סן פרנסיסקו: כיצד הפכה מעיר גזענית וחשוכה לסובלנית ונאורה?

מאת: נירה פורן

לא ביום אחד הפכה סן פרנסיסקו לעיר ליברלית, סובלנית ונקיה. הרבה קורבנות שילמו בחייהם ובחירותם בדרך לשם וביניהם סינים רבים- גברים ונשים.

הסינים הגיעו לסן פרנסיסקו בשני גלים עיקריים במאה ה-19. הגל הראשון היה בתקופת הבהלה לזהב, סביב 1850. השמועה על זהב ששוחה לו בנהר האמריקה שלמרגלות רכס נבדה תורגמה לקנטונזית, ועשרות אלפי גברים צעירים מחבל גוואנדונג, הידוע בשם קנטון – הצטרפו לזרם המחפשים הגדול מרחבי תבל. היו להם סיבות טובות לחפש זהב כאן, במולדתם הם סבלו מאסונות טבע, מלחמות ורעב קשה. san fran1זהב היה עדיף בהרבה. בבואם הם נתקלו בחוקים מפלים כמו מס מיוחד שחל על כורי זהב סינים והיספניים בלבד, בניגוד גמור לחוקה שכבר אומצה אז וחלה גם על קליפורניה והורשו לחפש זהב רק באתרים שנזנחו על ידי כורי זהב לבנים.

גל שני הגיע גם הוא מחבל קנטון, ב-1865 כשסטנפורד "שלנו" ושלושת חבריו  טייקוני הרכבת המכונים "ארבעת הגדולים", חיפשו כוח אדם יעיל וזול לבנות את החלק המערבי של מסילת הרכבת הטראנס-אטלנטית הראשונה. תפקידם היה לסלול את תוואי הרכבת ולפגוש את האגף המזרחי שלה ביוטה, והם עשו זאת במחיר כבד.san fran

כ-1,200 עובדים סיניים מצאו את מותם בסלילה וזה לא היה המחיר הסופי. כשהגיעו לנקודת פרומטורי ביוטה שם נפגשו פסי הרכבת מהמערב למזרח, לא הורשו לנסוע ברכבת חזרה למפרץ סן פרנסיסקו! סטנפורד וידידיו לא רצו סינים ברכבת שלהם, גם אם הם אלה שאיפשרו את נסיעתה, וכך כעשרת אלפים עובדים סיניים אולצו לחזור רגלית אלפי קילומטר של הרים ומדבר, שליש מהם לא השלים את המסע.

אלה מהעובדים הסינים, גברים כולם, שהצליחו להגיע לסן פרנסיסקו, מצאו כאן עיר של גברים. בתקופת הבהלה לזהב  היתה סן פרנסיסקו "עיר רווקים". על כל 10 גברים לערך היתה אולי אישה אחת והיא היתה לרוב או אישה של מישהו או שעסקה בזנות.

זה היה המערב הפרוע במרעו, עם התחלואים שמלווים אוכלוסיית גברים בלבד, רובם מתחת לגיל 25, בלי משטרה ושילטון אפקטיבי. סקס, אלכוהול והימורים היו הבילויים של המלחים והתושבים שהתנקזו עם לילה לחוף הברברי. באזור שהיום עומדת הפרמידה "הטראנס אמריקה" לרגלי צ'יינהטאון היו פעם רק בתי מרזח ובורדלים. הסינים שהגיעו, לסביבה עוינת, גזענית ואלימה החלו גם הם לצרף את יזמותם לתאוות הלקוחות ופתחו מרתפי אופיום ובורדלים ובהם נערות סיניות כלואות ששימשו שפחות מין. החוף הברברי נמחק בבסביבות 1917 ואחרונות שפחות המין הסיניות שוחררו ב-1920. היום אין מרתפי אופיום, בתי בושת וחוקים מפלים בצ'יינה טאון, אבל סיפורים יש ויש.

*הכותבת הינה מדריכת שכונות בסן פרנסיסקו