מתכוני אבוקדו

יצור מוזר הוא האבוקדו. הוא פרי, אבל הוא לא מתוק. יש לו גלעין אחד וגדול, ולא זרעים רבים כמו עמיתיו יושבי העצים, והחלק האכיל שלו שונה מכל צמח אחר שאנחנו אוכלים. הוא מחלק את העולם לשניים – אלו שאוהבים אותוואלוששונאים אותו. להיות אדיש אליו זה קשה עד בלתי אפשרי.

הפרי המפתיע הזה הגיע ממקסיקו, וככל הנראה שהוא נאכל על ידי בני אדם כבר לפני 12 אלף שנה. לארצות הברית הגיע האבוקדו רק בתחילת המאה העשרים. אם תהיתם אי פעם למה במרכזו גלעין גדול, ולא זרעים קטנים יותר, הסבָרה היא שמנגנון הפצת הזרעים שלו דומה לזה של התותים והפטל, כלומר, מי שאוכל את הפרי אוכל גם את הזרע ואז משחרר אותו לחופשי ביחד עם דשן משובח במרחק מה מהעץ המקורי…..

שמו של האבוקדו במקור בא מהשפה האצטקית. משמעות המילה היא אשכים, כנראה בגלל "ahuacatl" הדמיון בצורה והאמונה שהפרי נותן סגולות מיניות. נהוג לאכול את האבוקדו חי כשהוא רך. האבוקדו הפתוח אינו נשמר, גם במקרר, ומקבל צבע שחור. לרוב מוכרים את הפרי כשהוא קשה, מכיוון שהאבוקדו הרך נימוח וצורתו מתקלקלת, כמו גם קליפתו הניקבת בקלות. ככלל, פרי האבוקדו אינו מבשיל על העץ, אלא רק אחרי קטיפתו. האבוקדו מתרכך תוך ימים אחדים בבית ומומלץ לשמור עטוף בנייר או קרטון, ביחד עם בננות או תפוחים.

האבוקדו משמש גם בתעשיית הקוסמטיקה, לייצור תכשירי שיער וקרמים טבעיים לעור, וזאת משום אחוז השומן הגבוה בפרי.

כמה אבוקדו מותר או כדאי לאכול? התשובה תלויה בנקודת ההשקפה. טבעונים, שמתנזרים לגמרי ממאכלים מתועשים, אוכלים לפחות אבוקדו אחד ביום ומתייחסים אליו כאל רכיב עיקרי. מינון כזה מומלץ מאוד גם למי שרוצים להשיג שיפור מהיר במצב הרוח. לאנשים שצורכים מזונות עשירים רבים כמו טחינה ואגוזים, שלא לדבר על מוצרים מן החי, כדאי לאכול אבוקדו במידה: חצי אבוקדו ביום. המינון הזה מומלץ גם למי שרוצים לרזות, מפני שאכילת אבוקדו משככת מאוד את הלהיטות למאכלים מזיקים עתירי שומן. לכן כדאי לנסות להוסיף קוביות אבוקדו דווקא לסלטים שנראים עצובים במיוחד.

האבוקדו פועל כמה שניתן לכנות מאיץ תזונה, ולכן כאשר הוא נאכל יחד עם מזונות אחרים, הוא מאפשר לגוף ספיגה מיטבית של חומרים נוגדי סרטן כמו קאראטנואידים המצויים בירקות כמו תרד וגזר. אכילת אבוקדו גם מפחיתה רמות כולסטרול והוא מקור עשיר של חומצות שומן חד בלתי רוויות שמספקות הגנה מפני מחלות רבות. האשלגן שמצוי בו מווסת לחץ דם, מגן מפני מחלות לב ושטפי דם ובה בעת גם מסייע בעיכול ובניקוי רעלים.

תקצר היריעה מלהמשיך ולתאר את נפלאות האבוקדו, אבל יש בו שילוב מרכיבים שמשקם ומחזק גם את המערכת החיסונית וגם את המערכת העצבית. ומה בקשר למוח? האבוקדו לא מסוגל להגדיל את האיי-קיו [לצערי!], אבל הוא בהחלט נלחם בעייפות ובדיכאון ולכן משפר את יכולת הריכוז.

עוד כתר שנקשר, ובצדק, לאבוקדו, הוא יכולתו לשפר את המראה החיצוני. בזכות התכולה הגבוהה של השומנים הבריאים יש לאבוקדו יכולת מוכחת לשפר ולהצעיר את מראה העור. עוד טוענים שהוא מגביר את ייצור הקולגן, ובתוספת לוויטמין אי, נוצרת תרכובת מחוללת פלאים.

