הכל על ניתוק תושבות ותשלומי ביטוח לאומי ברילוקיישן

מאת: עו"ד אדי רשקובן

רקע

בכדי לבחון את היבטי הביטוח הלאומי ברילוקיישן עלינו תחילה להבין מה מטרתו של המוסד לביטוח

לאומי וכיצד הוא פועל.

תפקידו העיקרי של המוסד לביטוח הלאומי הוא להבטיח אמצעי מחייה למי שאינם מסוגלים להתפרנס

למחייתם. הביטוח הלאומי משלם קצבאות לזכאים ובכך מסייע לשכבות אוכלוסייה נרחבות, ולמבוטחים

בזמן משבר אישי, כמו פיטורין, נכות ופגיעה בעבודה.

עיקר המימון של הקצבאות וההטבות אותן משלם הביטוח הלאומי הינו מגביית דמי ביטוח לאומי. החל

משנת 1995 המוסד לביטוח לאומי אחראי גם לגביית דמי ביטוח בריאות על-פי חוק ביטוח בריאות

ממלכתי, ומעביר את דמי הביטוח לקופות החולים.

המוסד-לביטוח-לאומיעל-פי החוק בישראל, כל תושב/ת ישראל בן 18 ומעלה חייב להיות מבוטח בביטוח הלאומי ולשלם

דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. הביטוח הלאומי מחייב בקנסות והצמדה את מי שאינו משלם את

דמי הביטוח במועד הקבוע בחוק. יתרה מכך תושב ישראל השוהה בחו"ל חייב לשלם דמי ביטוח לאומי

ודמי ביטוח בריאות למוסד לביטוח לאומי, גם בתקופת שהותו בחו"ל. פיגור בתשלום דמי ביטוח בריאות

בתקופת השהייה בחו"ל, עלול לשלול את זכאותו לקבלת שירותים רפואיים לכמה חודשים.

מכאן עולה חשיבות נושא התושבות הישראלית לעניין חוק הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות.

תושב ישראל לצרכי ביטוח לאומי וביטוח בריאות

חוק הביטוח הלאומי אינו מגדיר מיהו תושב ישראל לצרכי ביטוח לאומי. הגדרת תושב ישראל עוצבה

על ידי פסיקת בתי המשפט בנושא. כך קבעו בתי המשפט, כי תושב ישראל לצרכי ביטוח לאומי הינו

אדם שמרכז חייו נמצא בישראל. "מרכז החיים" נקבע על פי שני מבחנים: אובייקטיבי וסובייקטיבי. על

פי המבחן האובייקטיבי בוחנים מהם הקשרים אשר קושרים את האדם לישראל, ועל פי המבחן

הסובייקטיבי יש להתחשב בנקודת השקפתו של האדם לגבי היכן מצוי מרכז חייו. ככל שיש לאדם יותר

קשרים משמעותיים לישראל והוא רואה את מרכז חייו בישראל כך יגבר הסיכוי שיכירו בו כתושב ישראל.

יתרה מזאת, אדם יכול להמשיך ולהיחשב כתושב ישראל גם אם הוא שוהה בחו"ל ובלבד ששהותו

בחו"ל הינה זמנית ומרכז חייו ממשיך להיות בישראל.

תנאי הכרחי נוסף שאדם יוכר כתושב ישראל לצורכי ביטוח לאומי הוא החזקה באשרת שהייה חוקית

בישראל שהיא מסוגי האשרות שמקנות תושבות.

על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי תושב ישראל לצורכי ביטוח לאומי הוא גם תושב ישראל לצורכי ביטוח

בריאות.

קצבאות והטבות

כפי שצוין לעיל, המוסד לביטוח לאומי משלם קצבאות והטבות לזכאים. באמצעות תשלומי הקצבאות

מועברות הכנסות מקבוצות מבוססות מבחינה כלכלית לקבוצות חלשות ופגיעות, ובכך תורם הביטוח

הלאומי לחלוקה צודקת יותר של ההכנסה הלאומית ולצמצום ממדי העוני בישראל.

קיים מספר רב של קצבאות והטבות במסגרת הביטוח הלאומי ובין היתר: דמי אבטלה, מענקי אימהות

ודמי אימהות שונים, הבטחת הכנסה, קצבאות ילדים, נפגעי עבודה ועוד. במאמר זה נרחיב מעט לגבי

קצבת הזקנה והזכאות להיות מבוטחים בביטוח בריאות וזאת משום ששני נושאים אלו הם בראש

מעיניהם של אנשים המבצעים רילוקיישן.

