המייצגים המיוחדים והענקיים של איי וייויי באלקטרז

אם לא ביקרתם באי אלקטרז עד היום, הנה יש לכם סיבה לבקר בו עכשיו, כשמזג האויר מצויין והתערוכה של איי וייויי מתקיימת.

איי וייויי הוא אמן ויזואלי שפרץ את גבולות מקום הולדתו, סין והתפרסם בעולם האמנות ובכלל, ועכשו מציג את המייצבים המיוחדים/הענקיים שלו באלקטרז. (סן פרנסיסקו, עד ה-26 באפריל)

איי (שם המשפחה) נולד בשנת 1957 בבייג'ינג. הוא אמן, אוֹצֵר, מעצב ופעיל חברתי סיני.עיקר פעילותו האמנותית של איי נעשתה החל משנות ה-90, ובשנים האחרונות הוא משמיע דעות נחרצות בעניין מצב זכויות האדם בסין. הוא השתתף בעיצוב האצטדיון הלאומי הסיני של אולימפיאדת 2008

5419928279_3dcd8da5f2_mיצירתו "זרעי חמניות" מוצגת בגלריית טייט בבריטניה. ל'חמניות' משמעות סמלית בסין; הן שימשו להאדרת שמו של מאו דזה טונג בזמן מהפכת התרבות. מייצג זרעי החמנייה הם 100 מיליון חתיכות פורצלן קטנות, מעוצבות כמו גרעינים שחורים. כל אחת נצבעה ביד בעזרת צבא קטן של אומנים. המבקרים בתערוכה הוזמנו ללכת על הזרעים, לרמוס אותם תחת רגליהם, במה שהובן כמשל על מצבם של ההמונים הסינים. האפקט הכולל הזכיר גם עיי חורבות. איי ווייוויי, מהאמנים החשובים בעולם, הופך את החיים שלו בסין ליצירות קוראות תיגר וכבר שילם על זה בעינויים ומעצר.

בנובמבר 2010 הוטל עליו מעצר בית; לדבריו, הדבר נעשה על מנת למנוע ממנו לקיים מסיבה לציון הריסתו הצפויה של הסטודיו החדש שלו בשנגחאי, בטענה שהוא מבנה בלתי חוקי. ב-3 באפריל 2011 נעצר איי על ידי השלטונות בחשד ל"פשעים כלכליים", ושוחרר לאחר כחודשיים וחצי. למרות תנאי השחרור שלו, בהם צוין כי אסור לו לבקר את המשטר הסיני למשך שנה שלמה, יצא האמן הסיני חודשיים בלבד לאחר שחרורו, ופרסם מאמר באינטרנט במגזין ניוז-וויק.

אחד המגזינים לאמנות הנחשבים בעולם, הארטריוויו, בחר באיי בנובמבר 2012 לאמן החשוב ביותר בעולם כיום, ו"טיים" כלל אותו ברשימת מאה האנשים המשפיעים בעולם. לא בגלל האמנות שלו, או לפחות לא רק בגללה, כי אם בגלל היותו הלוחם הרועש ביותר נגד המשטר הסיני, ואחד הקולות הבולטים בעולם נגד כרסום בחופש המחשבה.

איי נתון בסיכון האמיתי הזה למעשה כבר מגיל שנה. הוא נולד בבייג'ינג בתקופת השיא של הקומוניזם הסיני ותקופת האימים של אזרחי המדינה, המכונה "מהפכת התרבות". אביו, המשורר הקומוניסט הנערץ איי צ'ינג, מתח ביקורת על מאו דזה טונג, וב־1958 המשפחה כולה הוגלתה למחנה צבאי במחוז המרוחק שינג'יאנג. איי גדל שם, במחנה, ורק בגיל 17 הורשה לחזור לבייג'ינג וללמוד קולנוע. זה היה חלון הזדמנויות צר של היפתחות למערב ורוח אוונגרד שנשבה בבירה בסוף שנות השבעים, ואיי נישא עליה עד ניו יורק, שם למד אמנות בבית הספר הנחשב פרסונס. רק ב־1993, כשאביו חלה, חזר לחיות בסין, והביא איתו קריירה בינלאומית פורחת ותשומת לב צמודה לדיווחים שלו מהאימפריה. הוא מצייר, מפסל, מצלם, מפרק ובונה מחדש רהיטים עתיקים בחיבורי אבסורד, מפיק סרטים דוקומנטריים, מעצב, אוצר תערוכות של אחרים ועובד כארכיטקט של בתים פרטיים ומבנים ציבור.

5590126780_43a906c367_mהמייצגים של איי ידועים בעולם כעבודות המתריסות נגד האבחנה או ההבדל בין אמנות ופעילות חברתית או פוליטית. בתצוגה הנמצאת כרגע באלקטרז התמקד איי בתגובה להסטוריה רבת השכבות של האי, מהמבצר הצבאי של המאה 19, בית המאסר הצבא הפדרלי הידוע לשמצה, אתר תרבותי לילידים הראשונים והיום- אחד מהאתרים. פארקים שמבקרים בו הכי הרבה בארה"ב.

התערוכה באלקטרז מעלה שאלות/תהיות בקשר לחופש הביטוי וזכויות האדם באשר הוא, מעבר לקישור למקום מסויים.

עבודות הפיסול, עבודות קול ומייצגים של אמנות באמצעים [מדיומים] שונים ומעורבים מוצגים בארבעה מקומות עיקריים בכלא לשעבר. התערוכה, הנקראת את-לארג', הפכה את את אלקטרז לשטח פנוי לדו-שיח בנושאי חופש וצדק, זכויות היחיד ואחריות אישית. המייצגים, באופן ישיר ובעזרת הדמיון, ממקדים את השיחות למצבים מסביב לעולם בהם נלקחו מבני האדם זכויות חופש הביטוי לגבי השקפותיהם, דעותיהם ואמונותיהם, כפי שנלקחו מאיי עצמו.

הכניסה לתערוכה היא חופשית עם רכישת כרטיס שיט לאי. כדאי להזמין מקום בין שבועיים לשלושה מראש!

סיגל, מדריכה במוזיאון היהודי העכשוי