אם תתן עוגיה לדלית

אם תתן עוגיה לדלית -אם-תתן-לדלית-עוגיה1

היא תרצה, כמובן, גם כוס קפה על-יד

 

אם תציע לה באדיבותך כוס קפה

היא תשאל איזה קפה יש לך

 

כשתגיד בהתנצלות שיש לך רק קפה נמס

היא תספר לך כמה שהיא אוהבת לשתות קפוצ׳ינו

 

כשתגלה מידה ניכרת של עניין בהעדפותיה

היא תמליץ לך על מכונת קפה ביתית מצוינת 

 

כשתראה סימן, ולו אך קטן, שאתה מתלהב

היא מיד תרצה לנסוע איתך לרכוש את המכונה

 

אם תיראה מהוסס לרגע קט

היא תספר לך על מבצע נהדר שיש בדיוק עכשיו (כי תמיד יש איזה מבצע)

 

אם גם זה לא ישכנע אותך

היא תיזכר בבית קפה נהדר שבדיוק נפתח באזור

 

אם תביע שמץ של התלהבות מההמלצה

היא תתאר לך בעיניים בורקות גם את המאפים הנפלאים

אם תאמר שתשמח לנסות את בית הקפה החדש

היא תגיד שאם אתה רוצה, אפשר לנסוע לשם עכשיו

 

כשתגיעו סוף סוף לבית הקפה 

היא תשמח להזמין אותך ואף תדרוש בשלומך

 

כשיגיע סוף סוף הקפה המיוחל 

היא תשאל אם יש איזו עוגיה קטנה על-יד…

יש לי אהבות גדולות ורבות בחיי. אחת מהן היא ל״משהו קטן״ על יד הקפה. לא תצליחו לפתות אותי עם עוגות קצפת עתירות שכבות או יצירות מופת של קרם גאנאש, קרם פטיסייר או קרם דה-מארון. תנו לי עוגיה קטנה ומתוקה בצלחת זכוכית עדינה וליבי מתמלא חדווה. עוגית קטנה ומושחתת המתפצפצת לי בפה בשלל טעמים, עולה בעיני אלף מונים על כל עוגת מוס רבת-יופי או ארמונות מרנג חלומיים. ואם בא לכם לפנק אותי, הרי שצלוחית חיננית ובה מגוון של עוגיות תעשה אותי ממש, אבל ממש מאושרת. לא בכדי, טורחת אימו של האיש היקר (שהיא אישה יקרה בפני עצמה) לשלוח עבורי או לייבא ביבוא אישי כל הדרך מארץ הקודש, את עוגיות השטרודל המפורסמות שלה הממולאות בריבת פובידל עם טעם של פעם. אפילו אחרי ט״ו שנים בניכר, קיסמן של העוגיות של סבתא נעמי עדיין לא פג. כאשר אני נכנסת לבית קפה משובח או למאפיה מומלצת, עיניי לא נמשכות, כמצופה, אל המקרר הבוהק המציג לראווה טארטלטים מרהיבים או עוגות שוקולד עשירות. ליבי נוהה דווקא אחר צנצנות הזכוכית היפות המוצגות על הדלפק ובהן מסתתרות להן העוגיות, כמו רקפות ביישניות.  

עוגיות שושני קצף (ראו מתכון באתר), עוגיות לינזר פריכות וממכרות, קיכלך ורועלך פולניות מחד, ועוגיות חול מרוקאיות מאידך, מקרונים צרפתיים אנינים, רולדות פרג נימוחות (ראו מתכון באתר) ריבועי ריבה ופירורים וסהרוני קינמון טריים, אלפחורס ארגנטינאי נימוח ואפילו בראוניז אמריקאית גאה ועתירת שוקולד, קראנצ׳ית מבחוץ ורכה מפנים – כולן היו עוגיותי!

