משנכנס אדר… 

מאת: דלית גבירצמן

אני שוכבת במיטת בית החולים כואבת אחרי ניתוח קיסרי בשבוע ה-25. צופה במקלט הטלביזיה הקטן בזוועות מהפיגוע בדיזנגוף סנטר. פורים. בדיוק 19 שנים חלפו מאז, ומשהו בי זוכר בבהירות רבה את גודל הזוועה. העיר תל אביב היתה עמוסה מתמיד. זה היה אחר צהרים של פורים, חופש מבית הספר. ילדים מחופשים ומאופרים מכל קצוות הארץ באו לבלות עם הוריהם ולחגוג בעיר הגדולה. דיזנגוף סנטר המה בני נוער שבחרו לבלות את החג המצווה עלינו לשמוח ולחגוג עדלאידע- במרכז הקניות הפופולארי. ואז היה פיצוץ אדיר ששם בבת אחת סוף להכל. דמעות הצער הפרטיות שלי מתערבבות בדמעות הצער על האסון הנורא שפקד משפחות כה רבות וניצרב בקולקטיב של כולנו.

הגמרא אומרת: "משנכנס אדר מרבין בשמחה" – אז מה בעצם עניינה של השמחה בפורים? ואם נדייק, השמחה מתייחסת לכל חודש אדר, ואם כן על מה בדיוק השמחה?  משחר נעורי היה לי קושי מסוים עם הזהות הפורימית שלי, והציווי לשמוח בפקודה אף הגביר אצלי את הרתיעה. מאורעות פורים 1996 סתמו את הגולל סופית על ההילולה. 

כל שנה, אני מחפשת לי מקום מחבוא עד שתעבור התהלוכה, מרגישה זרה ומטופשת בתחפושת, וכדרכי, נוטה להסתבך יתר על המידה במחשבות על מסכות והאמת המסתתרת מאחוריהן, על מה שאנחנו בוחרים לחשוף, על מי שאנחנו ומי שהיינו רוצים להיות. ובכלל, היציאה מהגבולות המקובלים, הפורקן, הצחוק, ההשתטות וחוסר השליטה הנילווים לכך, כMasksבר לוחצים לי על איזה עצב חשוף והשריר הדווקני שבי מתכווץ.

ההתעסקות במראות, מסכות, תחפושות וכל השאר – לא גורמת לי כלל לחוש שמחה. האלמנט שאליו אני דווקא כן מתחברת בקלות רבה בחג הפורים, הוא הנתינה. בתוך כל המולת הרעשנים, חיוכי הליצנים ושרביטי המלוכה, אני ששה לחלק ולקבל משלוחי מנות מלאים כל טוב. מושג הנתינה לאביונים דווקא בחג זה, מקסים אותי. אנו מצווים לתת בפורים בכדי לשמח אף את אלו שגורלם פחות שפר עליהם. שוב אני נפעמת מחוכמתה של היהדות המזכירה לנו שני אלמנטים מרכזיים ומהותיים לאושר; נתינה והכרת הטוב. מעצם הנתינה לאחר, יוצא הנותן נשכר לא פחות (ולטענתי, אף יותר) מזה המקבל. כמה יפה הדבר, שמתוך ארבע מצוות החג, שתיים מתוכן עוסקות בהתחשבות ונתינה לזולת; משלוח מנות ומתנות לאביונים. כפי שנאמר: ״כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים.״

והכי חשוב, ניתנה לנו עוד הזדמנות לשמוח ולשמח. ושימחה, בעיני, היא בחירה. ניתנת לנו האפשרות להתמקד בטוב שבחיינו ולשמוח. השימחה בפורים אינה שימחה פרטית. אנו מצויים לחלוק אותה עם אחרים. ומישהו כבר הזכיר אף את סעודת פורים? אדרבא.

אז עירכו שולחן גדול והעמיסו עליו מכל טוב. הזמינו חברים טובים ושימחו. ומה להכין, אתם שואלים? אה, זה כבר החלק הקל. מרק בטטות עם ג׳ינג׳ר ופלפל חריף של אהרוני ומנה של דלורית ובצל אדום צלויים בתנור ברוטב טחינה וזעתר של יותם אוטולונגי (ועל הרומן שלי עם אוטולונגי בפעם אחרת) – נשמע לי כמו התחלה לסעודה נהדרת! 

Batat-ginger  למרק בטטות עם ג׳ינג׳ר ופלפל חריף מה צריכים?

50 גרם חמאה

1 בצל, קצוץ

1 פלפל אדום חריף, מנוקה מגרעינים וקצוץ דק

4 עלי מרווה 

5 בטטות בינוניות קלופות, חתוכות לקוביות

2 כפות דבש

מלח ופלפל שחור גרוס

6 כוסות מים

1/2 מיכל שמנת מתוקה, מוקצפת מעט או יוגורט

עירית קצוצה או בצל ירוק קצוץ

פלפל חריף, פרוס (אם רוצים)

מה עושים?

מחממים את החמאה בסיר כבד וכשהיא חמה ומבעבעת מאדים בה את הבצל, הג׳ינג׳ר, הפלפל החריף ועלי המרווה כ-5 דקות. מוסיפים את הבטטות ואת הדבש, מתבלים בפלפל שחור גרוס ומערבבים כ-2 דקות. מוסיפים את המים וממליחים. מביאים לרתיחה, מנמיכים את הלהבה ומבשלים כ-1/2 שעה. מרסקים את המרק בבלנדר מקל או במעבד מזון לקרם חלק לגמרי. בודקים ומתקנים תיבול אם צריך. מחלקים לקעריות הגשה, מניחים במרכז כל קערית מעט שמנת מוקצפת או יוגורט ומפזרים מעט עירית קצוצה או בצל ירוק קצוץ ואם רוצים, פלפל חריף פרוס.

daloritדלורית ובצל אדום צלויים ברוטב טחינה וזעתר*

מה צריכים?

דלורית גדולה, קלופה וחתוכה לקוביות בינוניות (3/4 על 21/2 אינץ׳)

2 בצלים אדומים חתוכים גס

31/2 כפות שמן זית

31/2 כפות טחינה גולמית

11/2 כפות מיץ לימון טרי סחוט

2 כפות מים

שן שום

30 גרם צנוברים

1 כף זעתר

פטרוזיליה קצוצה

מלח ופלפל שחור טחון

מה עושים?

מחממים את התנור לחום גבוה (475 מעלות פרנהייט/ 240 מעלות צלזיוס). מערבבים בקערה גדולה את הדלורית, הבצל הירוק, 3 כפות שמן זית, כפית מלח ופלפל שחור. שוטחים על גבי תבנית אפייה וצולים 30 דקות עד שהירקות אפויים וזהובים. מוציאים מהתנור ומצננים. מכינים את רוטב הטחינה על ידי ערבוב הטחינה הגולמית עם מיץ הלימון, המים, שן השום ו1/4 כפית מלח. מערבבים עד שהרוטב מקבל מרקם של דבש. קולים את הצנוברים במעט שמן זית. מניחים את הירקות הצלויים על גבי צלחת הגשה נאה, יוצקים רוטב מעל, מקשטים בצנוברים, זעתר ומעט פטרוזיליה קצוצה. 

חג שמח ושבת שלום!

דלית

*ותודה לנעה שמרגד שהכינה ואף חלקה את המתכון למנה הנפלאה הזו באחת מארוחות הצהריים המהוללות של צוות המורות של כיתה א׳.