מגד מיגדנות: מתכון לבראוניז שוקולד קוקוס

מאת: דלית גבירצמן

הריני מודה ומתוודה: אני הרבה יותר טובה בלתת מאשר בלקבל. אני פשוט יותר נהנית לתת ולא תמיד יודעת איך לקבל. במיוחד מביכות אותי מתנות. לא בטוחה מתי לפתוח, ליד האורחים או אחרי שהם הולכים? אפשר היה לכתוב על זה תיזות ולחבר על זה שירים, אבל יש דברים שיותר פשוט לקבל אותם כפי שהם. כמו געגוע ומיסים. אני פשוט מוצאת שיותר קל וטבעי לי לתת, ואין חג שמאדיר את שימחת הנתינה יותר מחג פורים. אלא שהשנה הזאת לא מפסיקה להפתיע אותי. שנת ה״כן״ של חיי מובילה אותי למחוזות חדשים של תגליות ושינויים. אז השנה, החלטתי שאני אומרת ״כן״ לפורים, ״כן״ למסיבת תחפושות, ו״כן״ ליכולת לקבל ולא רק לתת. דווקא במקומות שמחוץ לתחום הנוחות שלי, אני מרגישה השנה חיה ופועמת יותר. אז כן, ברור שאפיתי עשרות אוזני המן והכנתי משלוחי מנות, וכי תהפוך דלית עורה? אבל יחד עם זאת, נהניתי מאוד השנה, משני משלוחי מנות מיוחדים שהחג הזה זימן לי!

 

lea coverמשלוח המנות הראשון שקיבלתי, חיכה לי על מפתן הדלת. במעטפה לבנה וחתומה הוקדש לי ספר נפלא שהוא פרי אהבה של איש אחד, גדעון טיקוצקי, למשוררת לאה גולדברג. כן, אותה דודה לאה שמתחפשת לצפרדע והופכת לנסיכה של הספרות העברית החדשה. אני מתענגת על כל מילה בספר הנפלא ״האור בשולי הענן״ המציג את יצירתה ואת חייה של המשוררת, שהטביעה את חותמה לא רק על התרבות הישראלית, אלא גם על ליבי. כבמטה קסמים אני חוזרת אל מחוזות הילדות של ״איה פלוטו״, ״המפוזר מכפר אז״ר״, ״ידידי מרחוב ארנון״, ״דירה להשכיר״ ועוד. והנה, כעבור מספר שנים, אני נערה צעירה היושבת בשיעורי הספרות של חיים רוגנר נפעמת מ״שירי הבן האובד״, ו״שירי סוף הדרך״. ועד היום הזה ממש, אני נרגשת משירים כמו ״סליחות״, ״אורן״, ״ימים לבנים״ ועוד רבים ויפים. בתוך המארז הייחודי שיצא לכבוד שנת המאה להולדתה, נמצא דיסק ועליו הסרט התיעודי היפיפה ״לאה גולדברג בחמישה בתים״ מאת יאיר קדר. הסרט הוא חלק מפרויקט מדהים בשם ״העברים״ שיזם קדר והוא מתמקד בביוגרפיות של סופרים ומשוררים עבריים. וכך, אני נשאבת פרק אחר פרק, לסדרה המצוינת הזאת על גדולי התרבות העברית, מי"ח ברנר, הסופר הגאון שנרצח ב 1921 ביפו, זלדה, המשוררת הדתייה המופלאה, ר' דוד בוזגלו, גדול פייטני מרוקו בעת החדשה, רחל המשוררת עדינת הגוף והנפש ועד לזאב ז'בוטינסקי, אשף המילה הגולה. מומלץ ביותר לכל חובבי השפה, התרבות והספרות העברית באשר הם. פשוט עונג צרוף!

