הכל על מס העיזבון בארצות הברית

מאת: עינת ארבל

המעבר לארץ זרה מלווה, בין השאר, בלמידה של מערכת חוקים שונה לגמרי מזו שהכרנו עד כה. מערכת החינוך שונה, מערכת הבריאות לגמרי שונה, המיסוי ודרך הגשת דוחות המס שונה והרשימה עוד ארוכה. ישנה הרגשה שמידי שבוע נחשפים לעוד ועוד דברים שונים.

ישראלים רבים שעברו לאחרונה מישראל נדהמים לגלות שישנה עוד מערכת חוקים שונה לגמרי, שלא מדברים עליה מספיק, והיא מערכת החוקים העוסקת במיסוי עיזבון ומתנות. ב כתבה הקודמת סקרנו את חשיבות כתיבת הצוואה ומינו אפוטרופוסים לילדינו הקטינים. הפעם נדון במס העיזבון החל על מי שאינו נחשב כתושב "אמריקאי" לצרכי מס עיזבון (לדוגמא בעלי ויזת עבודה) לעומת מס העיזבון החל על מי שהינו מוכר כתושב "אמריקאי".

iStock_000043419778_Large (1)

השנה מס העיזבון ליחיד, שהינו אזרח אמריקאי וליחיד המוגדר כ-"U.S. domiciled", חל על עיזבון ששויו מעל  5,430,000$. כלומר, יש פטור ממס עיזבון על עיזבון ששוויו מתחת ל-5,430,000$ ושיעור מס העיזבון עומד כיום על כ- 40%.

בני זוג נשואים, שרכושם משותף, נהנים השנה מפטור ממס עיזבון על נכסים ששווים עד 10,860,000$. מס העיזבון יחול על עיזבון מעל 10,860,000$. פטור זה חל על כל מי שהינו אזרח אמריקאי ומי שמוגדר כ"אמריקאי" לצרכי מס עיזבון על ידי רשויות המיסים. מס העיזבון יחול על כלל נכסיהם של בני הזוג, גם נכסים הנמצאים מחוץ לארה"ב (כגון: דירות, תשלומי ביטוח חיים, מניות וחשבונות בנק בישראל ובכל מקום בעולם).

בנוסף, בין בני זוג שהינם אזרחים אמריקאיים, אין מס עיזבון. בן זוג אחד יוכל להעביר לבן זוגו או זוגתו עיזבון הגבוה מ- 10,860,000$, ללא חבות של מס עיזבון. חוקי מס העיזבון משתנים כאשר מדובר בבני זוג שאינם אזרחים אמריקאים או שאחד מהם הינו אזרח אמריקאי והשני לא, או במיקרה ואחד מהם או שניהם מחזיקים בגרין קארד או בויזה.

מי שאינו נחשב כ"אמריקאי" לצרכי מס עיזבון, נהנה מפטור על עיזבון ששוויו עד 60,000$. מס העיזבון יחול על עיזבון מעל 60,000$. במיקרה זה, מס העיזבון יחול רק על נכסים המוגדרים כ"נכסים אמריקאיים", למעט נכסים שהמחוקק בכוונה החליט להוציאם מחישוב העיזבון (כגון: תשלומי ביטוח חיים). מס העיזבון במיקרה זה לא יחול על כלל נכסיו הבינלאומיים של האדם. כלומר, נכסים הנמצאים מחוץ לארה"ב, בד"כ, לא יכללו בחישוב גודל העיזבון לצרכי חישוב מס העיזבון.

מי נחשב כ-U.S. domiciled לצרכי חישוב מס עיזבון ומס מתנה?  

זהו מבחן סובייקטיבי, השונה מהמבחן האובייקטיבי בו משתמשים לקביעת התושבות לצרכי מס הכנסה.

רשות המיסים האמריקאית תבחן, בין השאר, את כוונתו של האדם. האם בכוונתו של מי שהעתיק את מקום מגוריו לארה"ב להשתקע בארה"ב או לחזור לארץ מולדתו?

בנוסף למבחן הכוונה, רשות המיסים תבחן אם היו הצהרות בעל פה או בכתב לגבי כוונתכם להשתקע בארה"ב או לחזור לארץ ממנה הגעתם או לעבור להשתקע במדינה אחרת. האם הצהרתם בפני חבריכם/מכריכם/שכניכם כי הגעתם רק למספר שנים ואתם בהחלט מתכוונים לחזור להתגורר בישראל, לדוגמא. האם ישנם חיזוקים בכתב, לדוגמא בצוואה שהכנתם, לכוונתכם להישאר בארה"ב או לא?

שיקולים נוספים אותם יקחו רשויות המס בחשבון:

האם רכשתם בית למגורים בארה"ב? האם יש לכם בית למגורים במדינה ממנה הגעתם?

כמה שנים אתם מתגוררים בארה"ב?

האם רוב חשבונות הבנק שלכם והנכסים שברשותכם ממוקמים בארה"ב או במדינה ממנה הגעתם?

איפה מתגוררים חבריכם ובני משפחתכם?

היכן נמצאים הקשרים העסקיים שלכם?

האם יצרתם קשרים משמעותיים בארה"ב? האם אתם שייכים לבית כנסת/חברים באיזשהו ארגון קהילתי?

מהות הקשרים שלכם עם המדינה אותה עזבתם?

באופן כללי, בעלי ויזה ייחשבו כמי שאינם "אמריקאים" לצרכי מס העיזבון, שכן הם מצהירים כי בכוונתם לא להשתקע בארה"ב. לעומת זאת, ישנה הנחה, הניתנת לסתירה, כי בכוונתם של בעלי גרין קארד להשתקע בארה"ב.

המיקרים האפורים הם אותם מיקרים בהם, לדוגמא, הינך עדיין על ויזת עבודה, אולם הגשת בקשה לקבלת גרין קארד. האם רשות המיסים תראה אותך כמי שבכוונתו להשתקע בארה"ב? מה לגבי מיקרים בהם הינך בעל גרין קארד, אולם בכוונתך לחזור לארץ ממנה הגעת תוך מספר שנים?

המבחן כולל בחובו את כל השיקולים שהוזכרו, אך זהו אינו מבחן חד משמעי. בנוסף, יש לזכור כי מס העיזבון הוא מס פדרלי שעשוי להשתנות בהתאם להחלטת הקונגרס.

במקרים רבים, תכנון חלוקת העיזבון יישתנה ממשפחה למשפחה בהתאם למס העיזבון שיחול והנסיבות הספציפיות של כל משפחה. עורכי הדין ידונו באפשרויות השונות לתשלום מס העיזבון או דחייתו.

*הכותבת עינת ארבל הינה עורכת דין, המתמחה בדיני עזבון, אפוטרופוסות, כתיבת צוואות ותכנון ירושה ללקוחות בינלאומיים. משרדה ממוקם בפאלו אלטו. einat@arbel-law.com

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי. לשם קבלת עצה משפטית, על הקורא לפנות לעורך דין מוסמך בעניין. אין באמור לעיל כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותבת או משרדה.