קצבת זקנה

ביטוח זקנה הוא אחד מענפי הביטוח החשובים ביותר במערכת הביטוח הסוציאלי של המוסד לביטוח

לאומי. ביטוח זה נועד להבטיח לתושבי ישראל הכנסה חודשית קבועה לעת זקנה.

לקצבת זקנה על-פי חוק הביטוח הלאומי זכאי מי שעמד בארבעה תנאים:

  1. היות האדם מבוטח בביטוח זקנה – בעיקרון גברים ונשים מבוטחים בביטוח זקנה באם הם

תושבי ישראל לצורכי ביטוח לאומי והם בני 18 ומעלה. אם האדם עלה לישראל לראשונה לאחר גיל 60 אזי ישנם תנאים אחרים על פיהם יש לבחון.

השלמת תקופת אכשרה – בעיקרון אחד מאלה:

א. היית מבוטח בביטוח זקנה 60 חודשים (5 שנים) בתוך 10 השנים האחרונות שקדמו

לגיל המזכה בקצבת זקנה.

ב. היית מבוטח בביטוח זקנה 144 חודשים (12 שנים).

ג. היית מבוטח בביטוח זקנה 60 חודשים (5 שנים) לפחות, ובלבד שמספר החודשים

שהיית מבוטח מיום שנעשית תושב ישראל בפעם הראשונה גדול ממספר החודשים

שלא היית מבוטח.

  1. הגעה לגיל המזכה בקצבת זקנה – תושב/ת ישראל שהגיע לגיל המזכה. ישנם שני גילאים:

א. הגיל הראשון: גיל הפרישה – גיל הפרישה של גברים כיום הוא 67 ואילו של נשים

הוא בין 60 ל 62 תלוי בנסיבות. בגיל זה ישנו תנאי נוסף לקבלת הקצבה והוא מבחן

הכנסות. באם לאדם יש הכנסות מעבר לסכום מסוים אזי הוא יהיה זכאי לקצבת זקנה

חלקית ומעבר לתקרה מסוימת לא יהיה זכאי לקצבה כלל.

ב. הגיל השני: גיל הזכאות לקצבת זקנה – אם האדם לא היה זכאי לקצבת הזקנה בגיל

הפרישה בגין מבחן ההכנסות המתואר לעיל, הרי שבגיל השני (גיל הזכאות לקצבת

זקנה) יהא האדם זכאי לקצבה ללא קשר להכנסותיו.

  1. שולמו בעד האדם דמי ביטוח כחוק – שולמו דמי ביטוח כחוק ולא קיים חוב לביטוח לאומי

בגין דמי ביטוח שלא שולמו.

ביטוח בריאות

על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, החל מ 1 בינואר 1995, כל תושב ישראל לצורכי ביטוח לאומי וביטוח

בריאות יהא מבוטח בביטוח בריאות. כל תושב ישראל לצרכי ביטוח לאומי וביטוח בריאות חייב לשלם

דמי ביטוח בריאות למוסד לביטוח לאומי.

בהתאם ועל פי חוק, כל מבוטח חייב להיות רשום באחת מקופות החולים והוא רשאי לבחור לאיזה

מקופות החולים הוא רוצה להשתייך. קופת החולים מצידה חייבת לספק למבוטח שרותי בריאות על פי

סל בריאות אחיד הקבוע בחוק.

דמי ביטוח

כפי שציינו לעיל המוסד לביטוח לאומי גובה דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מכל תושבי ישראל

מעל גיל 18. שיעורי הגבייה נקבעים בהתאם למעמד בביטוח לאומי וגובה ההכנסות. במאמר זה נתייחס

לשלושה סוגים של מעמד בביטוח לאומי: שכירים, עצמאים, ומי שאינם עובדים. להלן שלוש טבלאות

אשר מפרטות לגבי השיעורים השונים של דמי הביטוח (מעודכן ל 1 בינואר 2016).

שכירים

שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובדים שכירים תושבי ישראל מגיל 18 עד גיל הפרישה, באחוזים מהשכר

image001

עצמאים

שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובדים עצמאים תושבי ישראל מגיל 18, באחוזים מההכנסה.

image002

לא עובדים

1( מי שאינם עובדים ואין להם הכנסות ישלמו דמי ביטוח לאומי מינימליים לחודש בסך 65 ₪ ודמי ביטוח בריאות

מינימליים לחודש בסך 103 ₪, ובסך הכל ישלמו בחודש 168 ₪.

