זה הרגע לאהוב: ט"ו סיבות שגרמו לדלית להתאהב הקיץ

מאת: דלית גבירצמן

זה הרגע לאהוב, זה הרגע!
זה הזמן שבו סביבך הכול פורח.
אם אתה צעיר עדיין ושיכור ולא מיין,
זוהי אשמתו של הירח –
המביט ממעל וזורח…
מילים: אליעוז רבין
לחן: רוני וייס

ביצוע: שרי

בניגוד לקודמו, שהיה הזוי, מטלטל וכאוב עד אימה, הקיץ הזה היה קיץ של אהבה. תחת שמי הים התיכון נטול כיפת הברזל, מול עשרות עיניים בורקות ואוהבות, עטופה חיבוקים חמים ומיוזעים נשמתי אהבה. מבוקר עד ערב, גמעתי ממנה, במפגשים של נתינה שאין לה סוף. כי ככה זה כשאוהבים. ולכבוד חג האהבה, לא אצא לחולל בכרמים לבושה בלבן, אלא אחלוק איתכם הפעם ט״ו סיבות שגרמו לי הקיץ לאהוב:

א.  מסעדת ״קסיס״ שבנמל יפו – מי הטורקיז המהפנטים, ארוחת בוקר יפואית, החיוך הכובש של איילת פרי, חברות הכי טובות והבריזה הממכרת שגרמו לי לרצות לשבת שם ולא לעזוב, לעולם.

kasis

מסעדת קסיס

 ב.  דייט מרגש עם חברה מקסימה בשוק הפשפשים. תספורת קייצית ומרעננת במספרת ״שאפה״, בראנץ׳ מפנק במסעדת ״פועה״ ושיטוט בחנויות העיצוב הישראלי ״אסופה״, ״סאגה״ ו״מדפים״. השוק הציורי, שעבר בשנים האחרונות מתיחת פנים מוצלחת, הפך למרכז הומה ושוקק חיים בכל שעות היום והלילה.
FullSizeRender (1)

תספורת קייצית ב"שאפה"

 ג. ״איימי״ – הסרט הדוקומנטרי. כמה כישרון, כמה יופי, כמה עוצמה, כמה כאב. סיפור עם התחלה, אמצע וסוף עצוב. חיים על הקצה. הסרט מרתק, מסעיר ומטלטל אותי. מזכיר לי שצריך למצות כל רגע. מרגישה שהייתי רוצה להיות שם, להגן עליה מפני עצמה ומפני הקוקטייל הקטלני של סמים, אלכוהול והפרעות אכילה שעצר את ליבה.Amy_Winehouse
 ד. ״ענוג הוא הלילה״ – מופע מחול מהמם של להקת הבלט בוריס אייפמן, בעקבות ספרו של פ. סקוט פיצג׳רלד. ללא מילים ובתנועתיות מהפנטת ונדמה שחסרת משקל של ממש, מוצג הרומן הטרגי הנוגע באלמנטים של מחלות נפש, סממני ההצלחה, תשוקה וכמובן, אהבה. לילה שהוא בהחלט ענוג!
IMG_0055

להקת הבלט של בוריס אייפמן

ה. תמרה יוגורט – אחרי בילוי נפלא של לילה בעיר, אין כמו עצירה ביוגורטיה תל אביבית, איכותית ומפנקת. וכי מה צריך הבן אדם, בליל קיץ חם, יותר מאשר כיסא נדנדה ומגדל של גלידת יוגורט מרעננת עם שלל תוספות של פירות טריים, חלבה, קוקוס, כדורי שוקולד מריר, ומעל מגוון רטבים של סילאן, מייפל, תות ושוקולד מריר?
IMG_2038

יוגורט ב"תמרה"

 ו. אני אוהבת אנשים שאוהבים קפה. אני אוהבת אנשים שלוקחים קפה ברצינות. אני אוהבת אנשים שאוהבים להכין קפה. אני אוהבת אנשים שאוהבים את מה שהם עושים. אני אוהבת אנשים שטובים במה שהם עושים. לכן אני מיד מתאהבת בבית קפה קטן ומסתורי ברמת השרון, בשם "פורטופינו" הידוע רק ליודעי דבר. אין שם שלט או סימן מזהה, צריך פשוט ללכת אחרי הריח הטוב של קפה טרי, קלוי. לצד קפה משובח, מוגשים פלוטים קטנים מלאים בכל טוב, לצד מאפים נהדרים.

