שעועית ירוקה בנוסח סצ׳ואן

הלא לכל שירייך אני כינור

״אם הכול יהיה בסדר, בעוד כארבעה חודשים יהיה לכם עוד אח או אחות״, כך הכריז אבי בצהרי יום שבת אחד בעודנו סועדים במידי שבועים אצל סבא משה וסבתא מנוחה. לשמע הבשורה נתקע האוכל בגרוני, ומרוב תדהמה הזדקפתי בכסאי שהוטח בעוצמה רבה לרצפה, בעודי משתנקת ומשתעלת ומנסה נואשות להסדיר את נשימתי. אחי עודד בן ה-11 הביט בי, הבוגרת ממנו בחמש שנים, בנסיון להבין את המתרחש. ״מה??״, זעקתי בעודי מנסה להתגבר על החלחלה שאחזה בי רק מהמחשבה שהורי עדיין ״עושים את זה״, ״השתגעתם? איך יכולתם? הרי אני עומדת לפני בחינות הבגרות שלי, ואיך אוכל ללמוד כשתינוק או תינוקת מצווחים בבית ומפריעים לי להתרכז?״ שאלתי כבת טיפש-עשרה טיפוסית שלא מצליחה לראות מילימטר מעבר לקצה חוטמה. מרוב יאוש עזבתי את הבית בטריקת דלת ורצתי החוצה בעודי ממררת בבכי על מר גורלי. רצתי הכי רחוק שרגלי יכלו לשאת אותי והתיישבתי על מדרגות הכניסה לסניף קופת החולים הסמוך. אישה צעירה עברה ומבעד ליפחותי שמעתי את ילדתה הקטנה שואלת ״אימא, למה היא בוכה?״. ״אינני יודעת״, השיבה האם, ״אולי החבר שלה עזב אותה…״

לא ברור לי עד היום איך הגעתי חזרה לביתי וכיצד צלחתי את ארבעת החודשים שנותרו עד מועד הלידה המשוער. כל מה שידעתי היה, שעולמי כפי שהכרתי אותו עד אותו היום חרב עלי, שחיי כבר לעולם לא יחזרו להיות כשהיו, ובעיקר חשתי נבגדת ומבולבלת. המודל המשפחתי הקלאסי של ״אבא, אמא, ילד, ילדה״ התאים לי מאוד ובמשך שש עשרה שנים התקבע בתודעתי באופן שקשה היה לי להסתגל לשינוי או להבין את הצורך בו. הורי, שלא נתנו את דעתם בשעתו, שאולי מן הראוי לשתף את הנוער במחשבה או לפחות להתריע על האפשרות העתידית להרחבת המשפחה, לא צפו כמובן את תגובתי הנסערת. ואז פרצה מלחמת לבנון אותה כינינו בשעתו בתמימותנו ״מלחמת שלום הגליל״ ואבי גויס למילואים. אפילו מבעד לעדשת נעורי צרי האופקים והלומי ההורמונים, הבנתי שזה הזמן להתאפס על עצמי. באמצעיתו של אותו חודש אוגוסט מהביל, הגיעה לעולם אחותי הקטנה גילור. בובה קטנה ומתוקה, זהובת שיער, עיניים חומות שקדיות וחיוך ממיס. כמובן, שמיד התאהבתי בה ולקחתי על עצמי את תפקיד ״האימא הקטנה״, בוחשת לה דייסות באישון לילה ומחליפה לה חיתולים חדשות לבקרים. ברבות הימים, הפכה אחותי הקטנה לילדת הפרחים בחתונתי ולדודה הכי כיפית והכי מגניבה לילדי.