2( מי שאינם עובדים ויש להם הכנסות ישלמו בהתאם לטבלה להלן:

image001 (1)

מעבר בין מדינתי (רילוקיישן)

לפני מעבר למדינה חדשה הביטוח הלאומי מבקש כי המבוטח יעדכן אותו על מצבו וזאת על גבי טופס

6101 של הביטוח הלאומי או על ידי פנייה לאחד מן הסניפים. בהתאם לסוג השהות בחו"ל (העסקה

על ידי מעסיק זר, העסקה על ידי מעסיק ישראלי, לימודים, התמחות ועוד) יעודכן המעמד של המבוטח.

שכיר אשר מועסק על ידי מעסיק ישראלי ימשיך להיות מסווג כשכיר. שכיר אשר מועסק על ידי מעסיק

זר יסווג תחת מעמד של לא עובד. בהתאם יחולו שיעורי דמי הביטוח הלאומי על פי הטבלאות המופיעות

לעיל.airplane

במקרה בו אדם ביצע רילוקיישן ומועסק על ידי מעסיק זר, ההכנסה בגינה ייעשה חישוב החבות בדמי

ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות הינה ההכנסה החייבת המדווחת לרשות המיסים בישראל. כלומר,

במקרה בו אדם אינו תושב ישראל לצרכי מס הכנסה ובהתאם אינו חייב במס ובדיווח על הכנסתו מחו"ל

לרשות המיסים בישראל, לא תחול חבות בדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בגין הכנסה זו.

חשוב להדגיש, כי במקרים בהם מעמד התושבות הישראלית לצרכי מס הכנסה מוטל בספק קיימת

חשיפה משמעותית לעניין חבות בדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות במקרה ויקבע כי היחיד הוא

תושב ישראל לצורכי מס הכנסה ולצורכי ביטוח לאומי. במקרים אלו יש לשקול בכובד ראש ניתוק

תושבות לצרכי ביטוח לאומי בכדי להקטין חשיפה כאמור.

זה המקום להדגיש כי בתי המשפט בישראל הכירו בכך שיחידים יכול שיהיו בעלי מעמד תושבות שונה

לצרכי מס הכנסה ולצרכי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.

בדרך כלל הביטוח הלאומי ממשיך להכיר באדם כתושב ישראל במשך 5 השנים הראשונות ליציאתו מן

הארץ. בתום 5 שנים, האדם מתבקש להוכיח ששהותו בחו"ל ממשיכה להיות זמנית, ושמרכז החיים

שלו עדיין בישראל. לשם כך עליו למלא שאלון לקביעת תושבות לשוהה בחו"ל ולצרף הוכחות לטענותיו.

הביטוח הלאומי רשאי לבחון את תושבותו של אדם גם לפני שמלאו 5 שנים לשהותו בחו"ל בשני מקרים:

  1. האדם עצמו פונה לביטוח הלאומי, ומבקש לנתק את תושבותו הישראלית לעניין ביטוח לאומי,

גם אם עדיין לא חלפו 5 שנים מאז שיצא מהארץ.

  1. כשיש בידי המוסד לביטוח לאומי מידע, שממנו עולה לכאורה, שהאדם חדל להיות תושב

ישראל, גם לפני שחלפו 5 שנים ממועד יציאתו מהארץ.

השפעת הרילוקיישן על קצבת הזקנה וביטוח הבריאות

כפי שציינו לעיל, מבוטח תושב ישראל חייב בדמי ביטול לאומי ובדמי ביטוח בריאות על פי המעמד שלו

בביטוח לאומי.

קצבת זקנה – לעניין קצבת הזקנה יש להכיר בכך שניתוק תושבות לצורכי ביטוח לאומי יכול להשפיע

על תקופת האכשרה שהינה אחד התנאים לזכאות קבלת קצבת הזקנה.

