אולי, אולי, אולי תאכל איתי?

מאת: דלית גבירצמן

Eatwith-1הרבה פעמים אנשים שואלים אותי: איך תמיד יש לך עוד נושאים לכתוב עליהם? מאיפה הרעיונות? ולמה רק על אוכל? ובכלל, מתי תכתבי כבר ספר?! ובכן, האמת היא, שהכי בעולם, מילים מרגשות אותי. מילים מניעות אותי. מילים נוגעות בי. אני חושבת, מוקפת, נושמת, חולמת ומתקיימת במילים. הכתיבה היא עבורי הכוח המניע, והדלק – המילים. האוכל, כמובן, הוא הצורך הבסיסי של כולנו. אוכל וסקס. כולם עושים את זה, כולם נהנים מזה ויש אפילו את אלה שעושים ורצים לספר לח׳ברה, ואני, כמובן, נמנית בינהם.

ובכלל, בשנים האחרונות, מתקיימת סצינה של אוכל שלא נראתה כדוגמתה במחוזותינו. זוהי תרבות קולינרית ענפה, הכוללת סדנאות בישול, סיורי אוכל, בלוגרים שצצים כפטריות אחר הגשם, תוכניות בישול שהרייטינג שלהן מרקיע שחקים, תערוכות המציגות חידושים וטרנדים בתחום הבישול והאפייה, שלל גאדג'טים, ומטבע לשון חדש: הפודיס. הפודיס הוא מושג הכולל אנשים שעולם הבישול והאפייה מאוד משמעותי עבורם. אלו הם אנשים שנהנים לקרוא על בישול, שנהנים לבלות בחנויות מזון וכלי בית, ושלא מהססים לגמוע מרחקים בשביל לרכוש בקבוק שמן זית שהם אוהבים במיוחד. וכן, האיש היקר ואני נמנים עליהם. המטבח אצלינו, תמיד היה לב הבית ועל אף שאנחנו לא עוסקים בתחום הקולינריה באופן מקצועי, אנחנו נהנים לבשל, להחליף מתכונים ולארגן מפגשים סביב אוכל. לפיכך, תוכלו וודאי לשער עד כמה התרגשנו כששמענו על סטארט-אפ חדש בתחום הנקרא: EatWith. על המיזם המרגש הזה שמעתי כבר מכמה וכמה אנשים. הרעיון שעומד מאחוריו הוא ליצור קהילה של סועדים בבתים פרטיים מסביב לעולם. דרך האוכל, אנשים נפגשים, מחליפים חוויות וחולקים את ההנאה המשותפת לאוכל טוב. המיזם, שנולד בישראל (אלא מה?!) פועל כבר בערים גדולות ברחבי העולם, כולל תל אביב וסן פרנסיסקו. החזון של מקימי הסטארט-אפ הוא: לקרב אנשים ביחד, ארוחה אחת בשעתה.

החזון הופך למציאות אחרי מפגש עם הילה ויאיר המקסימים. הם מספרים לי על הרעיון, ואני, כמובן, מתלהבת. ואז מגיע היום המיוחל. ביום שישי בערב, אנחנו עושים פעמינו אל העיר הגדולה. בכל פעם שאני מגיעה לעיר, ליבי מחסיר פעימה. הקצב, האורות, תנועת האנשים ברחובות, החיים – פורטים על כל נים בנפש העירונית חסרת התקנה שבי. אנחנו חונים באזור הסואן של הדאון טאון ועולים לפנטהאוז המדהים בו שוכנים משרדי החברה. חבורה של אנשים יפים מתקבצת סביב השולחן הערוך בפשטות וביופי עוצר נשימה. הנוף הנשקף מן החלונות גורם לכולנו לרצות לעבור לגור שם – מחר! המארחת המהממת שלנו לוחצת את ידינו בחום ומגישה לנו קוקטיל מרענן בצנצנות טרנדיות להפליא. סיור קצר ומעורר קינאה במשרדים (מדהים לחשוב שיש אנשים שזו סביבת העבודה שלהם…), ולאחריו מתחיל שיעור קצר בבישול. לראשונה בחיי, אני מתוודעת למטבח האיורוודי. כן, זה הכיף שבבישול, כל הזמן לומדים דברים חדשים! מסתבר שאיורוודה, "ידע החיים" בתרגום מסנסקריט, היא תורת הריפוי ההודית. כמו היוגה והמדיטציה, גם האיורוודה בת אלפי שנים ומקורה בוודות (veda), הכתבים ההודים הקדומים. לא אלאה אתכם בפרטים (כל המידע קיים ברשת), אומר לכם רק, שאיורוודה מדגישה כי "מה שאתה אוכל הוא מה שהינך". המארחת שלנו, מספרת לנו את סיפורה האישי והנוגע ללב Eatwith-3וכיצד מצאה את דרכה אל רזי המטבח המרתק הזה. כולנו מסכימים פה אחד, שאם לשפוט לפי היופי הקורן ממנה, נשמח לטעום מתבשיליה.

