פסטה ברוטב יין אדום ועגבניות שרי

מאת: דלית גבירצמן

לקחת את ידי בידך ואמרת לי

בואי נרד אל הגן.

לקחת את ידי בידך ואמרת לי

דברים שרואים משם – לא רואים מכאן.

ניגנת לי שיר על הגיטרה

וקולך רעד

P1040195

רוח בי קמה

רוח שרה

והזמן כאילו עמד

ואני עוד זוכרת כל טעם וריח

את חלקת השדה לאור הירח

קול התן מן הואדי וכובד הפרי

בבוסתן,

דברים שרואים משם לא רואים מכאן.

הייתי לבדי ודרכי אבדה לי

ובאת, באת לי בזמן.

הייתי לבדי ודרכי אבדה לי

דברים שרואים משם לא רואים מכאן.

נתת לי יד, הראית לי דרך להרבה דברים

הבאת חיוך יפה כמו פרח

וכח להאמין

ואני עוד זוכרת את השיר ששרת

את החלק הטוב מכל מה שאמרת.

היי, מלאך ושטן, התשוב לעצור

את הזמן

דברים שרואים משם לא רואים מכאן.

יעקב רוטבליט/מתי כספי

לפני כשלוש שנים, גמלה בליבי ההחלטה להתחיל לכתוב בצורה מסודרת. הבטחתי לעצמי, שהכתיבה תהפוך אצלי לשריר אותו אני מתכננת לאמן על בסיס קבוע. מאז מידי שבוע, שיתפתי אתכם בהגיגי, תחושותי, התנסויותי ומתכוני. היו ימים, שהרעיונות צצו פתאום בדרך לעבודה, וכל מה שרציתי היה לשבת ולהעלות אותם על הכתב, אך מה לעשות שהעבודה לעתים מפריעה לחיים. לפעמים, זה התחיל משיר ששמעתי, מזכרון שעלה בי, מתחושה או מחשבה שהתגבשו למילים. לפעמים, זה התחיל ממתכון ולפעמים זה נגמר במתכון, אבל תמיד היה שם מתכון, כי אצלינו בבית, אוהבים לחגוג סביב השולחן. בין אם מדובר בהרמת כוסית חפוזה, או בחגיגת טעמים עם תפריט עתיר קלוריות. בין אם זה במסגרת סעודות משפחתיות, ימי הולדת או חגים. תמיד יוצא שפינת האוכל והמטבח עובדים אצלינו שעות נוספות. אז הזמנתי אתכם לביתי מידי שבת, להציץ, לחוש, להקשיב ולטעום מכל מה שעלה על שולחננו. שתהיו ״בעניינים״, אתם יודעים.

אז הנה חלפה לה עוד שנה, ואני חושבת שהשאלה שנשאלתי בה הכי הרבה פעמים היתה: ״נו, אז איך זה מרגיש בקן המתרוקן? איך זה להיות לבד בבית בלי הילדים?״ ואני התרגלתי לענות בחיוך:״בהתחלה זה כואב, אחר כך יוצא החוצה וכולם שמחים.״ ומחר, הילדה שלי חוזרת הביתה, ואני לא מאמינה שהיא כבר סיימה שנה ראשונה בקולג׳. אני שואלת את עצמי, כהרגלי, מה היה לנו כאן? ובכן, זו היתה שנה של געגועים ושנה של תגליות. זו היתה שנה של גדילה. שלי, שלה, שלנו. שנה של זוגיות, חוויות ספונטניות והרבה מתכונים לשניים. אני מניחה שכמו בכל שלב בחיים, חשוב להנות מהטוב שבו, ובמקום להתמקד במה שהיה ובמה שחסר, צריך להנות ממה שיש, כאן ועכשיו. אז נכון שהבית הרגיש קצת גדול ושקט מידי, אבל כשהחיים מלאים עניין ותוכן, זה לא משאיר לך יותר מידי זמן לחשוב על זה.

ואם אתם סקרנים לדעת מה היה בתפריט השבוע, אז הנה לכם מתכון זוגי נפלא שקיבלתי מגיסתי המרנינה. אצלנו בבית נפתחים הרבה בקבוקי יין, ובסוף היום אנחנו תמיד מחפשים דרכים יצירתיות לנצל את היין שנשאר. לפיכך, מאוד שמחתי לקבל מתכון שמנצל שאריות של יין: מתכון לפסטה שיכורה. פסטה שיכורה היא פסטה סגולה וארומטית שבושלה ביין אדום. המתכון קל להכנה, טעים ואף מרשים.

מה צריכים?

חבילת ספגטי כמה שיותר דק

P1040194

3 כוסות יין אדום

3 כוסות מים

4 שיני שום, פרוסות דק

2 כפיות עלי טימין טרי

10-15 עגבניות שרי חצויות

בזיליקום

גבינת פרמזן טריה מגורדת

מה עושים? 

שמים בסיר את היין ומים ומרתיחים עם מעט שמן זית וקורט מלח. מוסיפים את הפסטה ומבשלים כרגיל עד שהיא עשויה קצת פחות מאל-דנטה. לפני שמסננים את הפסטה, מוציאים כוס וחצי מהנוזלים של הפסטה ושומרים בצד. מטגנים במחבת גדולה את פרוסות השום יחד עם הטימין. כשהשום עשוי אך לא מוזהב, מוסיפים את העגבניות החצויות ונותנים להן להתרכך מעט (בערך 2 דקות). אם אין מספיק נוזלים במחבת, אפשר למעוך כמה מהעבניות כדי להוציא מהן את הנוזלים. מוסיפים למחבת את מי-היין ששמרתם מבישול הפסטה ומתבלים במעט פלפל ומלח. מבשלים עד שהנוזלים ירתחו. מוסיפים את הפסטה המוכנה לרוטב ומערבבים יחד עד שהרוטב נספג לתוך הפסטה ואין נוזלים מיותרים במחבת. מגישים עם בזיליקום טרי וגבינת פרמזן מגורדת מעל. מוזגים יין, ונהנים. לחיים!

שבת שלום,

דלית