עד-לא-ידע בלידה – הכל על שתיית אלכוהול בהריון ולידה

מאת נרי לייף-חומה

ההלכה היהודית אינה מעודדת שתיית אלכוהול, למעט שתיית יין שנחשב למשקה בעל מעמד מיוחד ואף זכה לברכה משלו – "בורא פרי הגפן". ביהדות יש יחס מיוחד ליין כמשקה משמח, ומכאן "יין ישמח לבב אנוש". חג פורים הקרב הוא החג היחיד בו אנו מוזמנים לשתות עד-לא-ידע, כלומר עד לשכרון חושים. הלכת חג זו היא שנתנה את השם לתהלוכת התחפושות המודרנית שנחגגה לראשונה בתל-אביב בשנת 1912. לכבוד "חג השיכרות היהודי״ החלטתי לכתוב הפעם על הריון, לידה ואלכוהול, ולתפוס שתי עדלאידע בלידהציפורים במכה אחת- נלמד קצת מסורת ישראל ונחכים בנושא השפעת האלכוהול על הריון ולידה. הרשו לי להציג את הלכת החג ומקורה בארמית:

"מיחייב איניש לבסומיי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".  מסכת מגילה, דף ז' עמוד ב'.

תרגום הדברים: חייב אדם לשתות לשכרה בפורים עד שלא ידע (להבחין) בין המן הארור למרדכי המבורך. אבל למה לנו להגיע לשכרות? ומה הקשר בין חג הפורים לבין השיכרות? לפי הרב שרגא סימונס בימי מרדכי ואסתר, היהודים הפכו בין לילה ממועמדים לחיסול טוטאלי, לגיבורי הניצחון. היה זה מהפך ניסי של 180 מעלות במזלם. האלכוהול עוזר לחוות את הרעיון הזה, שהעולם הוא טוב ושהכול נעשה לטובה. " לאחר שאנחנו שותים, נחלשת ממילא תחושת הביטחון בחושים הפיסיים שלנו – אז משתחררת הנשמה מכבלי המגבלות הגופניות ויכולה לחוש באחדות היקום והאלוקים". ועוד הוא מוסיף : " אילו היינו ברמה רוחנית גבוהה יותר, לא היינו צריכים להשתכר. אילו היה ברור לנו באמת, שהכוח היחידי השולט בעולם הוא האלוקים, לא היינו מודאגים ולחוצים אפילו טיפה – להבדיל מהלחץ שבו אנו שרויים בדרך כלל" . אפשר אם כן לסכם ולומר שליין תפקיד של מסיר דאגה ומחזק אמונה בטוב ובהשגחה העליונה.

במקום אחר מצאתי שתפקיד האלכוהול הוא להסיר שיפוטיות, כדבר הפסוק – נשתה עד שלא נבדיל בין המן לבין מרדכי, כלומר נסיר שיפוטיות דיכוטומית בין 'רע 'ל'טוב'. הרב יהושע אנגלמן, רב קהילת "יקר" בתל אביב אומר: "יש משהו שמזכיר compassion meditation – מדיטציה של חמלה, הסרת המגננות הפנימיות שמקשות עלינו להרגיש כל אדם ולחמול עליו כי השיפוטיות של מה בסדר ומה לא, מי בסדר ומי לא, נותנת לנו תחושת ביטחון. הרבה מפרשים בחסידות הסבירו שהכוונה של השתייה בפורים היא שהאדם יפסיק עם השיפוטיות הזו שאנחנו כל כך רגילים בה". אז לפי הפירוש הזה תפקיד האלכוהול להסיר שיפוטיות. שמחה, צחוק, אמונה והעדר שיפוטיות, רואים איך כל זה יסתיים בלידה טובה?

באשר לתקופת ההריון קיימת הסכמה שבשתיקה שיש להימנע לחלוטין משתיית אלכוהול. להבנה הזו אין באמת תמיכה רפואית. האם שתייה של כוס יין אחת פה ושם יכולה באמת לפגוע בבריאות העובר? לא לפי מחקר עדכני שנעשה בדנמרק. חוקרים מדנמרק בדקו כמה אלכוהול יכולות נשים בהריון לצרוך מבלי שייגרם נזק לעובר. לפי הממצאים שתייה של עד 8 כוסיות בשבוע לא מגבירה את הסיכון לבעיות התפתחות בילד. צריכת כמויות גדולות של אלכוהול בהריון ידועה כמגבירה את הסיכון להפלות, למומים מולדים בעובר, לפגיעה מוחית, לסינדרום המכונה "תסמונת האלכוהול בילוד" (הגורם גם לפגיעה במראה היילוד) ולמשקל לידה נמוך. ההמלצות בקרב מדינות העולם בנושא שונות, אולם ההמלצה המקובלת בעולם המערבי היא שלא לצרוך במהלך ההריון יותר מכוסית עד שתי כוסיות משקה אלכוהולי בשבוע. עם זאת, גם כאן אין הסכמה גורפת.

