שיחת חו"לין עם משפחת לנדסמן

photo (7)

מי אנחנו? ליאור (54), נטלי (47), רותם (21), רועי (17.5), רוני (10), הכלבה מוקה ו-4 תרנגולות אשר נקנו לאמא נטלי ליום הולדתה.

היכן גרים? קופרטינו

כמה שנים בעמק? 12 שנה

מהיכן במקור? "המשפחה שלנו היא ממש היהודי הנודד, כל אחד נולד בארץ אחרת. ליאור נולד בישראל, נטלי בלטביה, רותם בניו יורק, רועי בירושלים ורוני בקליפורניה. את שנות ילדותם העבירו ליאור ונטלי בחיפה ועד היום לטענתם, בכל פעם שהם מתקרבים לעליה של פרויד (הכניסה הרשמית לחיפה) שניהם מחסירים פעימה.

"פרק א' של הרומן שלנו עם חו"ל החל בניו יורק שם עשיתי את התואר השני וילדתי את רותם", מספרת נטלי, לאחר שחזרנו לארץ התגוררנו בראשון לציון, גבעתיים ולבסוף כ-5 שנים במודיעין, אך עדיין מגדירים את עצמנו חיפאיים יותר מכל דבר אחר".

הילדים- את שנות התיכון העבירה רותם ב"מונטה ויסטה" ומאחר שכל כך לא אהבה את בית הספר ההישגי והתחרותי, רצתה להפרד ממנו כמה שיותר מהר וכך בגיל 17 כבר סיימה את כל המטלות הלימודיות בציונים גבוהים והחלה את תהליך ההגשה, התקבלה לאוניברסיטאות מקומיות ורק בסוף התהליך החליטה שהיא רוצה להתגייס לצה"ל. ההחלטה קצת הפתיעה את הסובבים אותה, בעיקר בגלל התהליך האמריקאי כל כך שעברה, אך מצד שני היתה די צפויה לאור העובדה ששמשה בתפקיד רכזת הדרכה בצופים בשנותיה הבוגרות.

רותם שרתה כמדריכת חי"ר בביסל"ח ואחר כך שימשה כקצינת פיתוח הדרכה בבה"ד 1. כיון שהיא לגמרי התאהבה בתפקיד, את ששת חודשי השרות האחרונים היא העבירה בביה"ס לפיתוח הדרכה בצריפין.

לשאלה, היכן היא מתחברת יותר- לחיים כאן או בישראל? אין תשובה חד משמעית. החיים כחיילת בודדה אינם פשוטים, בתחילה ישנו הלם תרבות ולא ממש יודעים לקראת מה הולכים. עניין השפה הוא גם לא פשוט ושלא לדבר על הריחוק מן המשפחה. אבל רותם היא מאוד עצמאית ובוגרת וכיום אחרי 3 שנים, אפשר לומר שטוב לה יותר בישראל. היא התערתה בהוויה הישראלית, החיים שלה יותר מלאים ומאתגרים ופחות משעממים בהשוואה לכאן.

לאחרונה, רותם התקבלה ללימודים במרכז הבין תחומי ומתעתדת להתחיל ללמוד שם בשנה הבאה.

אם ערכיות ומעורבות חברתית היא תכונה העוברת בגנים, אין ספק שאצל משפחת לנדסמן מדובר בגן דומיננטי במיוחד. רועי, אשר לומד בתיכון "קהילה" הוביל לאחרונה קמפיין חינוך ותמיכה בישראל בבית ספרו נוכח המצב הבטחוני הקשה בארץ. כשהחל גל הטרור בארץ הוא היה מוטרד שבביה"ס היהודי שלו לא הובעה שום תמיכה ציבורית או התייחסות למצב בישראל. יחד עם חברה ללימודים הם החלו בפעילות הסברה עם נתונים לגבי גל הטרור הזה, יזמו עצרת הזדהות בה הורד הדגל לחצי התורן, הודלקו נירות זכרון ועוד. הקמפיין זכה לסיקור במאמר של ה-Jewish news weekly וזכה לתמיכה ושיתוף פעולה מלא של בית הספר ולחשיפה של 200 תלמידים לנושא חשוב זה.

רועי מאז ומעולם היה מעורה באקטואליה ישראלית. הוא השתתף במגוון תוכניות לימוד ישראל  “ write on!”, Young Jewish Philanthropy  ובכלל אכפת לו מדברים שקורים סביבו.

photo (8)

הכלבה מוקה

בשנים האחרונות הוא שמש במגוון תפקידים ב-BBYO, לפני כשבוע סיים את כהונת ה"גדול" שלו, בגאווה גדולה, היום הוא נשיא הכיתה וזה בעצם התפקיד הרשמי היחיד שנותר לו עד הקולג׳. בעברו, הוא שימש כשנתיים כמציל ומדריך שחיה בדאקה והוא בעל חגורה שחורה בטקאנדו.