נקודת עשן של שמן היא הנקודה שבה הטריגליצרידים מתחילים להתפרק לגליצרול ולחומצות שומן. ככל שנקודת העשן של שמן גבוהה יותר, השמן נחשב יציב יותר בתנאי חימום, בישול וטיגון. נקודת העשון של שמן אבוקדו היא 255 מעלות צלסיוס (הגבוהה ביותר מבין כל השמנים הצמחיים בכבישה קרה). שמן האבוקדו שומר על תכונותיו בטמפרטורות גבוהות ואינו נשרף, בשל כך הוא מתאים לשימוש במגוון טכניקות טיגון,
כולל הקפצה, טיגון-ערבוב וטיגון עמוק.

צבעו הירוק העז של שמן האבוקדו מעיד על תכולה גבוהה של כלורופיל לוטאין ופיגמנטים ירוקים אחרים שנמצאים בבשר הפרי. השמן אינו מכיל צבעי מאכל, או כל חומר מלאכותי אחר, וצבעו הוא תוצאה ישירה של חומרים טבעיים בלבד.

ועוד דבר אחד: להגיד "אני לא אוהב/ת אבוקדו", זה כמו להגיד "אני לא אוהב/ת מים". ראשית, יש הרבה מאוד סוגי האבוקדו הוא אבוקדו, במרקמים רבים. שנית,האבוקדו נייטרלי בטעמו ולכן משנה את אופיו לפי גחמות הסועד והטבח. תחליף מצוין לשמן זית, שמן קוקוס וחמאה.

אבוקדו הוא פרי, ואין לו באמת טעם משלו. כמו שמוסיפים לו מלח, אפשר להוסיף לו סוכר ואז הוא מתאים לקינוחים. בדרום אמריקה ואפילו באינדונזיה מגישים אותו בשייקים, והקרמיות שהוא מוסיף מחליפה בקלות את חלמוני הביצה שיש בגלידההמסורתית. המתכון המובא כאן חלבי, אבל לכל הטבעונים, פשוט תחליפו את השמנת והחלב בקרם קוקוס וחלב סויה ויטעם לכם לא פחות, ואולי אפילו יותר.
כך תעשו: חוצים, מגלענים, קולפים וחותכים לקוביות 3 אבוקדו בגודל בינוני או שניים גדולים. שמים במיכל של בלנדר ביחד עם ½ 1 כוסות חלב (3%), ½ כוס סוכר, כוס שמנת מתוקה, כף מיץ לימון סחוט טרי ו-3 טיפות תמצית וניל. מערבלים היטב, לפחות דקה ברציפות, עד שהתערובת חלקה לגמרי. המרקם שצריף להתקבל הוא טיפה יותר סמיך משמנת מתוקה, אבל לא ממרח. אם סמיך מדי מוסיפים מעט חלב ומעברלים. מעבירים את מיכל הבלנדר לקירור של 8 שעות לפחות ואז מעבירים למכונת גלידה להתייצבות. אם אין מכונת גלידה, משטחים את התערובת על תבנית עם נייר אפייה, מקפיאים לחלוטין, חותכים לקוביות וטוחנים במעבד מזון למרקם חלק.

עוד רעיון מדהים וטעים למתמחים בטיגון: צ'יפס אבוקדו

חומרים לבלילה:

½ כוס קמח תופח

2 כפות סוכר

קורט מלח

1 ו-½ כוסות בירה לבנה

הבלילה צריכה להיות חלקה ונוזלית. במחבת גדולה מחממים שמן לטיגון עמוק. טובלים את האבוקדו בבלילה ומטגנים על להבה גבוהה. לקבלת טיגון אחיד, הופכים מידי פעם. מגישים עם רוטב לימון: מערבבים בקערית ¼  כוס שמן זית, שום כתוש, מלח פלפל לפי הטעם, חופן פטרוזיליה קצוצה דק, מיץ מחצי לימון טרי.

טיפ: בבלילה אפשר לטגן גם ירקות, דגים ועוף. פירות טריים מטוגנים מגישים עם סירופ.

ובאותה שיטה- שניצל אבוקדו:

שני אבוקדו גדולים ומעט קשים, קלופים וחתוכים לרצועות בעובי 1 ס"מ

2 ביצים

פירורי לחם לציפוי שניצל

2 שיני שום קצוצות דק

מיץ מלימון אחד

עלי כוסברה שטופים ויבשים

מעט פלפל

מלח ים אטלנטי

הכנה:
מחממים שמן בסיר עמוק. בינתיים טובלים את רצועות האבוקדו בביצה, פירורי לחם ומכניסים לשמן רצועה אחר רצועה. לאחר שהאבוקדו מזהיב, להוציא מהשמן ולהניח על נייר סופג. שופכים את מיץ הלימון על האבוקדו, ומתבלים בשום, מלח ופלפל. מפזרים מעל האבוקדו את הכוסברה.

מאת: סיגל קלטר