ומה בקשר לשתיית יין בלידה?

אפתח בסיפור על לקוחה שעבודתה הצריכה אותה לטוס בשבוע ה-35 להריונה, והיא היתה מוטרדת מהאפשרות שיחלו הצירים בזמן הטיסה. כששאלה את הרופא מה עליה לעשות במקרה שכזה, יעץ לה הרופא לשתות אלכוהול ללא הפסקה עד לתום הטיסה או עד להפסקת הצירים, מה שבא קודם. נשמע כמו עצת אחיתופל? זהו שלא. ההגיון מאחורי ההמלצה הוא שאלכוהול, בעיקר אם הוא ניתן בכמויות נדיבות, מעכב שחרור של אוקסיטוצין, ההורמון שמחולל את צירי הלידה. מדריכות הכנה ללידה ודולות נוהגות גם כן להמליץ על שתיית כוס יין בשלב המוקדם (לטנטי) של הלידה, בעיקר אם הוא מתרחש בלילה והיולדת זקוקה למנוחת הלילה כדי לאגור כוחות לשלבים האקטיביים של הלידה. לרופא בסיפור שלנו ברור שחשיפת תינוק בשל במהלך הלידה לאלכוהול היא אופציה טובה יותר מלידה במטוס, ובינינו- היא גם אופציה טובה יותר מסמים משככחי כאבים וחודרי שילייה שניתנים בחדר לידה, או מלידת מלקחיים או וואקום ששכיחות יותר ביולדות שקיבלו אפידורל.

והנה עוד ביטוי הקשור ביין ויכול להסביר את ההשפעה החיובית של כוס יין בלידה: "נכנס יין יצא סוד", מכירים? למילים 'יין' ו'סוד' ערך גימטרי זהה – שבעים. פירוש הביטוי הוא שכשאדם משתכר זה מוציא את מה שיש לו בפנים. כלומר שבדומה להסרת שיפוטיות גם פה הכוונה היא ליכולת של היין לשחרר מעכבות ולערטל. על שחרור עכבות תרבותית כבר כתבתי כאן בעבר, אותן עכבות שמונעות מאיתנו ללכת עד הסוף עם האינסטינקטים החייתיים שלנו כמו פיתול הגוף, גניחה או צעקה, ומעכבות את הלידה.

ניתן אם כך לסכם ולומר ששתייה מדודה של אלכוהול בלידה יכולה לעזור ליולדת לוותר על שליטה, להרפות שרירים, להתחזק באמונתה בבריאותה ובבריאות העובר וכן באמונה בהשגחה העליונה השומרת עלינו מכל רע. היא משמחת ולכן מפחיתה פחדים ושיפוטיות. מבחינה פיזיולוגית ניתן להעזר באלכוהול בשלב הראשון של הלידה כדי לעכב את הורמון האוקסיטוצין ולאפשר ליולדת שנת לילה ואגירת כוחות לבאות. שתיה במידה קיבלה גם את אישור הרמב"ם: "הרמב"ם כותב שכאשר אדם שותה יין בתוך סעודה, עליו לכוון לכך שהדבר יהיה לשם שמיים. בהלכות דעות הוא כותב 'וכל המשתכר – הרי זה חוטא ומגונה, ומפסיד חכמתו'. כשהחכם שותה יין במינון הנכון כדי לעכל את המזון, כמו הצרפתים למשל, זה בסדר. אני בטוחה שאם היה נדרש לכך היה הרמב"ם גם מאשר לנו ללגום מעט בלידה, אבל במידה, לא-עדלאידע!

בברכת פורים שמח ולידות בריאות!

נרי לייף-חומה, תומכת ומאמנת לידה, מדריכת הכנה ללידה, מדריכת דולות.