רוני בת ה-10 אוהבת לרקוד (בלט וג'אז), למזמז את הכלבה המשפחתית, לעסוק ביצירה ולהסתובב עם אמא בסרטים, בקניות ובמוזאונים. להתאמן בפסנתר ולקרוא בעברית (שתי משימות קשות לכל הדעות)  היא בד"כ עושה בחיוך..

כששלושת הילדים נשאלים על הזהות שלהם, רותם תמיד עונה שהיא ישראלית, רועי עונה שהוא יהודי ורוני חושבת שהיא בעיקר יהודיה אבל גם קצת אמריקאית.

העיסוקים שלנו- נטלי, עשתה קריירה בת 16 שנה בתעשיית התרופות בארץ בתפקידי ניהול מערכות הדרכה. כשהגיעה לכאן, השתלבה בתעשיית ההייטק (תפקיד אחרון בסיסקו), אותה עזבה לטובת ניהול שבט צופים וחברות בצוות ההקמה של הארגון "משלנו".  ארגון "משלנו" הוקם על ידי חמישה חבר'ה מעמק הסיליקון אשר רצו ליצור מסגרת אשר תשמור על זהותם הישראלית והיהודית של ילדיהם ושל ילדי מהגרים ישראלים בכלל. עיקר פעילותו של הארגון מתמקדת בקולג'ים ועוסקת בתרבות הישראלית, במורשת, במסורת, בשפה ומעניקה לאותם צעירים את הידע והתובנות על מנת שיפתחו את זהותם היהודית. כשהפרויקט הלך וגדל, לקח אותו תחת חסותו ארגון ה-IAC אשר תרם את המשאבים ואת התשתית ואפשר לו להתרחב ולהתעצם עוד יותר. כיום פועלת התוכנית ביותר מ-65 קמפוסים ברחבי ארה"ב ונטלי משמשת כדירקטורית של הארגון בכל רחבי ארצות הברית.

ליאור הגיע לכאן בעקבות מכירת הסטארטאפ הראשון שלו, עסק מאז במגוון מיזמים, ומחפש כמו רוב החבר'ה כאן את הדבר הבא. מעבר לעיסוק המרכזי שלו של קרקוע המשפחה המתניידת שלנו, הוא משמש כ״אבא״ במשרה מלאה למוקה שמאוהבת בו קשות ולא זזה ממנו לרגע.

טיול מומלץ-  כולנו מאוהבים בטיולי טבע ואחרי שנים של טיולים ארוכים בקופסאות פח מפוארות(RV) שאיתם שהינו חודש באלסקה, חודש באורגון ועוד שבועות לא מבוטלים ברחבי קליפורניה, השתדרגנו ל-Airbnb  והתאהבנו ב-Mammoth lake , פנינת טבע משופעת אגמים, הרים מושלגים ונופי מים בכל מקום בו נחה העין במרחק מרגיז של 5 שעות נסיעה. שימו לב שהאיזור סגור לתנועה מאוקטובר עד מאי בעקבות השלגים. יש שדה תעופה קטן עם טיסות ישירות מסאן חוזה במטוסים שנועדו לבחון את חוזק העצבים שלכם, ראו הוזהרתם.

פינת החמד הביתית המועדפת עלי היא הליכת בוקר מוקדמת לאורח פסי הרכבת שנמתחים מסרטוגה לקופרטינו וליאור אוהב את הראנצ׳ו סן אנטוניו.

מסעדה מועדפת- תמיד נשמח לנשנוש של יין אדום, ארטישוק על האש וסלמון מעושן ב"לוס אל טוס גריל", אבל הכי כיף לנו על האי המרכזי במטבח הביתי, צוחקים, חוגגים שבת או סתם קוצצים סלט פירות ביחד.

טיפ לחדשים בעמק-  תנשמו עמוק, תורידו הילוך ותהנו מהטבע ומהקריאות מסביב. טיילו המון ובקשו טיפים לגבי כל דבר החל מדוחות חניה ועד זריקות שפעת. אין טעם להתגלח על הזקן הפרטי כל הזמן.

איפה אתם בעוד 5 שנים? נטלי: "מגדילה ומפתחת את 'משלנו', לא בהכרח רואה את עצמי בקליפורניה. ישראל היא משהו שתמיד עומד על הפרק. מבחינת ליאור, המעבר לישראל הוא ודאי אך זה רק עניין של תזמון. מבחינתי, הגיאוגרפיה היא פחות עקרונית כל עוד עושים משהו משמעותי. ציונות אפשר לעשות מכל מקום בעולם".

״משלנו״ תוכנית נהדרת!!!׳ כל הכבוד.

Reply