 

erezמשלוח המנות השני הגיע מישראל היישר אל ביתי, והוא היה מושלם בשבילי, ושימח כמו שרק חברות טובות יודעות. ספר האפייה המהירה של ארז קומורובסקי הוא ספר בלתי רגיל. כלל אחד, גאוני ופשוט, מנחה אותו: זמן הכנת המאפים אינו עולה על זמן החימום בתנור. כן, כן! ההוראות: פשוטות. השמרים: אאוט. הטעם: פנטסטי. חומרי הגלם: מעולים. החיסכון היחיד: בזמן. הרבה זמן! ומי מאיתנו לא רוצה לחסוך בזמן בימים טרופים אלו? על ארז קומורובסקי אין צורך להכביר במילים. הוא מבכירי השפים בישראל, וכשפתח את המאפייה שלו בהרצליה בשנת 1996, שינה את פני הלחם בישראל. על אף שכיום, הוא מתגורר במתת, שם הקים בית ספר לבישול גלילי, הברנד של ״לחם ארז״ עדיין מוכר, והוא שם דבר ללחמים עשירים ושלל מוצרים מעולים.

 

אני מביטה במתכונים לעוגות נפלאות, לחמניות מגרות ומאפי בוקר משגעים ולא יודעת מה לנסות קודם. ברוח הזמנים, מחליטה להטיל פור ויוצא מתכון לבראוניז שוקולד-קוקוס. שילוב הטעמים של פאדג׳ עשיר עם שביבי קוקוס כבר עושה לי את זה. והנה הוא לפניכם:

 

בראוניז שוקולד-קוקוס

Chocolate brownieמה צריכים?

200 גרם שוקולד (70% מוצקי קקאו)

120 גרם חמאה

3 ביצים בגודל בינוני

11/2 כוסות (300 גרם) סוכר

1 כף רום (אני השתמשתי בבקרדי)

1 שוט אספרסו (או 1 כף שטוחה קפה נמס איכותי מומס בשתי כפות מים רותחים)

1 כוס + 21/2 כפות (165 גרם) קמח

1/2 כפית מלח ים

100 גרם קוקוס צ׳יפס קצוצים גס (אותם גילוחי קוקוס גסים וקלויים קלות שניתן להשיגם אצל יוסף הסוחר או בwhole food's)

 

מה עושים?

מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים תבנית בגודל 18×28 ס״מ ומרפדים אותה בנייר אפייה. מניחים בסיר כפול או בקערה חסינת אש מעל לסיר מים מבעבעים את השוקולד והחמאה וממיסים למסה אחידה. בקערה נפרדת, טורפים את הביצים, הסוכר, הרום והקפה לבלילה אחידה. מוסיפים את הקמח והמלח ומערבבים עד שהם נבלעים בבלילת הביצים. מוסיפים את תערובת השוקולד והחמאה ומקפלים פנימה את רוב שביבי הקוקוס. מעבירים את התערובת לתבנית ומפזרים על פניה את יתרת הקוקוס. אופים בתנור החם כ-20 דקות. מניחים להתקרר בתבנית לפני שפורסים לריבועים. בספר כתוב שהבראוניז אמורים להישמר מספר ימים בקופסה אטומה. נראה לכם? אצלינו בבית הם נטרפו בעודם טריים.

ומה עוד תמצאו בספר? לאנשים מלוחים – פיתות שטוחות עם בזיליקום ופרמזן, לחמניות מהירות מיוגורט עיזים וזיתים, פנקייק קייל ושום, ולאנשים מתוקים – עוגה שוקולדית עשויה חלבת שוקולד, עוגיות מסקרפונה ולימון ולחם קופים מתוק עם קינמון. ואלו הם רק חלק מהאוצרות שמחכים שם, לכם ולי.

אז מה למדתי בפורים השנה? שלהגיד ״כן״ לדברים – זה חשוב. שלא תמיד צריך להאמין לכל מה שאנחנו חושבים, ובעיקר על עצמינו. שלדעת לקבל זה לא פחות חשוב מלדעת לתת. והכי חשוב… ש״פשוטים הדברים וחיים, ומותר בם לנגוע, ומותר, ומותר לאהוב.״

שבת שלום,

דלית