פסטיבל העגורים של לודי

בדרך כלל אני ממליצה פה על טיולים, אבל הפעם אני חורגת ממנהגי וממליצה לכם על ארוע. ובעצם, הארוע הזה הוא גם כן טיול אז זה דוקא כן מתאים 🙂

הארוע המדובר הוא פסטיבל העגורים שבעיירה Lodi, כשעה וחצי נסיעה צפון מזרחה מעמק הסיליקון, והוא מתקיים כל שנה בתחילת נובמבר. השנה הפסטיבל מתקיים בתאריכים ה-7-9 בנובמבר ואני ממליצה לכל חובבי הטבע, ובמיוחד לצפרים שביניהם, וגם למי שסתם מחפשים לצאת מהשגרה לסוף שבוע נחמד ומעניין, לבוא ולקחת חלק בפסטיבל.

בסתיו קליפורניה מתמלאת בהמוני עופות נודדים הבאים לחורף פה. ביניהם גם עגורי הדיונות: ה-Sandhill Cranes. עד לפני מאתיים שנה העמק המרכזי של קליפורניה היה ביצה עונתית ענקית. גשמי החורף ומי הפשרת השלגים באביב היו מציפים את העמק, לו נקודת ניקוז אחת ויחידה – שפך נהר הסקרמנטו אל מפרץ סויסאן ושער הזהב. בקיץ היתה הביצה מתנקזת והאדמה מתייבשת עד לגשמי החורף הבאים. האירופים הראשונים שתיארו את האזור תיעדו עננים של עופות שהשחירו את השמיים בכמותם. ההערכה היא שמליונים רבים של עופות נודדים ממינים שונים היו ממלאים את העמק כל חורף.

את תחילת הסוף הביאו מחפשי הזהב שצדו לאכלה את כל מה שזז. בעקבותיהם באו המתיישבים האמריקאים, סכרו את כל הנהרות היורדים מהרי הסיירה נבדה פרט לשניים, וייבשו את אדמת העמק לצורך הסבה לחקלאות. המהפך האקולוגי שקרה בישראל עם ייבוש החולה הוא כאין וכאפס לעומת השינוי אדיר הממדים שחל בעמק המרכזי של קליפורניה. אותו העמק הפורה המניב מעל 8% מהתוצרת החקלאית של ארצות הברית, וממנו מגיעים האפרסקים, השקדים, האורז הארוך ועוד גידולים רבים אחרים, התפתח במחיר כבד מאוד.

מעל 90% מביצות העמק, ה-wetkands נעלמו ואיתם נעלמו ענני העופות שהשחירו את השמיים, כמעט לגמרי. צחוק הגורל הוא שמעט אזורי ההצפה שנותרו בעמק, לאורך נהר הסקרמנטו והדלתא, נשמרו בזכות מועדוני הציד שביקשו לשמור על אזורי מקלט לעופות הנודדים, כדי שיהיה להם מה לצוד.

אזורי ההצפה האלה עדיין משמשים לציד בעונת הסתיו, אבל יותר חשוב – כאזור מקלט לעופות שעדיין באים לחרוף אצלנו.

פסטיבל העגורים מתקיים בלודי כמעט 20 שנה ומאורגן בשיתוף של העיר ושל מחלקת הדיג והציד של קליפורניה, ובעבודה והשקעה רבים של עשרות מתנדבים. במרכז ארועי הפסטיבל שב-Hutchins Square ישנן הרצאות, הופעות, תערוכת אמנות ודוכנים המתמקדים בציפורי האזור, ובמיוחד בעגורים. לי לא יצא כל כך להשתתף באלה, גם בגלל שאת עיקר הזמן בו היינו ב-Hutchins Square בילינו באזור הפעילויות של הילדים (יש כזה, והפעילויות שם העסיקו את הבנות שלי במשך זמן ניכר), אבל בעיקר בגלל שבאנו לשם להשתתף בסיורי הצפרות. כל הארועים המתקיימים בהאצ'ינס סקוור הם ללא תשלום.

סיורי הצפרות (שהם כן בתשלום) – זה השוס העיקרי של הפסטיבל. במהלך היומיים וחצי של הארוע מוצעים לציבור עשרות סיורים מאורגנים, באוטובוסים, כלי שייט, בשיירת מכוניות, וכמובן גם סיורים רגליים. הסיורים מודרכים בידי פקחי השמורות באזור, אורניתולוגים וצפרים מנוסים, החופשים למשתתפים את המקומות הטובים ביותר לגילוי הטבע של העמק, ואף מארגנים, במיוחד לפסטיבל, גם כניסה למקומות שבדרך כלל סגורים לציבור. הסיור המבוקש ביותר (והמוצע הכי הרבה פעמים) הוא סיור הערב לצפות בלהקות העגורים המתכנסות ללינה בשדות המוצפים. הצפיה בלהקות עופות המים (עגורים, אווזים, ברבורי טונדרה ועוד מינים רבים אחרים) המתכנסות ללינה במקהלת קירקורים מחרישת אזניים ובמטסים מרשימים היא חוויה חזקה ביותר ונותנת הזדמנות להתרשם ממה שהיה פעם באזור, לפני שנחרש בו התלם הראשון.

יש די והותר מקומות לינה בלודי והסביבה למעוניינים להישאר באזור. לודי עיר נחמדה לתיירות מקומית והתושבים מאוד גאים בפסטיבל העגורים שלהם. יש שם גם מבשלת בירה מקומית טובה. לי ולמשפחתי זו תהיה השנה השלישית ברציפות שנשתתף בפסטיבל. בעיקר בגלל העגורים ושאר הציפורים. הבירה היא רק בונוס 🙂

הנה קישור לאתר הפסטיבל. שימו לב שפרט לתאריך הפסטיבל האתר עוד לא עודכן בארועים של השנה הנוכחית. אבל אפשר להתרשם מסוגי הסיורים שניתנו בשנה שעברה ולקבל הערכה של עלויות ההשתתפות. למי שחושב ברצינות לנסוע לשם אני ממליצה לעקוב אחרי האתר ולהירשם אונליין ברגע שהסיורים נפתחים להרשמה, כי הם מתמלאים במהירות.

(רק להסיר ספק – אני לא מדריכה בפסטיבל הזה ולא מקבלת שום טובות הנאה כלשהן מפירסומו כאן. אני נוסעת לשם כמשתתפת מן המניין ומשלמת מחיר מלא כמו כל שאר המשתתפים.)

בתקווה לחורף רטוב ומלא ציפורים,

טלילה

בתמונה – להקת עגורים מגיעה לאזור הלינה על רקע השקיעה מעבר להר דיאבלו.

טלילה גולן, בעלת Ph.D. בביולוגיה, גרה באיסט ביי כבר 14 שנים, ומטיילת בכל הזדמנות אפשרית ברחבי אזור המפרץ וגם באזורים אחרים של קליפורניה. עוסקת בהדרכת סיורים לבתי ספר וטיולי משפחות.