אחרי הדגמה קצרה של מספר מנות קלות להכנה, והסבר על התבלינים השונים והשפעתם על העיכול, אנחנו מסבים לשולחן. על צלחות הודיות, כסופות ומצודדות מוגשים לנו מבחר תבשילים שהם תענוג לעין ולחיך. הקונספט מאוד שונה מחווית האכילה במסעדה מערבית. הרעיון הוא לא להתמלא יתר על המידה, והדגש הוא בהחלט על הרכב המזון ואיזון הטעמים והמרקמים השונים.

אינני יודעת אם היתה זו השפעת האוכל, החברה הנעימה או הקונספט המדליק, אבל כולנו מסכמים את החוויה כמענגת. כעת, כל מה שנותר הוא, לשתף את הרשמים, כדי שסועדים עתידיים יוכלו לקרוא ולהתרשם. ואני, את שלי – עשיתי!

ומה יצא לכם מזה? חוץ מהמלצה חמה ורעיון מדליק לחגיגת יום הולדת, לאירוע חברתי, לאירוע בעבודה או לערב בנות מקורי? קבלו בבקשה, מתכון איורוודי למרק דלורית מזין, עשיר בוויטמינים, מאוזן בטעמיו וערב לחך.

מה צריכים?

Buttrernut-soup4 פאונד דלורית (Butternut Squash), שזה בערך שניים, חצויים לאורך ונטולי גרעינים

2 כפות גי (Ghee) חמאה מזוככת (שכבר ניתן להשיג בtrader joe's)

1/2 בצל בינוני

4 כוסות מים

1 קופסה חלב קוקוס

2 כפיות מלח הימליה (וורוד) (ניתן להשיג בCostco)

1 כפית זרעי כמון

1 כפית גרגירי חרדל שחור

1/2 כפית פפריקה

1/4 כפית פלפל שחור טחון

1/2 כוס זרעי דלעת קלויים, לקישוט

מה עושים?

מחממים את התנור לחום של 425 מעלות פרנהייט. מרפדים תבנית אפיה בנייר אלומיניום. מניחים בתבנית את הדלוריות החתוכות, כשצידן החתוך כלפי מעלה. ממיסים כף גי ומברישים היטב את הדלוריות. מתבלים במלח ופלפל. צולים עד שהדלוריות מתרככות (נועצים סכין לבדיקה), בערך 50 דקות עד שעה. בינתיים, חותכים את הבצל לקוביות בינוניות. ממיסים את הכף השניה של הגי בסיר כבד על חום בינוני. מוסיפים את זרעי הכמון, גרגירי החרדל, הבצל והפפריקה. מתבלים במלח ופלפל ומאדים תוך ערבוב בערך 7 דקות. מסירים את הסיר מהאש. כשהדלוריות רכות, מניחים אותן לצינון. בעזרת כף גדולה מרוקנים את תוכן הדלוריות אל תוך הסיר, וזורקים את הקליפה. מוסיפים את המים, מערבבים ומביאים לרתיחה על אש בינונית. מנמיכים את הלהבה וממשיכים לבשל בערך 15 דקות. מסירים מהאש ומוסיפים את חלב הקוקוס. בעזרת ממחה ידני מרסקים את המרק למחית חלקה, טועמים ומשפרים טעמים, לפי הצורך. מעטרים בזרעי דלורית ו/או עלי כוסברה ומגישים.

גם בריא, וגם טעים! למתכונים נוספים:  http://www.dailyayurveda.com/kitchari.html

שבת שלווה,

דלית