שיחת חו"לין עם משפחת ברוך

family pic

מי אנחנו? איל (48) רוויטל (47) רוני (15) אופיר (13) והכלבה תותי (14).

היכן גרים? מערב סן חוזה

כמה שנים בעמק? הגענו לעמק לפני כ-ארבע שנים, ביולי 2011, פותחים כעת את שנתינו החמישית.

מהיכן במקור? רוויטל: "הגענו מ'העיר הגדולה' כפר סבא, שם גם גדלתי, איל גדל בראשון לציון, אף אחד לא מושלם.

למרות גילי המופלג, המעבר לפה היה הפעם הראשונה בחיי שהגעתי לארצות הברית ולא בגלל ילדות עשוקה או בגרות עשוקה, פשוט לא יצא".

הילדים- "אופיר שלנו, הוא אוטיסט, לטוס איתו לטיול ארוך מבחינתנו לא הייתה אופציה ריאלית וגם לא להשאיר אותו לתקופה ממושכת בלעדינו. לכן, אחד התירוצים למעבר היה לגור קצת ב"ביצה" אחרת, ולראות מקומות חדשים.

כמו לכל משפחה, המעבר לכאן לווה בחששות, אך בגלל אופיר, החששות היו גדולים יותר. הוא אמנם בן 13, אך לא עצמאי כמו שאר בני גילו, לכן לא ידענו באיזו מסגרת הוא ילמד ואיך הוא יתאקלם בארץ זרה עם שפה שהוא לא מכיר לחלוטין. תחילה, חשבנו שנצטרך ללוות אותו יום יום לבית ספר, אבל למרבה ההפתעה, למחרת היום שרשמנו אותו לבית ספר הציבורי הוא כבר הלך לבד והצליח להתאקלם ולבטא את הצרכים שלו באופן כמעט מיידי. בשיחה עם המורה שלו מייד בהתחלה היא אמרה לנו: "It is very brave  to move with an autistic kid" ואנחנו השבנו "Brave or Stupid". בדיעבד, אנחנו מבינים שההחלטה היתה נבונה. כיום אופיר לומד ב-Lawson Middle School בכיתה של חמישה תלמידים עם סייעת צמודה, הוא אמנם לא מדבר כלל, לא עברית ולא אנגלית, אבל מבין את שתי השפות.

רוני לומדת ב-Cupertino High School  הידוע בכינוייו Tino, ההתאקלמות שלה הייתה מאוד מהירה, יש לה חוש מפותח לשפות והיא פעילה בתנועת הנוער 'גלבוע הבונים דרור'. בשנתיים האחרונות היא יצאה למחנות קיץ בלוס אנג'לס, ובמהלך השנה משתתפת בסמינרים ופעולות שונות. רוני מאוד אוהבת מוסיקה, היא כתבה מספר שירים ויחד עם המורה שלה, סיגל ורדי, היא גם הלחינה אותם, ואף הקליטה ביצועים יפים".

הנחיתה שלנו כאן- רוויטל: "בחודש הראשון היינו בדיור זמני בסנטה קלרה, משם עברנו לבית שכור בקופרטינו. לפני כשנתיים החלטנו לקנות בית בוסט סן חוזה, החלטה שהיא אמנם נבונה כלכלית, אבל, לפחות אצלי, לוותה בהרבה לבטים רגשיים. היה לי די ברור שהחלטה כזאת משמעותה היא שאנחנו נשארים כאן וזה טיפה הפחיד אותי, אני פטריוטית בנפשי ולכן מרגישה חצויה ביחס להמצאותי כאן".

העיסוקים שלנו- איל, הרילוקיישיונר, הוא כיום מנהל פרוייקטים בברודקום. את הרילוקיישן עשו דרך חברת ג'וניפר נטוורקס.

רוויטל, עורכת דין, עבדה כ-15 שנה במקצוע, ואף היה לה משרד משלה עם שותפה במשך 8 שנים. כשנתיים לפני המעבר, החליטה לעשות הסבה מקצועית ולמדה חינוך דמוקרטי בסמינר הקיבוצים.

אחרי שנים מאד עמוסות של עבודה, בית ומשפחה היא כיום נהנית מאד מהפריבילגיה של "לא לצאת לעבודה". היא מלמדת עברית כממלאת מקום בבית הספר היהודי "האוזנר", ובבית ספר היהודי בסאניוויל.

היא נפגשת המון עם חברות ולאחרונה משקיעה את מרבית זמנה באהבה ישנה- חדשה, התיאטרון. כחודשיים לאחר שנחתו כאן, הצטרפה רוויטל לחוג הדרמה של עופרה דניאל ומאז היא חברה בקבוצת התיאטרון "במהעברית", בה היא גם משחקת, וגם מנהלת ההפקה, ונהנית מאד משני התפקידים. קבוצת התיאטרון היא פעילה מאוד בעמק ומעלה הצגות רבות וביניהן "כסית בתל אביב" ו"משפחה חמה".

טיול מומלץ- בהתאמה לצרכים של המשפחה שלנו, אנחנו אוהבים טיולים בטבע, ולדעתנו יוסמיטי הוא ה-מקום של חיבור לטבע, בעוצמה, בגודל, כמובן שעדיף אחרי החורף, בהנחה שיש חורף גשום, ואז מתווסף האלמנט של המים והמפלים.

מסעדה מומלצת- אנחנו אוהבים ללכת ל-Black Angus,    Cheese Cake Factory וגם ל-The Counter.

למה אתם הכי מתגעגעים בארץ? בעיקר למשפחה, לטמפרמנט שיש בארץ, אבל מצד שני נהנים מהרוגע שיש כאן.

 

מה אתם אוהבים ולא אוהבים בתרבות האמריקאית? אוהבים את מדיניות השירות שלהם, ופחות אוהבים את תרבות הצריכה ההיסטרית שמשתלטת כאן על כל חלקה טובה, בה גם הממוריאל דיי הוא יום קניות.

טיפ לחדשים בעמק- יש פה קהילה תוססת ותומכת, אל תחששו לשאול שאלות או לבקש עזרה. הצטרפו לקבוצת הפייסבוק "כבר כאן סיליקון ואדי" ומכאן הכל פתוח. אנשים מדהימים עושים שם פעילויות נפלאות וכמו בפרסומת לדפי זהב, לאלה מבינינו שזוכרים, "אם אתה לא שם אתה לא קיים".

איפה אנחנו בעוד 5 שנים? שאלת מיליון הדולר! אין לדעת, עכשיו אנחנו פה, נהנים ממה שיש, מתגעגעים למה שחסר, וכמו כולם יושבים על הגדר.

שתהיה שנה טובה לכולם!

* רוצים להשתתף במדור? כתבו לנו ל-sackerman@paloaltojcc.org