כֵף מארין וסוללת טאונסלי

Marin Headlands and Battery Townsley

אורך מסלול: כ-3.2 מייל

דרגת קושי: קלה עד בינונית

לא עביר לכסאות גלגלים וטיולונים

בשנות הארבעים, כאשר החשש מהתקפת אויב על החוף המערבי היתה ממשית, נבנו בסיסים והותקנו סוללות תותחים גם על המצוקים של כֵף מארין מצפון לגשר שער הזהב. ההתקפה לא התממשה ושנים מספר אחרי תום מלחמת העולם השניה פורקו הסוללות, הבונקרים ננטשו והבסיסים עברו לשימוש אזרחי. אזור כֵף מארין, שניצל מפיתוח ובניה בזכות הנוכחות הצבאית, עבר לרשות הפארקים הפדרלית והפך לשמורה.

במרחק נגיעה מאזורי התיירות הנחשקים של סן פרנסיסקו וסאוסליטו, כֵף מארין כמעט נטוש מאנשים, פרט למטיילים מקומיים יודעי דבר, ואנשים כמוני, שנמצאים בחיפוש מתמיד אחרי איים של טבע פראי בתחומי הגוש העירוני של אזור המפרץ.

אני ממליצה פה על טיול רגלי מעגלי באזור המקסים הזה. השביל מתחיל בחניון חוף רודיאו, עולה צפונה לסוללת טאונסלי, יורד חזרה דרך מכון הכֵף, מקיף את לגונת רודאו וחוזר אל החוף מדרום.

בחלק הראשון, השביל עולה לאורך מצוקי החוף (פעמיים ראיתי שם דולפינים משייטים קרוב מאוד אל החוף). הנוף הנשקף משם (כשהערפל אינו כבד מידי) פשוט משגע. צמחיית המצוקים המורכבת בעיקר משיחים נמוכים, צפופים ובעלי ריח ארומטי נעים, היא בית לאינספור לטאות קטנות וציפורי שיר. זו העליה המשמעותית היחידה במסלול הזה (לגובה של כ-300 רגל).

סוללת טאונסלי היא אתר היסטורי הפתוח לציבור. ישנם לוחות מידע עם הסברים וצילומים משנות ה-40 ומחוץ לבונקר מוצג תותח, שנלקח מאוניית מלחמה שפורקה אחרי מלחמת קוראה, וזהה בגדלו לתותח המקורי שהיה בסוללה (שהותך למחזור מתכת לאחר פירוקו). קרקעית הבונקר נסתמה בבטון ואפשר להכנס לשם לשבת בצל ולצפות אל הים.

קצת אחרי סוללת טאונסלי, השביל מתחבר לשביל שיורד מהרכס. פונים ימינה ויורדים במדרון מתון לכיוון מכון הכֵף. אפשר להגיע עד לכביש ולרדת משם, אבל אם חותכים דרך שטח המכון, אפשר לראות שם לצד הכביש הפנימי תצוגה קטנה, אבל מרשימה, של שלד לוויתן שנסחף אל החוף ועצמותיו הועלו למכון. סמוך לתצוגה ישנם שולחנות פיקניק. שירותים ציבוריים אין שם.

מהמכון אפשר לחזור ישירות לחוף, אבל אז הטיול יסתיים מוקדם מידי. עדיף להמשיך מזרחה לאורך הכביש הגובל בלגונה ולהכנס בשביל המקיף את הלגונה מדרום.

הלגונה נוצרת, כאשר חול נערם בשפך הנחל וחוסם את מימיו. בעת סערה, הגלים פורצים את המחסום ומי הלגונה מתנקזים אל הים. עם הזמן מצטבר שוב חול בשפך והלגונה מתמלאת מחדש. עם משקפת טובה אפשר לצפות בציפורים שבלגונה, ואם יש מזל וסבלנות אז אפשר לראות גם לוטרות נהר.

הכניסה לשביל המקיף את הלגונה נמצאת מיד אחרי הגשר שחוצה את הנחל, ממערב. צריך לשים לב כי הכניסה לשביל צרה ומוסתרת בצמחיה. קצת אחרי הפניה לשביל הזה יש יציאה שמאלה לשביל קצר המוביל למרכז המבקרים של השמורה ואפשר לסטות לרגע מהמסלול בשביל להכנס לשם.

שביל הלגונה ממשיך בתוך חורש ערבות ואחר כך עולה על גבעת חול עם צמחיית חופים נמוכה, הנותנת תצפית יפה על הלגונה ועל חוף רודאו. בסוף השביל יורד ישר אל החוף הנחמד הזה, והרי אין דרך יותר טובה לסיים את הטיול מאשר פיקניק מול הים.

לוט בערפל במשך חלק גדול של השנה, אזור כֵף מארין מתאים במיוחד לטיולים בימים חמים מאוד. בכל מקרה רצוי להביא סוודר.

סמוך למכון הכֵף יש גם את מכון היונקים הימיים שכבר הומלץ עליו פה. נחמד לבקר בו עם ילדים.

טלילה גולן, בעלת Ph.D. בביולוגיה, גרה באיסט ביי כבר 14 שנים, ומטיילת בכל הזדמנות אפשרית ברחבי אזור המפרץ וגם באזורים אחרים של קליפורניה. עוסקת בהדרכת סיורים לבתי ספר וטיולי משפחות.