כמובן, שמתוך שלל המתכונים הנפלאים שיש לי, אני מתקשה לבחור עבורכם את ה-אחד. ומכיוון שהיופי הוא בשילובים, בחרתי עבורכם שני מתכונים לעוגיות, השונות אלו מאלו במרקם, בצבעים ובטעם. המתכון הראשון הוא לאצבעות ״מתוקה״. על יד הבית של הורי יש סניף קטן ומקסים של ״מתוקה״. זה לא קל למקם את עצמך בין מיקי שמו למאפיה של ״ארקפה״, אבל זו, הקטנה, דווקא העיזה. רשת מתוקה היא רשת בתי קפה וחנויות קונדיטוריה באזור תל אביב, ובה שלל עוגות שמרים ועוגיות, מאפי בוקר ומאפים מלוחים. הם התחילו בסניף קטן בנווה צדק והיום הם כבר רשת חנויות קונדיטוריה, שעדיין מצליחות לשמר את האיכות, הטריות והאהבה למאפים טובים. בפגישה עם חברה אהובה אני מתפעלת מצלוחיות הזכוכית הנהדרות ובעלת המקום ממגלה לי בסוד שניתן לרכוש אותן בשוק נחלת בנימין. חברתי הטובה מתייצבת למלא אחר משאלתי הכמוסה, ואני מיד מצטיידת בסט שלם של צלוחיות זכוכית חינניות – אושר!! 

 

אוקי, בחזרה למתכון. קרין גורן המתוקה קיבלה ממירי קורנברג, השפית והבעלים של ״מתוקה״ את המתכון הנהדר הזה לעוגיות קלות להכנה, פריכות ונמסות בפה. הכנת הבצק דורשת אמנם צינון ארוך לפני שניתן לעבוד איתו, אבל המרקם האוורירי בהחלט שווה את ההמתנה! 

 

 מה צריכים?

לבצק:

200 גרם חמאה רכהאם-תתן-לדלית-עוגיה-2

250 גרם גבינה לבנה בטמפ׳ החדר

3 כפות סוכר (40 גרם)

21/2 כוסות קמח (350 גרם)

למלית:

11/2 כוסות ממרח שאוהבים (ריבה, נוטלה, ממרח תמרים, ריבת חלב)

1 כוס אגוזי מלך קצוצים גס (אפשר גם פקאנים, שקדים או בוטנים)

לזיגוג:

ביצה טרופה

לקישוט:

סוכר

 

מה עושים?

במיקסר עם וו גיטרה מעבדים חמאה, גבינה וסוכר לתערובת במרקם של קוטז׳. מוסיפים קמח ומעבדים רק עד לקבלת בצק אחיד, רך ודביק. משטחים את הבצק ל״פיתה״, עוטפים בניילון ניצמד ומעבירים למקרר ל-4 שעות לפחות (עדיף למשך הלילה) עד שהבצק קר ויציב. 

 

מעבירים את הבצק למשטח מקומח ומרדדים למלבן ארוך ודק ככל האפשר (2-3 מ״מ). מיישרים את שולי הבצק בסכין חדה. ועכשיו לפטנט משגע: מעבירים את המלית הרצויה לשקית זילוף (אפילו שקית ziploc עובדת!) וגוזרים בה פתח קטן. מזליפים שורה מהמלית לאורך הסצק ומפזרים מעל את האגוזים. מגלגלים את הבצק מעל המלית לקבלת ״צינור״ ממולא. מגלגלים עוד חצי סיבוב של בצק כדי לוודא שהעוגיות לא תיפתחנה במהלך האפיה. חותכים להפרדת ה״צינור״ משאר הבצק. חותכים לאצבעות באורך 5-6 ס״מ. חוזרים על הפעולה עם יתרת הבצק והמלית. מניחים את האצבעות כשהתפר כלפי מטה, באופן מרווח על תבנית מרופדת בנייר אפיה. מברישים בביצה טרופה, ומפזרים מעל סוכר. אופים כ-25 דקות בתנור מחומם מראש ל-350 מעלות פרנהייט, עד שהעוגיות זהובות וריחניות. מצננים ושומרים בכלי אטום בטמפרטורת החדר.  

 

בשבוע הבא, עוגיות חלבה עם סיפור.

 

שבת שלום,

דלית