צפון החוף המזרחי

צפון החוף המזרחי

את חיינו בארה״ב התחילה משפחתנו בחוף המזרחי. הילדים היו קטנטנים ושותפי לחיים הפך בין לילה מעובד מסור של 10 שעות ויותר ביום, לסטודנט! המעבר היה חד לכולנו. אבא לא עבד ממש קשה, רק קרא וקרא כל היום ואמא רצה ממקום למקום ללמד כמעט בכל ימי השבוע.

אבל שבת, שבת הפכה ליום קודש לבדוק את השטח הרחוק והרחוק יותר.

אנחנו בנטייתנו משכימי קום – הילדים מתלוננים עדיין…..  וככה בשבת, היינו מעירים את הקטנים עוד יותר מוקדם מאשר ביום רגיל, ארוחת בוקר זריזה, ולדרך! המכונית האחת שלנו, אולדסמוביל סטיישן, כבר נארזה בלילה הקודם בבגדים להחלפה ונישנושים, קלטות הסיפורים והשירים, מיץ וכיו״צב.

הסתיו הוא העונה הכי יפה בחוף המזרחי, בעיקר מאיזור ניו-יורק וצפונה. העלים מחליפים את הצבעים לקראת החורף והשלכת, לצבעים מדהימים של אש! אדום, כתום, צהוב, זהב ולעיתים, סגול-ורוד. המקומיים קוראים לתחילת הסתו קיץ אינדיאני. בסוף השבוע, הרדיו סימן נקודות בהן השלכת היא בשיאה בשבת-ראשון; אתם מבינים כבר את התרחיש: בשש מקשיבים לנקודות המצוינות, סימון מפה, בשש ועשרים ארוחת בוקר וברבע לשבע במכונית, דוהרים לראות את שיא השלכת השבועי.

יש לי למעלה מאלף תמונות של העצים, העלים והצבעים המדהימים! באלבום נשמרו רק התמונות שמצולמים בהם הילדים או שברור היכן צולמו. וגם אלו עברו סינון…. אי אפשר להכיל את היופי הזה ולהרגיש שבעים!

היום, ההתרחשות היא שונה לחלוטין, בעיקר שאפשר בלחיצת כפתור לקבל את המידע היכן foliage climax וההוראות הברורות כיצד להגיע. ובכל זאת, הסימון במפה והניווט העצמאי הופך את החוויה למאד יחודית, בעיקר עם כולם שותפים בחיפוש אחר ה׳אוצר׳.

אני מודה, יש מקומות מסויימים שחזרנו אליהם שוב ושוב, בעיקר בניו-המפשיר ובוורמונט.

אם יש לכם שבוע ריק של חמישה – שישה ימים באיזור הצפוני של החוף המזרחי בעונת הסתיו – סעו!

ומה עוד, תשאלו? אני מצרפת המלצות למספר מקומות ששווה לעצור בהם. אנחנו עצרנו בהם מספר פעמים בנסיעות אביב וקיץ ואציין גם את אלו שנהנינו בהם בחורף, בעיקר שאנחנו לא מן הגולשים במדרונות השלג.

ורמונט היא מדינה להסתובב בה בנחת. הכבישים והמקומות הקטנים הם אזורים להרגע בהם, למבוגרים בינינו. עם ילדים ובני נוער צריך משהו נוסף חוץ מנוף ופיקניק. איזור מסויים שנקרא קילינגטון (Killington region) ובו רכס הרים שנקרא פיקו (Pico) הוא מקום נהדר. בחורף פיקו הוא האיזור בהא הידיעה לסקי, אך בשאר הזמן, אפשר לעשות דהירה במורד ההר, במהירות, במזחלות פלסטיק על מגלשת בטון. כיף אדיר! (Rt# 4 west)

אם אתם בסביבה של רכס ההרים הזה, בקרו במפלי פיקו ומפעל הגלידה של בן וג׳רי הוא חובה לביקור וטעימות. אנחנו גם בילינו הרבה שעות בחוות בילינג (Billing Farm) ולמדנו משהו על העבודה הקשה בחווה.

חוות הן צורת ההתיישבות המקובלת במדינות ורמונט, ניו המפשיר ומיין. בין לבין, תמצאו במדינות אלה את הגשרים העשויים מעץ ומקורים. רובם שמורים ומשומרים הייטב ושווים תמונות.

כל עונה וחוות איסוף הירק או הפרי המיוחד לה. תותים למיניהם, דלועים, תפוחים ואגסים. ניו המפשיר היא מקום אלוהי באביב, בסתו ואפילו בקיץ. התפוחים של ניו המפשיר טעימים עוד יותר כאשר הם נקטפו בידינו אנו.

בניו המפשיר יש לנו יעדים קבועים: הר וואשינגטון (עם ילדים, חובה להתענג בעלייה עם הרכבת!), מפלי פלום (flume), איי שואלס (Isles of Shoals) ואגם וויניפיסאקי (Winnipesaukee).

הלינקים למטה יעזרו לכם להחליט לאן לנסוע ואיך לנווט:

http://www.youtube.com/watch?v=bGIZVI_1XM8

http://www.nh.gov/nhdhr/bridges/table.html

http://www.visitnh.gov/what-to-do/key-attractions/default.aspx

http://www.cannonmt.com/flumegorge.html

http://www.thecog.com/

http://www.portsmouthnh.com/thingstodo/todoDetail.cfm?TodoID=2&CategoryID=4

סעו לשלום ותהנו!

סיגל