מוזיאונים לאומנות באזור העמק המומלצים גם לילדים

מאת: טלי שמי

שלושת בנותיי נחשפו לחוויית הביקור במוזיאונים לאמנות עוד מתוך מנשא הבטן. כשגדלו קצת נהגנו לקחת אותן למוזיאונים קטנים באזורינו כשבאמתחתינו בלוק נייר ועפרונות. היינו מוצאות לנו פינה שקטה ויושבות ומציירות יחד משהו מתוך החוויה – לעיתים בתגובה לעבודה ספציפית ולעיתים, סתם, בלי קשר לעבודות, רק מתוך ההשראה שנותנת ההמצאות במקום המכיל את כל העושר הויזואלי הזה.

הפעם אני רוצה לתת סקירה קצרה על האפשרויות המוזיאליות המצויות פה ממש מתחת לאף. נכון, ישנם מספר לא מבוטל של מוזיאונים לאמנות גדולים ונחשבים במרחק של 50 דקות נסיעה בעיר הגדולה (וזה עוד לפני שנפתח מחדש ה-SFMOMA  שמתעתד להיות אחד הגדולים והמרשימים באמריקה) אך לילדים צעירים ממילא אין סבלנות ארוכה בדרך כלל ליותר מתערוכה אחת וגם נסיעות ארוכות לא מאוד חביבות על רבים מהינוקות, אז למה לא לקחת אותם גם למוזיאונים קטנים יותר, קרובים יותר וזולים יותר (כניסה חינם לרובם)?

לעומת המוזיאונים לילדים שהם hands on, צפייה בעבודות שבהן כמעט תמיד אסור לגעת יכולה להיות מאתגרת מעט, במיוחד לילדים צעירים. בהמשך הכתבה אתן מספר טיפים  כיצד לערב את הילדים(to engage)  בחווית הצפייה באמנות.

מוזיאון האומנות של סן חוזה

המוזיאון, הממוקם בדאון טאון סן חוזה בבניין יפהייפה מהמאה ה-19, הוא בן שתי קומות ועוד מרתף קטן לפעיליות משפחתיות. במוזיאון, מוצגות תערוכות איכותיות ביותר, עם דגש על אמנים מאזור הביי ועל הקשר שבין האופי הטכנולוגי של אזורינו ואמנות. שתי התערוכות המרכזיות המוצגות בו כרגע הן:

תערוכה העוסקת באיסוף הבינלאומי של נתונים ושבירת תחושת הפרטיות בעידן שלאחר ה-11 בספטמבר. תערוכה שתהיה אמנם מרתקת למבוגרים, אך פחות תעניין את הילדים הצעירים, לדעתי, מכיוון שהחוויה כוללת בתוכה קריאת טקסטים שהם חלק אימננטי מההבנה של העבודות.

kandinsky

אני, קנדינסקי

Sarah Ackerman

Photo: Sarah Ackerman

תערוכה נוספת, של האמן  William Wegman מכונה Artists Including Me: William Wegman. וויליאם ווגמן ידוע בעיקר בזכות התצלומים שלו בהם מככבים הכלבים שלו בפוזות ותלבושות משעשעות. הוא אף הוציא מספר ספרי ילדים, ביניהם Chip Wants a Dog. והנה קישור לאתר המכיל קטעי וידאו שלו  . ב-95 ווגמן אמנם לא זנח את הצילום, אך חזר גם לצייר ובתערוכה הנוכחית מוצגות כמה עבודות ציור יפייפיות שבהן הוא משלב בעבודת קולאז' גלויות שהוא אוסף מטיולים בעולם ושל יצירות אמנות אהובות עליו, ויוצר מסביבן עבודת אמנות שהיא מעין פאראפראזה על עבודות אמנות קלאסיות. למשל העבודה שהיא כולה מחווה ל-Wassily Kandinsky העבודה נקראת בפשטות "אני, קנדינסקי".

בחדר זה יכולים הילדים להתחבר ליצירות בדרכים שונות, ואחזור לכך בהמשך. ליד הכניסה לגלריה תלויים תיקים שחורים שעומדים לרשות המבקרים הצעירים, המכילים לוח עץ, דפים ריקים ועפרונות צבעוניים. בקומת המרתף, חדרון קטן שכרגע מציג מיני  תערוכה שנקראת "Makers Space" והרעיון שלה שאמנים מוצאים בחפצים יומיומיים רעיונות ליצירה. תמורת דולר אפשר לקבל "ערכה" של ג'נק לבניית רובוט או "חפץ לביש".

http://sjmusart.org/

מוזיאון טריטון (Triton) בסנטה קלרה

מוזיאון קטן וחביב שגם הוא מציג אמנים מקומיים ותערוכות מתחלפות. הוא מבוסס על שתי גלריות עיקריות ולעיתים מוצגות בו תערוכות מעניינות מאוד.

http://www.tritonmuseum.org

מוזיאון די סייסט בסנטה קלרה (De Saisset)

המוזיאון הקטנטן של אוניברסיטת סנטה קלרה נקרא די סייסט על שם אמן, בוגר האוניברסיטה, שאחותו תרמה לאחר מותו את ציוריו לאוניברסיטה בתנאי שיקימו מוזיאון על שמו. במוזיאון זה, מלבד הגלריה שבה תערוכות מתחלפות, יש אוסף מעניין של מוצגים מתקופות היסטוריות שונות בעמק של סנטה קלרה – לפני ואחרי תקופת המיסיונים.

http://www.scu.edu/desaisset/

מרכז האומנות קנטור (Cantor Art Center)  

