ישירות מבית הבד: עוגת שמן זית ורוזמרין

מאת: דלית גבירצמן

חברים, הרשו לי לפתוח בווידוי מרגש עד מביך: מבחינתי, כל מה שנמצא מעבר לגבול הרצליה-צפון, מ-ק-סי-מום רשפון, נתפס בגדר ״חוץ לארץ״. עד שהכרתי את האיש היקר, לא שמעתי אפילו על חדרה. לפיכך, כאשר העפלנו צפונה בשבוע שעבר אל עבר בית לחם הגלילית, אחזה בי התרגשות של ממש. ואם

IMG_1532

המושבה הטמפלרית

תשאלו מה הוציא תל אביבית חסרת תקנה שכמוני לדרך אל הלא-נודע? ובכן, תשובתי תהיה: הבטחה לסיור פרטי בבית בד בוטיק קטן ומשפחתי. בעודנו עושים את דרכנו ברחובות המושבה הציורית והקסומה, עצרנו להתפעל מבית העם ומבתי האבן המרשימים של הטמפלרים והתבשמנו מהאווירה השלווה והפסטורלית השורה במקום. אני כבר הפלגתי בדמיונות וראיתי בעיני רוחי את בית ההארחה שנקים יום אחד במקום, האיש היקר ואני, לעת פרישה. שם נפנק את אורחינו בארוחות בוקר נהדרות, בלחם ומאפים תוצרת בית, ובבירה שתיוצר במקום…

המשכנו לעשות פעמינו אל עבר בית הבד של משפחת גלילי, שם פגשנו את ערן. הוא קיבל את פנינו בחיוך רחב וסיפר לנו בחדווה על המסיק המתקיים פעם בשנה בכרם הזיתים אותו נטע אבי המשפחה לפני כ-15 שנה. חיוכו התרחב עוד יותר כשתאר בהתרגשות כיצד מופק שמן זית כתית מעולה לאחר שהוא מופרד מהגפת (פסולת הזיתים) ועל מערך מיצוי שמן הזית המתקדם והאקולוגי, שהגיע לכאן היישר מטוסקנה. בעודו מסביר על הזנים השונים של הזיתים, חשף בפנינו בגאווה את המכשיר האחראי להפקת השמן האיכותי והמשובח.

IMG_1535

ממשרד הפרסום אל בית הבד. ערן גלילי

ערן החייכן, הבן הצעיר למשפחת גלילי, מנהל ומתפעל את בית הבד בהתלהבות של אדם שמצא את האושר. אחרי קריירה נוצצת בתחום הפרסום בתל אביב, החליט ערן לוותר על החיים בעיר הגדולה, ועבר מהעיר לכפר להתמסר לעבודת האדמה. הוא חזר למשק הוריו, שם מצא עבודה שבצדה ייעוד, הגשמה עצמית ובעיקר שלוות נפש. בסרטון קצר שמראה לנו ערן אנו לומדים על המסיק וכיצד קוטפים בעדינות את הזיתים בעזרת מעין מסרקים גדולים אל תוך יריעות פלסטיק הפרוסות על האדמה. תחת ידיו המקצועיות של ערן, כל זית שנכנס אל בית הבד מטופל באהבה ובמסירות. האיש היקר שלי מתעניין ביסודיות אופיינית, בתהליך הפקת השמן בכבישה קרה, הנעשית בטמפרטורה שאינה עולה על 30 מעלות צלסיוס, במידת החמיצות ובתנאי האחסון של השמן.

IMG_1531

בית הבד בבית לחם הגלילית

בעזרתו של ערן, שהוא טועם שמן זית מוסמך, אנחנו מתוודעים לעושר הטעמים שבזנים השונים של

IMG_1533

חוות דרך התבלינים

הזיתים ולומדים להבחין בניואנסים של חריפות, פירותיות וארומה אגוזית. הוא מפליג בשבחי שמן הזית המופק בבית הבד ומדגיש את האיכות הקולינרית שלו לטיגון, תיבול ואפילו לאפייה (כן!). לאחר שעברנו סדנה קצרצרה בטעימת שמן זית וכל אחד בחר את החביב עליו ביותר, הצטיידנו בכמה בקבוקים שיעשו את דרכם כל הדרך אל העמק. בדרכנו חזרה עצרנו בחוות דרך התבלינים, התבשמנו מהריחות והוספנו לסל הקניות שלל תערובות מופלאות של תבלינים איכותיים, חליטות תה וטחינה אתיופית. לא וויתרנו על ביקור בספא ״קסם המגע״ ובעודנו נפרדים מהמקום הבטחנו לעצמנו ״בשנה הבאה בבית לחם הבנויה״.

את תשומת ליבי משכה במיוחד ההערה (וההארה) של ידידנו ערן בנוגע לשימוש בשמן הזית לאפייה. במקום חמאה או שמן אחר הוא ממליץ להשתמש בשמן זית, אפילו בהכנת קינוחים. לטענתו, עוגות המכילות שמן זית נהנות ממרקם נהדר ומרובד נוסף של עסיסיות, בנוסף, כמובן, ליתרונות הבריאותיים.
אחרי שאני מספרת לה בהתלהבות על הביקור, מפנקת אותי חברתי האהובה עינת, שתמיד מוכנה להגשים לי כל משאלת לב, בעוגת שמן זית ורוזמרין. זוהי עוגת קפה מדהימה שמצאה בספרו של מריו בטאלי The Baboo Cookbook, ואני, כתמיד, חולקת איתכם בפינת האוכל את כל הדברים הטובים.
IMG_2010

עוגת שמן זית ורוזמרין

אז מה צריכים?
לתבנית אנגליש קייק
4 ביצים
150 גרם (3/4 כוס) סוכר חום בהיר
160 מ״ל (2/3 כוס) שמן זית עדין
2 כפות עלי רוזמרין קצוצים גס
110 גרם (3/4 כוס) קמח מלא
110 גרם (3/4 כוס) קמח רגיל
1 כפית אבקת אפייה
1/2 כפית מלח
ומה עושים?
מחממים תנור ל-165 מעלות צלסיוס (325 מעלות פרנהייט). מקציפים ביצים בקערת המיקסר כ-30 שניות, מוסיפים סוכר ומקציפים עוד 5 דקות, עד שהתערובת תפוחה ובהירה. כשהמיקסר עדיין עובד מזליפים את השמן בעדינות ובהדרגה, עד שהוא נבלע היטב בתערובת. מקפלים פנימה את הרוזמרין. מערבבים את שני סוגי הקמח, אבקת האפייה ומלח בקערה נפרדת. מנמיכים את מהירות המיקסר ומוסיפים את הקמח בהדרגה. מערבלים רק עד לקבלת תערובת חלקה ואחידה. יוצקים לתבנית משומנת. אופים 50-60 דקות, עד שהעוגה מזהיבה, וקיסם הננעץ במרכזה יוצא יבש עם מעט פירורים לחים. מומלץ לסובב את העוגה במהלך האפייה, כדי שתזהיב באופן שווה. שומרים מכוסה מחוץ למקרר עד 4 ימים. מגישים עם ריבת גויאבות ושמנת מתוקה מוקצפת – מעדן!!! אז לכו לקטוף בגינה כמה ענפי רוזמרין והכינו את נס פך השמן הזה לשבת, ואל תוותרו על ריבת הגוייאבות שמשדרגת את העוגה לרמה של יצירת מופת!
שבת שלום,
דלית