בנוסף, במצב בו שוהה אדם בחו"ל עליו להכיר בכך כי הזכות לקצבת זקנה ניתנת לתושב ישראל לצרכי

ביטוח לאומי המבוטח בביטוח זקנה . לפי סעיף 324 לחוק לביטוח לאומי מי שמקבל קצבת זקנה ושוהה

בחו"ל באופן זמני, תשולם לו קצבת הזקנה בזמן שהותו בחו"ל לחשבון הבנק שלו בישראל. הקצבה

תשולם בחודש היציאה ולמשך 3 חודשים נוספים החל מחודש היציאה. הביטוח הלאומי ימשיך לשלם

את קצבת הזקנה בחו"ל לאחר התקופה הזאת, למי שעונים על תנאים מסוימים.

לפי הסכם ידידות וספנות אשר נחתם בין מדינת ישראל לארצות הברית נקבע שמי שהתחיל לקבל

קצבת זקנה בארץ ויצא לארצות הברית, תשולם לו הקצבה בזמן שהותו בארה"ב.

ביטוח בריאות – הזכאות לביטוח בריאות תישמר כל עוד אדם הינו תושב ישראל לצורכי ביטוח לאומי

והוא משלם את דמי ביטוח הבריאות שהוא חב בהם. תושב/ת ישראל השוהה בחו"ל במשך שנתיים

רצופות או יותר, ואינו משלם דמי ביטוח בריאות למוסד לביטוח לאומי בארץ, והוא מפגר בתשלום דמי

הביטוח תקופה של 12 חודשים לפחות, תישלל ממנו הזכות לקבלת שירותים רפואיים בארץ על-פי חוק

ביטוח בריאות ממלכתי לתקופה מרבית שעד 6 חודשים לכל היותר .הסדרת החוב אינה מבטלת את

תקופת ההמתנה לקבלת השירותים הרפואיים, אבל אפשר לפדות את תקופת ההמתנה באמצעות

תשלום מיוחד.

סיכום ומסקנות

במאמר זה סקרנו בקצרה את השלכות הרילוקיישן על קצבאות והטבות הביטוח הלאומי תוך כדי

התמקדות בקצבת הזקנה ובביטוח בריאות ממלכתי. הגדרנו מיהו תושב ישראל לצרכי ביטוח לאומי

ומהם סוגי המעמד השונים לצורך ביטוח לאומי בעת שהות בחו"ל. כמו כן ציינו מהו ההליך אל מול

ביטוח לאומי בעת יציאה לרילוקיישן, וכיצד ניתן לנתק תושבות ישראלית לצרכי ביטוח לאומי.

שלא כמו במאמר הדן בניתוק תושבות לצורכי מס הכנסה, לא התייחסנו ל"כדאיות" של ניתוק תושבות

לצרכי ביטוח לאומי. הסיבה לכך היא שבעיקרון בניתוק תושבות לצרכי מס הכנסה אין חיסרון. לעומת

זאת ניתוק תושבות לצורכי ביטוח לאומי טומן בחובו, בין היתר, וויתור על הזכות לקצבאות והטבות

המגיעות לתושבים ישראלים לצרכי ביטוח לאומי. נכון הדבר כי ניתן לחדש תושבות ישראלית לצורכי

ביטוח לאומי לאחר חזרה לישראל, אולם הזכות לקבלת קצבאות והטבות אחרות לרבות לזכאות לביטוח

בריאות איננה מיידית ויש לה מחיר כלכלי.

מצד שני, כפי שצוין לעיל, קיימת חשיפה כלכלית משמעותית בחבות בדמי ביטוח לאומי וביטוח

בריאות במקרים בהם מעמד התושבות הישראלית לצרכי מס הכנסה מוטל בספק. בהתאם יש

לשקול בכובד ראש להקטין חשיפה כאמור על ידי ניתוק תושבות לצרכי ביטוח לאומי.

יש לציין כי במאמר זה לא התייחסנו למקרה בו קיימת אמנה לצרכי ביטוח לאומי בין מדינת ישראל

למדינה אליה יוצא המבוטח (לא קיימת אמנה לצרכי ביטוח לאומי בין ישראל לארה"ב). אל נושא זה וכן

אל נושא חידוש התושבות לצרכי ביטוח לאומי (תושב חוזר) נתייחס במאמר נפרד.

לבסוף אציין כי אין באמור במאמר זה בכדי להוות תחליף לייעוץ מקצועי בסוגיות הנידונות ובהתאם

מומלץ על קבלת ייעוץ פרטני.

אדי רשקובן, עו"ד (כלכלן)

מיסוי בינלאומי ורילוקיישן.

eddie@relotaxes.com