המטרה: להוריד חמישה קילו עודפים, האמצעי: עוגת סילאן, טחינה ופיסטוקים

מאת: דלית גבירצמן

״בשלנית ודיאטנית נכנסות לבר״… אני יודעת, זה נשמע קצת כמו תחילתה של בדיחה שחוקה. ומי שמכיר אותי יודע, שאצלינו בבית לא מזכירים, אפילו לא ברמיזה, את ה-D Word. בשום פנים ואופן, לא! כי אם יש מילה שעושה לי לא נעים בגוף, זו המילה ״דיאטה״. כבר כשהוגים אותה די-א-ט-ה הפנים מתעוותים, הבטן מתחילה לקרקר וטעם לא טוב עולה בפה. בחיי, אני רק חושבת על דיאטה, וכבר אני נעשית רעבה. חנוך לוין אמר פעם ש״לא מזכירים את החבל בביתו של התלוי; אבל מזכירים ברצון את התלוי בביתו של עושה החבלים.״ אני לא בדיוק יודעת איך זה קשור לנושא, אבל תודו שזה נשמע טוב.

Young Attractive Woman Dessert Choice Junk Cake Food or healthy Apple

כבר שנים, מה שנים? עשרות בשנים, שאני שומעת את המשפט הבא:״לו רק תרדי את חמשת/עשרת הקילוגרמים/הפאונדים העודפים…״ אבל אני, בעוונותי, פשוט לא מסוגלת. לא בנויה לזה. כל כך נהנית מאוכל טוב. ואילו במילה דיאטה יש כל כך הרבה אשמה וסבל. ברגע שאתה רק שוקל להתחיל דיאטה, מיד אתה מפנטז על כל הדברים הנפלאים שלא תוכל לאכול. ובשל יחסי החשדני, הנרתע והסולד מכל צירוף שמכיל את המילים: דיאטטי, נטול, דל, מופחת וכיוצא באלה מילים איומות ונוראות, תבינו בוודאי באיזה מצב של מתח נפשי הגעתי לפגישה עם הדיאטנית יעל דרור. קודם כל, אני אומרת לעצמי, היא לא דיאטנית, היא תזונאית. זה כבר נשמע יותר טוב. יותר מזין. רק אני מסוגלת, כמדומני, לקבוע פגישה עם דיאטנית, סליחה, תזונאית בבית קפה משובח המציג לראווה עוגות שהן פשוט יצירות מופת. בתמימות רבה, אני מזמינה לי לצד הקפוצ׳ינו גם קרואסון שוקולד. זה רק מיני קרואסון, היא בטח תהיה גאה בי – אני חושבת בליבי. כמובן, שבמהלך כל הפגישה, אני לא מעיזה אפילו לגעת בקרואסון. אני מביטה בו והוא בי, ואחרי שאנחנו נפרדות, אני אורזת לי אותו מבלי שיעל תראה, To Go. וכי מה חשבתי לעצמי…

 אני מספרת ליעל שעוד בנעורי, כשראיתי מאפיה יפה, ניגשתי, גיששתי, מיששתי ו… טרפתי! אני מספרת לה על שנים של מלחמה בפחמימה, ועל המאבק המתמיד לצידו של האיש היקר שניחן לצד חדוות הבישול גם בגנים הנכונים. יעל מביטה בי באמפתיות בעיניה היפות ומספרת לי על עברה כנערה עגלגלה, שבניגוד אלי, נלחמה ואף הצליחה. ואז היא מונה בסבלנות ובמקצועיות רבה ארבעה כללים חשובים, אותם אני משננת לעצמי: שתייה מרובה של מים, צעידה או פעילות גופנית אינטרבלית (משמע, תוך שינויי קצב) לפחות שלוש פעמים בשבוע, בדיקות דם תקופתיות לצורך מעקב אחר ויטמין B12 ו-D (שאצלי, שלא במפתיע, ערכיהם ״ברצפה״) ונסיון להמיר מעט את הפחמימה-אהובתי, בפירות וירקות. אני מבטיחה 

לעצמי שאשתדל, ומיד מפנקת את עצמי באיזה נישנוש. בשביל להירגע, אתם יודעים.

