנאת הקריאה עצמה? כמו בועת סבון בשמש, כשהיא מתפוגגת, לא נשאר ממנה דבר.
אהבתי את אחת הבקורות שקראתי:״ אהבה אמיתית הלקוחה מן החיים; רומנטי, מרגש ועצוב״.
הספר "הנערה שהשארת מאחור" נוגע בנקודה רגישה של אומנות גנובה משנות מלחמת העולם השנייה. לדעתי, למורכבות  הסבוכה בנושא המחברת לא הגיעה, ואולי בצדק נמנעה מהתעמתות ונשארה בעניין האהבה.
הספר "ללכת בדרכך" מעלה נושא מורכב של נכות, נכות פיזית כמעט מוחלטת, שהמעגל החברתי הדואג והאוהב מתקשה להתמודד איתו. נכים באופן מוחלט וסופני אינם תינוקות חסרי דעה וקול שצריך להחליט בשבילם ולעשות. אלו אנשים מבוגרים בעלי יכולת הבעה שברוב המקרים יכולים להחליט לגבי עצמם, למרות שלסובבים אותם ההחלטה קשה וקשה לקבל אותה. נקודה מדהימה שרק מוזכרת ברקע, אך לא מתקבעת.
לימים חורפיים אלה, כשיושבים בבית ורוצים לקרוא ולהעלם במציאות שונה משלנו, אלו הספרים שתרצו לקרוא.
ואגב, לקוראים באנגלית- השפה נהדרת, שוטפת וקריאה מאד גם באנגלית, שפת המקור.
תהנו!
סיגל קלטר