Allie_Caulfield

Photo: Allie Caulfield

קנטור ארט סנטר נבנה על יסוד אוסף יצירות האמנות ופרטים שאספה משפחת סטנפורד במסעותיה בעולם. מלבד אוסף מאוד מרשים של מוצגים – מסכות וכלי פולחן אחרים – מכל העולם הוא גם האכסניה של כ-200 עבודות, יציקות ברונזה, בעיקר של רודן, אחד האוספים הגדולים בעולם. רוב הפסלים מוצגים בגלריות בקומה התחתונה אך כ-20 מהם מוצגים בגן הפסלים היפה שמחוץ למוזיאון. בתצוגות המתחלפות יש עכשיו תצוגה של ספר הסקיצות של ריצ'רד דיבנקורן, הבוגר הכי מפורסם של האוניברסיטה ואחד מהמרצים בה לשעבר (ואחד האמנים האהובים עלי ביותר). שתי תערוכות נוספות שיחד עם דיבנקורן כולן קצת קשורות זו בזו הן תערוכה סביב העבודה של אדוארד הופר ותערוכה שעוסקת בתהליך היצירה של אמנים. נראה לי שניתן למצוא עניין רב אצל הדור הצעיר בתערוכות אלו, שוב באמצעות הטיפים שאתן בהמשך.

http://museum.stanford.edu/view/rodin_garden.html

the andersonאוסף האומנות של אנדרסון (The Anderson Collection) 

בצמוד לקנטור, נמצא ה-Anderson Collection שנפתח לפני כשנה וקצת, גם הוא מאכלס אוסף מרשים ביותר של משפחה פרטית, שנתרם לאונברסיטה לרווחת תלמידיה והציבור הרחב. האוסף, לעומת שכנו הקונסרבטיבי יותר, מתבסס על יצירות מודרניות ועכשוויות ומסודר בצורה תמטית לפי אסכולות ותקופות.

בקומת הקרקע תערוכה מתחלפת ולמעלה האוספים הקבועים.

http://anderson.stanford.edu/

גם במוזיאונים של קנטור ואנדרסון ניתן לקבל ערכה לילדים וישנן גם פעיליות משפחתיות בסופי שבוע.

אז איך ללכת למוזאון עם ילדים ולהשאר שפויים? קודם כל, כמובן כבר בבית להציץ באתרי המוזיאון ולבחור תערוכות שיעניינו אותם – ילדים צעירים (2-4) נמשכים לצבעוניות וגודל, אנשים ופרצופים יעניינו אותם יותר מעבודות מופשטות. אפשר להדפיס עבודה או שתיים כבר בבית או לקנות גלויה בחנות המוזיאון ולשחק scavenger hunt. לחפש את העבודה המודפסת במוזיאון.  משחק נוסף הוא "אני רואה בעין הקטנה שלי", בתערוכה של ווגמן למשל, ישנן המון הזדמנויות למצוא פרטים קטנים ומעניינים ולהחליף תפקידים. אפשר לתת רמזים נוספים כמו "ליד הכלב יש הר…." או "מצאו עבודה שמופיע בה הר יפני מפורסם".

בתערוכה זו ישנה גם גלויה של המונה ליזה שאותה הדביק ווגמן בקולאז' וילדים גדולים יותר יכולים פשוט לחפש ולמצוא בחדר את היצירה הכי מפורסמת בעולם…

אפשר להביא איתכם לתערוכה צילום מודפס של נוף מאחד הטיולים המשפחתיים, להדביק אותו על נייר גדול יותר ולהמשיך אותו באמצעות העפרונות הצבעוניים באיזה דרך שרוצים.

 

באוסף של אנדרסון ישנן הרבה עבודות מופשטות. אם בכל זאת מתבוננים ביצירות מופשטות כדאי להתחיל משאלות כמו: איזה צבעים יש כאן?, איזה צורות? האם זה מזכיר לכם משהו?museum kids

עם ילדים טיפה בוגרים יותר ובייחוד אם הולכים עם כמה ילדים אפשר להכין משחק קלפים – אחד עם ציור של לב, אחד עם בית, אחד עם $ ואחד עם פרצוף עצוב. לתת לכל אחד מהמשתתפים סט ולבקש להניח כל אחד מהקלפים ליד עבודה שהוא בוחר: הלב לעבודה החביבה עליהם ביותר, הבית לעבודה שמזכירה להם משהו מוכר, הדולר לעבודה שהיו רוצים לקנות והפרצוף העצוב לעבודה שלא אוהבים. כמובן שאח"כ הם יוזמנו לדבר על בחירותיהם.

במוזיאון שבו מוצגים פסלים, כמו בקנטור למשל, אפשר להכנס לפוזה של הפסל ואחרי שהצטלמנו להחליט לאן הדמות ממשיכה מכאן ואפילו לספר סיפור שלם עליה. הפסלים של רודן מצויינים לפעילות זו.

בכל גיל יהנו הילדים מלשבת מול אחת היצירות ופשוט לצייר. אם ההורים יצטרפו אליהם ההנאה אפילו תגבר…מנסיון. הציור לא חייב להיות קשור ישירות ליצירה. עצם ההמצאות במקום כזה לבטח תיצור אצל הצופים הצעירים רצון ליצור בעצמם. ילדים שנחשפים לאמנות כצופים מגיל צעיר, ירחיבו את אופקיהם גם  בתחומים האחרים – היסטוריה, חשיבה ביקורתית, מודעות אסתטית ויגדלו להיות גם הם צרכני אמנות ותרבות.