אז מאיפה מתחילים? אני שואלת את עצמי. מההתחלה, אני עונה לעצמי. נראה אותך בוחרת במקום המאפה או הרקיק איתו את מתחילה את יומך, בפרוסת לחם עם ריבה, בדייסה או ביוגורט עם פירות יער. ולשתות. הרבה. אני מנסה להוסיף צעידה מהירה פעם בשבוע. מתחילה לקחת תוספי מזון. אורזת לעצמי פירות וירקות. הדרך וודאי תהיה עוד ארוכה, אך הבטחנו לעצמנו, יעל ואני, שננסה למצוא מתכונים טובים וטעימים, ונשפץ אותם קצת, לטובת אילו מאיתנו שמנסים לשמור על המשקל. לא בשביל הדיאטה חלילה, טפו! רק קצת לשמור, אתם יודעים.
אז הנה הנסיון הראשון:
לאחרונה, גיליתי מתכון נפלא של מיקי שמו לעוגת סילאן, טחינה ופיסטוקים. אני, באופן כללי, מאוד אוהבת עוגות בחושות. הן קלות ומהירות הכנה, הן רכות ונימוחות, נשמרות היטב ופשוט מושלמות לצד הקפה. בשמחה אמיר כל עוגת קצפת מרשימה בעוגה בחושה, פשוטה, רכה וטעימה. במתכון הבא משתמשים בשמנת מתוקה במקום חמאה או שמן.
 P1040179
אז מה צריכים?
4 ביצים גדולות
200 גרם (1 כוס) סוכר חום בהיר
420 גרם (3 כוסות) קמח רגיל
1 שקית (10 גרם) אבקת אפייה
160 גרם (2/3 כוס) טחינה גולמית
200 גרם (2/3 כוס) סילאן
500 מ״ל שמנת מתוקה
1/2 כוס פיסטוקים גרוסים גס
מה עושים?
מחממים תנור לחום בינוני (350 מעלות פרנהייט) ומשמנים 3 תבניות אינגליש קייק. מקציפים ביצים עם שני סוגי הסוכר בקערת מיקסר כ-5 דקות במהירות בינונית לתערובת תפוחה ובהירה. מנפים קמח ואבקת אפייה לקערה שנייה. מערבבים סילאן וטחינה בקערה שלישית. מנמיכים את מהירות המיקסר ומוסיפים את תערובת הקמח והשמנת המתוקה לסירוגין תוך כדי ערבול עד לקבלת תערובת אחידה. יוצקים לתבניות, מחליקים ומפזרים מעל את הפיסטוקים. אופים כ-50 דקות עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא יבש עם מעט פירורים לחים. מאחסנים מכוסה מחוץ למקרר עד 4 ימים. מה שעוד נחמד בעוגה בחושה, שבדרך כלל יוצאות ממתכון אחד שתיים או אפילו שלוש תבניות, כך שתמיד אפשר לפנק חברים טובים בעוגה ביתית טריה, וגם נשאר לכם. שלמות!

 

P1040190

ועכשיו נעבור לדבר התזונאית–
המתכון הזה הוא אכן אתגר לא קל, כי כמות הקלוריות והשומן (גם אם מדובר בשומן בריא) היא גבוהה מאוד. אפשר לעשות מעט שינויים ולהפחית את הכמויות של הסוכר, הטחינה או הפיסטוקים. ניתן להוסיף סיבים תזונתיים, למשל, כוס אחת של קמח אפשר להמיר בקמח מלא או להוסיף רבע כוס סובין שיבולת שועל במקום חצי כוס קמח. ניתן להמיר רבע כוס פיסטוקים ברבע כוס חמוציות, כך שיוסיפו מתיקות מבלי להוסיף שומן לעוגה. ועדיין, העוגה לא תהיה ממש דיאטתית, אך לפחות מופחתת קלוריות.
אז אני ניגשת שוב למלאכה ומנסה, סקרנית לראות מה יצא. אני מורידה את כמות הסוכר בחצי, מורידה את כמות הפיסטוקים לחצי. לא ידוע לי על קיומה של שמנת מתוקה לייט, אז אני נשארת עם הרגילה. ממירה מחצית מכמות הפיסטוקים לטובת חמוציות, אבל נשארת עם הקמח הרגיל, בינתיים. התעסקות עם קמח מלא ושיבולת שועל (זה לא מה שהסוסים אוכלים…?!) עוד גדולה עלי! ממתינה 50 דקות ו…
יצא מעולה!!! באמת!  אז אם בא לכם עוגה לשבת, טעימה מאוד ולא משמינה מידי – זו העוגה בשבילכם!
והעיקר, שתהיה שבת טובה ומתוקה (במידה, כמובן!),
דלית