הנה באה הרכבת: על ההופעה ומסע הרכבות של ג׳ו הנרי ובילי בראג

מאת: איתי שמי

יש משהו משחרר בנסיעה ברכבת. אנחנו לא צריכים להתרכז בנהיגה, אין לנו צורך לנווט את דרכנו, ואפילו לא לעצור להפסקות שרותים, שתייה ואוכל. אנחנו יכולים לשים מוזיקה באזניות, לקרוא או סתם לבהות ואף ליצור שיחה עם שלל הטיפוסים שחולקים איתנו את המסע. בשיקשוק הקרונות על המסילה יש גם משהו מעט מדיטטיבי הנותן לנו תחושת התערסלות נעימה.

mapאני רוצה לספר הפעם על מסע מיוחד במינו שנערך ע״י שני מוזיקאים הבאים מיבשות שונות ומרקעים תרבותיים שונים. שניהם מספרי סיפורים בחסד ואת שניהם אני מאוד אוהב ומלווה כבר שנים.

המסע הזה, שנערך כולו ברכבות, ארך ארבעה ימים, גמע 2728 מיילים, תחילתו בשיקגו, עבר דרך סיינט לואיס, poplar bluff, ירד לטקסס עם עצירה ב Fort Worth, המשיך לסן אנטוניו, אלפיין, עבר ליד הגבול עם מקסיקו באל פאסו, נכנס ל Tucson שבאריזונה והסתיים בלוס אנג׳לס.

את המסע ערכו ג׳ו הנרי ובילי בראג במרץ השנה, והוא הוקדש כולו לשירי רכבות שנכתבו אי שם בתחילת המאה העשרים ובוצעו ע״י אומנים נפלאים דוגמת האנק וויליאמס ו LeadBelly. מדובר באמריקנה שכולה שירי פולק, בלוז וקאנטרי מהימים בהם לרכבת היה תפקיד מאוד מרכזי בחיים. קשה להפריז בחשיבותם של הפרוייקטים שרישתו את ארהbilly-bragg-joe-henry-shine-a-light״ב לאורכה ולרוחבה במסילות הברזל. מפעל אדיר שקידם את צפון אמריקה והפך אותה מקולוניה נידחת למעצמה עולמית אדירה.

במהלך ארבעת ימי המסע הוקלטו השירים וכונסו לאלבום בשם Shine a Light שיצא השבוע. השירים הוקלטו חלקם בזמן הנסיעה, בחדרי המתנה בתחנת הרכבת, או בחדרי המלון בעצירות שבדרך. לעיתים ניתן לשמוע את הרעש מבחוץ חודר להקלטה ונותן לה מימד אותנטי.

לרבים משירי העם האלו יש הסטוריה מעניינת וגרסאות רבות. בוא ניקח למשל את השיר In the Pines : יש גירסה מפורסמת של זמר הבלוז השחור  Lead Belly המתארת גבר הרוצח את האיש האחר של אהובתו (אגב, לד-בלי עצמו ישב בכלא בעוון רצח).  אבל מכיוון שברכבות עסקינן, הצמד בחר הפעם לקחת את גירסה שכתב זמר הבלו-גרס ביל מונרו שמדבר על הרכבות הארוכה על קו ג'ורג'יה:

The longest train I ever saw

Went down that Georgia line

The engine passed at six o’clock

And the cab passed by at nine

לשיר הזה יש גם גירסה מופלאה ומצמררת של נירוונה שמסיימת את מופע האנפלג שעשו ל MTV. קורט קוביין, מעריץ גדול של Lead Belly, נותן פרשנות אישית לשיר ואי אפשר להשאר אדישים לביצוע הזה.כמובן שאחרי שאנו יודעים כיצד סיים קורט קוביין את חייו, אנחנו יכולים לתת משמעות אחרת לשורות:

I'm going where the cold wind blows
In the pines, in the pines

Where the sun don't ever shine
I would shiver the whole night through

חזרה לבילי וג'ו. אז מי הם השניים?

billy-braggבילי בראג הוא מוזיקאי אנגלי שפועל עוד משנות השמונים. הוא גם אקטיביסט פוליטי שלא מפחד להביע את דעתו. הוא סוציאליסט בנשמתו ונאבק לא פעם למען הגנת העובדים הפשוטים שנרמסים לא אחת בידי השיטה הקפיטליסטית.