IMG_2055

קפה "פורטופינו"

 ז. בר לחם – כי אין כמו אהבות ישנות וקודמות. המקום לא מאכזב אף פעם. ואת פוקצ׳ת הגרעינים שלהם צריך פשוט להוציא מחוץ לחוק. עד כדי כך היא טובה!
 IMG_2067

ח. ארוחת בוקר ב״רביבה וסיליה״. לצד המוסד הרמת שרוני המפורסם, ישנו גם הסניף במיתחם G. השם המבטיח לא מאכזב, ואל השולחן מוגשת ארוחה מפנקת ושופעת תשורות קטנות הארוזות בקפידה ובהן צנצנות של זיתים, עגבניות מיובשות, ריבה וחלבה לצד סלסלת מאפים מענגים.

IMG_2048

"רביבה וסיליה"

ט. מוזאון ישראל בירושלים, שנחנך מחדש ולבש חג לכבוד חגיגות היובל הוא אוצר בלום של תרבות ומורשת ישראל. התערוכה המדוברת ״ קיצור תולדות האנושות״ שנאצרה בעקבות ספרו של פרופ. יובל נוח הררי, עוצרת בתחנות מרכזיות משחר האנושות ועד ימינו. סיור לילי במוזאון מעניק לחוויה מימד מיוחד, רגוע ואישי.

P1040314

"קיצור תולדות האנושות" על פי האמן צדוק בן דוד

י. ״הקפות״ – סרט ישראלי קטן, אנושי ונוגע ללב. סיפור נפלא, משחק משובח וניחוחות ילדות של פעם. סרט ממתק!
hakafot

"הקפות"

יא. לכל משפחה יש סודות משלה, כאלה שלא מגלים לזרים. אם תבטיחו שלא לספר, אגלה לכם שאצלנו, יש מסורת משפחתית של צילומים על גבי פסל האריה שבסימטה פלונית. למי שלא יודע, בלב תל אביב, ישנן שתי סמטאות קטנות, סמטה פלונית וסמטה אלמונית. בקצה סמטה פלונית ניצב פסל אריה מבטון, שכיכב על עטיפת האלבום ״הייתי פעם ילד״ של אריק איינשטיין. אבי, שהוא מעריץ שרוף של האמן הניצחי, נוהג לקחת את כל אחד ואחת מנכדיו להצטלם ישובים על גבי פסל האריה. אחרי ששוטט עימי שעה ארוכה בעיר ביום הכי חם ומהביל בשנה, אני נעתרת לו ומזכה אותו בתצלום נוסף לאלבום המשפחתי.
 יב. בדרך אל סימטה פלונית עצרנו לארוחת בוקר במאפיית Baker's, והתפעלנו משלל המאפים הנהדרים, ובעיקר, מלחם האגוזים המשובח!! המיקום הנפלא של המקום המתמחה בסנדביצ׳ים טובים, סלטים ומתוקים – מנצח!
 IMG_2028
 יג. בדרך לפסטיבל הסרטים בירושלים, עצרנו לארוחת בוקר מפנקת ב״טלביה״, בית קפה ובר יין מקבוצת מחניודה בראשות השף הכוכב אסף גרניט. מלצר חביב מקדם את פנינו ועונה בחביבות לדרישות הקפדניות של ארבע נשים אנינות. האוכל המשובח, האווירה הנעימה והעיצוב המקסים מהווים פתיחה נפלאה ליום מסעיר במיוחד בבירה.
FullSizeRender (2)

"ארוחת בוקר ב"טלביה

 

יד. אין כמו ירושלים. היא מכשפת אותי ומובילה אותי בעבותות של סקרנות ויראה ליום שכולו תגליות. בלב המושבה הגרמנית ברחוב עמק רפאים ממוקמת ״טחנת הקפה״ – בית קפה קטן ומקסים, כמו שרק הירושלמים יודעים. במגירות קטנות מעץ חבויים סוגים רבים של פולים ממנו קולים קפה טעים וטוב. אהבתי!
P1040281

טחנת הקפה

 ט״ו מאפית לחמים – לו יכולתי לקחת את ישראל שלי בקופסה, היתה זו מלאה במאפים חמים ממאפיית ״לחמים״. רק מי שאוהב אותי באמת, מעניק לי את חווית העונג הצרוף שבה אני ניצבת מול עשרות סוגים של מאפים טריים, מלוחים ומתוקים, שזה עתה יצאו מן התנור ואומר לי פשוט:״קחי״.
 וזו הרשימה שלי השנה. ומאחר ורק ארבעים יום מפרידים ביננו לבין ראש השנה, אז כל שנותר לי הוא לאחל ולייחל שתהיינה רק סיבות לאהוב, לשמוח ולהנות.
תמיד באהבה,
דלית