 שלושים ושתיים שנים חלפו. אני מביטה באחותי הקטנה-גדולה ולא מאמינה. גילור, שזכתה להיקרא על ידי שני אחיה הבוגרים בכינויי חיבה רבים, שונים ומשונים כמו: כינור, צינור, וכמובן – תינוק, צמחה לתפארתמדינת ישראל והפכה ברבות הימים להיות כל אותם הדברים שאני לא הייתי ולעולם כבר לא אהיה; בלונדינית, גבוהה, רזה, קצינה, עצמאית, קרייריסטית, נועזת וחזקה. ליבי מתמלא גאווה בשעה שאני מלווה אותה ממרחקים בדרכה האקדמית והמקצועית, רואה אותה מתלבטת ונחושה להגשים את עצמה מבלי להתפשר או להיכנע ללחצים.

היום, כשאני מבוגרת בלמעלה מעשור מגילה של אימי כשהרתה, אני מביטה בגיחוך בנערה המתבגרת והסוערת שהייתי, ובא לי לפעמים לתת לה שתי סטירות מצלצלות. היום אני יודעת עד כמה אני שמחה שנולדה לי אחות קטנה. יום הולדת שמח, אחותי!

לפני מספר שנים, באחד מהביקורים בילינו היא ואני יום כיף בעיר הגדולה ואני זוכרת שאכלנו ארוחה נפלאה במסעדה אסיאתית שנקראה Betelnut. אחת המנות שזכורה לי עד היום היתה מנת השעועית הירוקה בנוסח סצ׳ואן, שבבירור שלאחר מעשה, נבחרה בשעתו ע״י ה-San Francisco Gourmet  לאחת מעשר המנות הנבחרות ממסעדות באזור המפרץ. עד היום, זו אחת המנות האהובות עלי ביותר. כשהיא עשויה כהלכה, זוהי מנה מענגת חושים ופשוטה להכנה. לשעועית ירוקה יש טעם עדין ומתקתק והיא קראנצ'ית וקריספית מאוד. זה בתנאי כמובן שבוחרים אותה טרייה וצעירה מאוד ולא רוצחים אותה בבישול ממושך. המתכון הבא הוא ורסיה נטולת בשר** על פי מתכון מתוך הספר ״הבישול הסיני״ של המלך אהרוני, והוא מוקדש לך אחותי – באהבה רבה.

שעועית בנוסח סצ'ואן

אז מה צריכים?

1/2 ק״ג שעועית ירוקה (ואיך קונים שעועית ירוקה טרייה וצעירה? קודם כל הצבע שלה צריך להיות ירוק והתרמיל צריך להיות מוצק ולא רופס, כזה שנשבר בקלות ומשמיע קול מתפצפץ בנקודת השבירה)

שמן לטיגון עמוק

2 כפות שמן

3 שיני שום קצוצות

1 כפית זנגביל קצוץ

מעט רסק פלפל חריף

2 בצלים ירוקים קצוצים

לזילוף מעל – מעט שמן שומשום

לרוטב:

1 כף סוכר

1 כפית חומץ

1/2 כפית מלח

2 כפות רוטב סויה

1 כף יין לבן יבש

מה עושים?

קוטמים את הקצוות של תרמילי השעועית ומשתדלים להסיר גם את החוט שלאורך התרמיל. מטגנים בווק או במחבת גדולה וכבדה את השעועית בשמן עמוק חם מאוד כ-3 דקות, עד שעורה נעשה צפוד מעט. במחבת נפרדת מחממים 2 כפות שמן ומטגנים את השום, הזנגביל ורסק הפלפלים כדקה ומוסיפים את הבצל הירוק הקצוץ. **מי שמתעקש להוסיף בשר, ניתן בשלב הזה להוסיף 100 גרם בשר בקר טחון או קצוץ דק ולערבב היטב. בינתיים מערבבים בקערה את כל חומרי הרוטב. מוסיפים את השעועית למחבת עם תערובת השום ומטגנים היטב תוך כדי ערבוב. יוצקים על השעועית את הרוטב ומערבבים עוד כדקה. מעבירים לצלחת הגשה נאה וזולפים מעל מעט שמן שומשום.

שבת שלום,

דלית