שירי הפולק האמריקאים לא חדשים לו. בסוף שנות התשעים הוא חבר ללהקת Wilco ויחדיו הם ביצעו משירי המשורר הטרובדור והפעיל החברתי וודי גאת׳רי שנדד ברחבי אמריקה כשהוא פועל למען תאגידי העובדים וגם מחליף נשים תדיר… (ביתו של וודי, נורה, סיפרה פעם שהיא גילתה בבוידעם מזוודה מלאה שירים שלא התפרסמו ופנתה לבילי בראג בבקשה שיעשה איתם משהו). בתחילת דרכו המוסיקלית, חרש בילי בראג את אנגליה מולדתו ברכבות כשבאמתחתו גיטרה ומערכת הגברה בסיסית, עוצר בערים שבדרך, מופיע, ועולה שוב על הרכבת לתחנה הבאה.

הפעם האחרונה בה ראיתי אותו היה לפני שמונה שנים במועדון הפילמור. הוא בדיוק חטף צינון ושתה הרבה תה במהלך ההופעה. חוץ מלשיר הוא גם דיבר על הבחירות שבפתח ועל תקוותו שייבחר הנשיא השחור הראשון באמריקה. איך זה נגמר בסוף, כולם יודעים…

joe-henryג׳ו הנרי מלווה אותי עוד מימי שרותי הצבאי. ג׳ו גדל בצפון קרולינה אבל כבר הרבה שנים שהוא חי בפאסאדינה שבאזור לוס אנג׳לס שם הקים סטודיו, ומלבד היותו יוצר פורה (הוא הוציא עד כה 13 אלבומים) הוא גם מפיק מוערך שעבד עם המון אמנים נחשבים. אגב הוא נשוי למלאני שהיא אחותה של מדונה, והגברת המפורסמת אף ביצעה קאבר שזכה להצלחה לשירו Stop שנקרא ע"י מדונה Don't tell me

לג׳ו הנרי יש יכולת מדהימה לספר סיפורים ואני מאוד אוהב את האניגמטיות והמיסתורין בטקסטים שלו. אחד משיריו, Parker's mood שנכתב על ימיו האחרונים של נגן הג׳ז צ׳ארלי פארקר הפך אצלנו להימנון משפחתי בעיקר בגלל שורת הפתיחה:

Where's my sock? Where's my other shoe?

את ההופעה בה ראינו אותו לא אשכח לעולם. זה היה יומיים-שלושה לאחר פיגוע התאומים ואמריקה כולה עדיין היתה בטראומה. ההופעה נערכה במועדון לא גדול בלוס אנג׳לס סביב שולחנות וכללה ארוחת ערב. הרחובות היו ריקים ולא ברור היה אם כבר מותר לחיים לחזור למסלולם.

אם כן זוג המוזיקאים בילי וג׳ו יוצאים לסיבוב הופעות ברחבי ארצות הברית, אנגליה ואירלנד בו יבצעו את שירי האלבום וגם חומרים מהקריירות האישיות שלהם. את המופע הם בחרו להתחיל, כמה מתאים, בנאשוויל טנסי, ולסן פרנסיסקו הם יגיעו ב 24 לאוקטובר. אני מזמין אתכם להצטרף למסע המופלא הזה בהיסטוריה האמריקאית שמבוצע בידי שני טרובדורים משופשפים שראו דבר או שניים בחייהם. נראה לי שראוי יהיה להגיע למופע הזה ברכבת…

שבת שלום
כאן אפשר לקבל קצת רקע על הפרוייקט: https://www.youtube.com/watch?v=-DG4wRpemEM